ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
יסודותיו של הסיפור שלנו במציאות הריאליסטית. העשירים שהיו מעסיקים את החייטים היו נותנים להם חתיכת אריג גדולה בדרך כלל, והחייטים היו נוהגים מעשה קימוץ ומותירים מן הבד, ועם כל זאת היה הבגד הולם את לובשו. את השארית היו מעלימים מעיני העשירים, וכך היו משתכרים מלבד שכר טרחתם גם את שכר האריג שהותירו באומנותם. ברור הדבר כי בגד צר מעורר מיד את חשדם של בעלי האריג. אם הבגד צר, הרי שלפנינו קימוץ בבד, ואם יש כאן קימוץ בבד, הרי שהמרוויח מן הקימוץ הוא כנראה החייט, שהעלים את השארית.
בסיפור שלפנינו מתיר החייט את התפירות שעשה בפעם הראשונה, ותופר את הבגד בפעם השנייה - וכעת אין הוא צר כבראשונה. הכיצד? הריאליסטים שבינינו יאמרו שככל הנראה הקפיד הפעם החייט לתפור את הבגד קרוב יותר לשולי הגזירות, ובכך הרוויח בכל תפירה ותפירה מעט בד, ובצירוף התוספות הקטנות הללו בכל תפר נוצר בגד רחב יותר מאשר הבגד הראשון.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
8 - לקראת ההארה הפנימית
9 - שלם בלב שבור
10 - נשמה שנתת בקרבי
טען עוד
ההבדל האמיתי בין התפירה הראשונה לבין התפירה השנייה הוא כוונת הלב בשעת התפירה. בשעה שתפר החייט את התפירה הראשונה, מילאה יהירות את לבו על שנבחר מכל החייטים למלא את רצונם של השרים. יהירות זו היא שיצרה את הדוחק, את הצרות. לעומת זאת, בשעה שתפר החייט את הבגד בפעם השנייה, תפר את הבגד בשברון לב. אז הפך הבגד להיות לבגד רחב יותר.
הדברים מזכירים לנו אמרה חסידית מפורסמת; חז"ל מתארים את עמידתם של ישראל בעזרה ביום הכיפורים: "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים". פירשו חסידים, אם עומדים, כלומר אם כל אחד עומד על שלו, מתוך התנשאות על חברו, יהירות וחשיבות עצמית, הרי שצפופים. אבל אם משתחווים, כלומר אם כל אחד מוכן לכפוף את עצמו לטובתו של חברו, לחוש בדוחקו של חברו, אזי רווחים.
גבהות הלב היא שיצרה את הדוחק ואת הצרות של התפירה הראשונה. יהירות וגאווה מתקשרת אצלנו עם צרות העין בשל הזולת. לצרות זו לא יספיקו אף מטרים רבים של בד. אולם שברון הלב מוכן להכיל בתוכו את כל הסובב, לקבל את הכל. שברון לב זה הוא המקנה לבגד את הרווח הנצרך כדי שמי שלובשו ירגיש בו בנוח.
מעמדו של החייט בפעם השנייה מזכיר לנו את דמותו של חנוך, שעליו מסופר במדרש כי היה תופר מנעלים, ועל כל תפירה ותפירה היה אומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". תפירה המלווה בהכנעה של קבלת עול מלכות שמים שכזו, חזקה עליה שתיצור נעל שהנועל אותה ירגיש בה בנוח. כללו של דבר, לא הבגד הוא הצר, אלא החייט הוא הצר. שינוי במעמדו הרוחני של החייט הוא שמביא לידי שינוי בבגד הנתפר.
המסר המיוחד הזה עולה גם מן המשמעות הרחבה יותר שיש למקצוע שהוא נושא הסיפור שלנו, החייטות. כך היא דרכו של חייט: ראשית הוא גוזר את הבד לחתיכות חתיכות, ורק לאחר מכן מתחילה האומנות שלו, להרכיב מן החתיכות בגד ראוי.
אומנותו של החייט היא להרכיב את השלם הבא מתוך השברים, דווקא לאחר שהבד איבד את שלמותו. דווקא לאחר שהבד הפך להיות קרעים קרעים, אז הוא הזמן להתקין ממנו בגד לאדם. שברון הלב הוא שלב מתבקש בדרך אל יצירת השלמות האישית של האדם, בדרך אל הלבוש הראוי לאדם להתהדר בו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
