ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
וְכַאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנֵי מִינֵי מִצְווֹת, שֶׁהֵם: לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. שֶׁהַמִּצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה הֵם שֶׁיִּשְׁמֹר הַסֵּדֶר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָאָדָם יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר. נָתַן לְיִשְׂרָאֵל מִנְיַן הַמִּצְווֹת כְּמִסְפַּר יְמוֹת הַחַמָּה, כִּי כְּבָר אָמַרְנוּ, כִּי הַחַמָּה הִיא שְׁמִירַת סֵדֶר הַנִּמְצָאִים, וְיָמֶיהָ הֵם שס"ה. וְאֵלּוּ שס"ה יָמִים הֵם מַשְׁלִימִים אֲמִתַּת מַלְכוּת הַחַמָּה, כְּמוֹ הָאֵבָרִים לָאָדָם. כִּי עַל יְדֵי {יְמוֹת}הַחַמָּה שֶׁהֵם שס"ה, גּוֹמֶרֶת מֶמְשַׁלְתָּהּ. עַד שֶׁמִּסְפָּר זֶה, שֶׁהוּא שס"ה, מְסֻגָּל בְּעַצְמוֹ לִשְׁמִירַת הַסֵּדֶר1 , וּבִלְתִּי יְצִיאָה מִן סֵדֶר הַמְּצִיאוּת. וּלְפִיכָךְ, כַּאֲשֶׁר נָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל נֶחְשְׁבוּ כָּל הַמְּצִיאוּת, כְּמוֹ שֶׁהַחַמָּה וְהָאָדָם הֵם כָּל הַמְּצִיאוּת, נָתַן לָהֶם שס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כְּמִסְפַּר יְמוֹת הַחַמָּה, שֶׁהִיא שְׁמִירַת סֵדֶר הַמְּצִיאוּת. כִּי מֵאַחַר שֶׁסֵּדֶר הַמְּצִיאוּת בִּכְלָלוֹ הוּא עַל יְדֵי מִסְפַּר שס"ה, שֶׁהֵם מִסְפַּר יְמוֹת הַחַמָּה, נָתַן לְיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן מִסְפַּר שס"ה לֹא תַעֲשֶׂה, וְעַל יָדָם שְׁמִירַת הַסֵּדֶר. וּבִשְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה אֵין יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר.
רמ"ח מ"ע להעלות את האדם, בחינת מלכות האדם
וְנָתַן לָהֶם עוֹד רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁהֵם קִנְיַן מַעֲשֶׂה, שֶׁעַל יָדָם קוֹנֶה מַעֲלָה וּשְׁלֵמוּת. כְּנֶגֶד חֵלֶק הַמְּצִיאוּת הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא הָאָדָם, שֶׁנִּמְצָא בָּאָדָם קִנְיַן מַעֲלָה, שֶׁלֹּא תִּמְצָא בַּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן2 , שֶׁאֵין בּוֹ קִנְיָן כְּלָל, רַק נִשְׁאַר עַל מַה שֶּׁנִּבְרָא עָלָיו. וְהָאָדָם בִּלְבַד יֵשׁ בּוֹ קִנְיַן מַעֲלָה.
רמ"ח אברי האדם הם שלימות האדם שנברא בצלם אלוקים
וְהָאֵבָרִים שֶׁל אָדָם הֵם שְׁלֵמוּת צוּרַת הָאָדָם. כִּי אַל תַּחְשֹׁב כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ קְצָת בְּנֵי אָדָם, וְהֵם הָרוֹפְאִים, כִּי הָאֵבָרִים שֶׁל אָדָם הֵם טִבְעִיִּים כְּמוֹ שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים. כִּי אֵין הַדָּבָר כָּךְ כְּלָל, כִּי רוֹפְאֵי אֱלִיל הֵמָּה, לֹא יָדְעוּ בֶּאֱמֶת תֹּאַר הָאָדָם וְאֵבָרָיו, שֶׁכֻּלּוֹ אֱלֹהִי. וּלְפִיכָךְ, הָאֵבָרִים שֶׁלּוֹ הֵם שְׁלֵמוּת הָאָדָם. וְעַל יְדֵי אֵבָרָיו, שֶׁהֵם רמ"ח, נִבְרָא בְּצֶלֶם הָאֱלֹהִים. וּמִצַּד הַזֶּה הוּא מוֹלֵךְ בַּתַּחְתּוֹנִים*. שֶׁנֶּאֱמַר(בראשית א, כו) : נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ וגו' וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם. וּלְפִיכָךְ, מִסְפַּר הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵם שְׁלֵמוּת הָאָדָם, כְּמִסְפַּר אֵבָרָיו, שֶׁהֵם גַּם כֵּן שְׁלֵמוּת וּמַעֲלַת הָאָדָם, עַד שֶׁהוּא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עַל יְדֵי רמ"ח אֵבָרָיו. וּשְׁלֵמוּת וּמַעֲלַת הַמִּצְווֹת נִמְשַׁךְ אַחַר הַשְּׁלֵמוּת הַזֶּה3 , מַה שֶּׁהָאָדָם נִבְרָא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָאָדָם הוּא שְׁלֵמוּת כָּל הַתַּחְתּוֹנִים.
___________________________________
כאשר רצה הקב"ה לזכות את ישראל בשתי מערכות המצוות, נתן להם מצוות לא תעשה ומצוות עשה. מצוות לא תעשה מטרתן לשמור על האדם שלא ירד ממעלתו הטבעית, לכן מספרן של מצוות אלו הוא שס"ה כמנין ימות החמה. כפי שביארנו לעיל, שהשמש היא המושלת על כל הנמצאים ושומרת על תפקודם. ימות החמה הם שס"ה שבהם היא משלימה את מלכותה על עולם הטבע, נמצא שמספר שס"ה הוא 1 המספר המסוגל לשמירה על הרמה הטבעית ושלא ישנו מרצון הבורא. לכן כשנתן הקב"ה תורה לישראל, נתן להם שס"ה מצוות לא תעשה כמנין ימות החמה. מנין מצוות זה הוא המסוגל לשמור על ישראל, שהם עיקר המציאות, שלא ישנו ממעלתם הטבעית. בשמירת מצוות הלא תעשה לא ישנו מרצון הבורא.
מערכת שניה של מצוות היא מערכת מצוות העשה. תפקידן להקנות מעלה מעל הרמה הטבעית, הרמה שבה נברא האדם, ובאמצעותן יקנה האדם מעלה ויגיע אל השלמות. מנינן של מצוות העשה כמנין אברי האדם, לפי שרק לאדם, 2 בשונה משאר הנבראים שנשארים ברמתם הטבעית, יש אפשרות של התעלות מעל הרמה הטבעית בה נברא.
אברי האדם הם היוצרים את שלימות צורת האדם. אל תחשוב כמו שחושבים הרופאים, שאברי האדם הם טבעיים כמו אברי שאר בעלי החיים, אין הדבר כמו שהם חושבים, כי הרופאים אינם יודעים שאברי האדם ותארו הם דפוס אלוקי. ומכיון שהם בדפוס אלוקי, לכן אברי האדם וצורתו הכללית הם שלימות האדם. רמ"ח אברי האדם הם המלמדים על היותו נברא בצלם אלוקים, ומצד צלם אלוקים שבו - שהוא מורה על היותו רוחני אלוקי – הוא מלך על העולם התחתון, כמו שנאמר: נעשה אדם בצלמינו וכו' וירדו בדגת הים ובעוף השמים. לכן מנין מצוות העשה שמשלימות את האדם, הוא רמ"ח כמנין אבריו, שגם אבריו משלימים את האדם עד שהוא במעלת צלם אלוקים. 3 מנין המצוות הינו פועל יוצא משלימות צורתו של האדם ברמ"ח אבריו, המלמדים על היותו בצלם אלוקים. והיותו ברוא בצלם אלוקים מקנה לו את מקומו כמשלים לכל הנמצאים התחתונים.
ביאורים
לאחר שהובן שיתרונו של האדם על פני שאר הבריאה הוא בר שינוי היכול להתבצע לשני כיוונים מנוגדים – עליה וירידה, ועל האדם להתאמץ להתרומם ולא ליפול, מבאר המהר"ל שלשם כך ניתנו לנו שני סוגים של מצוות בתורה – מצוות עשה ומצוות לא תעשה.
ראינו בתחילת הפרק את הגמרא במסכת מכות [דף כג ע"ב]: "דרש רבי שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה שלש מאות וששים וחמשה לאוין כמנין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם". אין זה מקרה שיש מספר מסוים לשני סוגי המצוות, ויש בעניין עומק רב.
365 מצוות לא תעשה הן כנגד 365 ימות החמה, שהם למעשה הסדר סביבו סובב כל העולם הטבעי. העולם מתנהל לפי חלוקה זו של ימות השנה, וזה הזמן שלוקח לשמש לסיים את מסלולה ולהתחילו שוב, וכך בכל שנה ושנה. תפקיד סוג זה של מצוות הוא למנוע את האדם מנפילה והידרדרות רוחנית. אדם שלא מצליח בכך, מאבד את מדרגתו ויתרונו, ובכך הוא יוצא מהסדר הרצוי שלו, מהקומה הבסיסית הראויה לו.
הסוג השני של המצוות הוא מצוות עשה שהן כנגד מספר איבריו של האדם. על ידי איבריו, יכול האדם לפעול ולעשות, לקנות עוד מדרגה ולהתקדם עוד שלב. למרות הדמיון החיצוני לבעלי החיים, גופו של האדם אינו גוף בהמי אלא גוף קדוש שנעשה בצלם אלוהים, על כן אבריו מאפשרים לו להתעלות. אפשרות זו יכולה להתממש על ידי המצוות שנועדו למטרה זו – מצוות עשה, שכשמן, יש בהן עשיה והתקדמות.
הרחבות
*מצוות עשה כנגד רמ"ח איבריו של אדם
וְעַל יְדֵי אֵבָרָיו, שֶׁהֵם רמ"ח, נִבְרָא בְּצֶלֶם הָאֱלֹהִים. וּמִצַּד הַזֶּה הוּא מוֹלֵךְ בַּתַּחְתּוֹנִים. המהר"ל מסביר שרמ"ח מצוות עשה, שניתנו כנגד איבריו של אדם, באות לתקן את איברי האדם ובכך להעלות אותו למעלת 'צלם אלוהים'.
במקום אחר מסביר המהר"ל , שההבדל בין התורה למצוות הוא שהמצוות באות לתקן את קומת האדם הבסיסית בשלמות, ואילו התורה באה להוסיף לו מעלה רוחנית נוספת. לכן, אדם שמזדמנת לפניו מצווה שלא יכולה להיעשות על ידי אחרים, יקיימנה אף על חשבון לימוד תורה. כיוון שהמצוות באות לתקן תיקון בסיסי יותר [נתיבות עולם, נתיב התורה א].
בדרשותיו על התורה המהר"ל מרחיב את היריעה. לנשמה בעולם הזה יש שני חסרונות: א . מקום (עצם ההמצאות בעולם הזה הוא חסרון בעבורה, שהרי נחצבה ממקום גבוה). ב . עצם ההתדבקות בגוף על כל חסרונותיו. כנגד חסרון המקום באים שס"ה מצוות לא תעשה (כנגד ימות החמה) שמתקנים לנשמה 'מקום חדש' ורוחני יותר. כנגד חסרון הגוף באים רמ"ח מצוות עשה המכוונים כלפי: "רמ"ח אברים אל הגוף, אשר בהם יושלם ויוכלל גוף שלם והם עצם הגוף כמו שאמרנו למעלה כי על ידם הוא בשלמות, ככה השלים השם יתברך את הנשמה ברמ"ח מצוות עשה" [דרשות המהר"ל, דרוש על התורה].
יתכן וזוהי כוונת המהר"ל בדבריו בתחילת פרקנו, שם המשיל את המצוות לחבלים המעלים את האדם מהבור.
שאלות לדיון
באילו מצבים בחיים אנו צריכים לשמור על הקיים, ובאילו לשאוף להתקדם?
מה הכוונה שישראל נחשבים ל'כָּל הַמְּצִיאוּת', הרי אנו בסך הכל אומה אחת קטנה?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
איך עושים קידוש?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לפנות למקובלים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מי צריך את הערבה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
