ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
וְכַאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנֵי מִינֵי מִצְווֹת, שֶׁהֵם: לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. שֶׁהַמִּצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה הֵם שֶׁיִּשְׁמֹר הַסֵּדֶר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָאָדָם יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר. נָתַן לְיִשְׂרָאֵל מִנְיַן הַמִּצְווֹת כְּמִסְפַּר יְמוֹת הַחַמָּה, כִּי כְּבָר אָמַרְנוּ, כִּי הַחַמָּה הִיא שְׁמִירַת סֵדֶר הַנִּמְצָאִים, וְיָמֶיהָ הֵם שס"ה. וְאֵלּוּ שס"ה יָמִים הֵם מַשְׁלִימִים אֲמִתַּת מַלְכוּת הַחַמָּה, כְּמוֹ הָאֵבָרִים לָאָדָם. כִּי עַל יְדֵי {יְמוֹת}הַחַמָּה שֶׁהֵם שס"ה, גּוֹמֶרֶת מֶמְשַׁלְתָּהּ. עַד שֶׁמִּסְפָּר זֶה, שֶׁהוּא שס"ה, מְסֻגָּל בְּעַצְמוֹ לִשְׁמִירַת הַסֵּדֶר1 , וּבִלְתִּי יְצִיאָה מִן סֵדֶר הַמְּצִיאוּת. וּלְפִיכָךְ, כַּאֲשֶׁר נָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל נֶחְשְׁבוּ כָּל הַמְּצִיאוּת, כְּמוֹ שֶׁהַחַמָּה וְהָאָדָם הֵם כָּל הַמְּצִיאוּת, נָתַן לָהֶם שס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כְּמִסְפַּר יְמוֹת הַחַמָּה, שֶׁהִיא שְׁמִירַת סֵדֶר הַמְּצִיאוּת. כִּי מֵאַחַר שֶׁסֵּדֶר הַמְּצִיאוּת בִּכְלָלוֹ הוּא עַל יְדֵי מִסְפַּר שס"ה, שֶׁהֵם מִסְפַּר יְמוֹת הַחַמָּה, נָתַן לְיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן מִסְפַּר שס"ה לֹא תַעֲשֶׂה, וְעַל יָדָם שְׁמִירַת הַסֵּדֶר. וּבִשְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה אֵין יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר.
רמ"ח מ"ע להעלות את האדם, בחינת מלכות האדם
וְנָתַן לָהֶם עוֹד רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁהֵם קִנְיַן מַעֲשֶׂה, שֶׁעַל יָדָם קוֹנֶה מַעֲלָה וּשְׁלֵמוּת. כְּנֶגֶד חֵלֶק הַמְּצִיאוּת הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא הָאָדָם, שֶׁנִּמְצָא בָּאָדָם קִנְיַן מַעֲלָה, שֶׁלֹּא תִּמְצָא בַּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן2 , שֶׁאֵין בּוֹ קִנְיָן כְּלָל, רַק נִשְׁאַר עַל מַה שֶּׁנִּבְרָא עָלָיו. וְהָאָדָם בִּלְבַד יֵשׁ בּוֹ קִנְיַן מַעֲלָה.
רמ"ח אברי האדם הם שלימות האדם שנברא בצלם אלוקים
וְהָאֵבָרִים שֶׁל אָדָם הֵם שְׁלֵמוּת צוּרַת הָאָדָם. כִּי אַל תַּחְשֹׁב כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ קְצָת בְּנֵי אָדָם, וְהֵם הָרוֹפְאִים, כִּי הָאֵבָרִים שֶׁל אָדָם הֵם טִבְעִיִּים כְּמוֹ שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים. כִּי אֵין הַדָּבָר כָּךְ כְּלָל, כִּי רוֹפְאֵי אֱלִיל הֵמָּה, לֹא יָדְעוּ בֶּאֱמֶת תֹּאַר הָאָדָם וְאֵבָרָיו, שֶׁכֻּלּוֹ אֱלֹהִי. וּלְפִיכָךְ, הָאֵבָרִים שֶׁלּוֹ הֵם שְׁלֵמוּת הָאָדָם. וְעַל יְדֵי אֵבָרָיו, שֶׁהֵם רמ"ח, נִבְרָא בְּצֶלֶם הָאֱלֹהִים. וּמִצַּד הַזֶּה הוּא מוֹלֵךְ בַּתַּחְתּוֹנִים*. שֶׁנֶּאֱמַר(בראשית א, כו) : נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ וגו' וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם. וּלְפִיכָךְ, מִסְפַּר הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵם שְׁלֵמוּת הָאָדָם, כְּמִסְפַּר אֵבָרָיו, שֶׁהֵם גַּם כֵּן שְׁלֵמוּת וּמַעֲלַת הָאָדָם, עַד שֶׁהוּא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עַל יְדֵי רמ"ח אֵבָרָיו. וּשְׁלֵמוּת וּמַעֲלַת הַמִּצְווֹת נִמְשַׁךְ אַחַר הַשְּׁלֵמוּת הַזֶּה3 , מַה שֶּׁהָאָדָם נִבְרָא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָאָדָם הוּא שְׁלֵמוּת כָּל הַתַּחְתּוֹנִים.
___________________________________
כאשר רצה הקב"ה לזכות את ישראל בשתי מערכות המצוות, נתן להם מצוות לא תעשה ומצוות עשה. מצוות לא תעשה מטרתן לשמור על האדם שלא ירד ממעלתו הטבעית, לכן מספרן של מצוות אלו הוא שס"ה כמנין ימות החמה. כפי שביארנו לעיל, שהשמש היא המושלת על כל הנמצאים ושומרת על תפקודם. ימות החמה הם שס"ה שבהם היא משלימה את מלכותה על עולם הטבע, נמצא שמספר שס"ה הוא 1 המספר המסוגל לשמירה על הרמה הטבעית ושלא ישנו מרצון הבורא. לכן כשנתן הקב"ה תורה לישראל, נתן להם שס"ה מצוות לא תעשה כמנין ימות החמה. מנין מצוות זה הוא המסוגל לשמור על ישראל, שהם עיקר המציאות, שלא ישנו ממעלתם הטבעית. בשמירת מצוות הלא תעשה לא ישנו מרצון הבורא.
מערכת שניה של מצוות היא מערכת מצוות העשה. תפקידן להקנות מעלה מעל הרמה הטבעית, הרמה שבה נברא האדם, ובאמצעותן יקנה האדם מעלה ויגיע אל השלמות. מנינן של מצוות העשה כמנין אברי האדם, לפי שרק לאדם, 2 בשונה משאר הנבראים שנשארים ברמתם הטבעית, יש אפשרות של התעלות מעל הרמה הטבעית בה נברא.
אברי האדם הם היוצרים את שלימות צורת האדם. אל תחשוב כמו שחושבים הרופאים, שאברי האדם הם טבעיים כמו אברי שאר בעלי החיים, אין הדבר כמו שהם חושבים, כי הרופאים אינם יודעים שאברי האדם ותארו הם דפוס אלוקי. ומכיון שהם בדפוס אלוקי, לכן אברי האדם וצורתו הכללית הם שלימות האדם. רמ"ח אברי האדם הם המלמדים על היותו נברא בצלם אלוקים, ומצד צלם אלוקים שבו - שהוא מורה על היותו רוחני אלוקי – הוא מלך על העולם התחתון, כמו שנאמר: נעשה אדם בצלמינו וכו' וירדו בדגת הים ובעוף השמים. לכן מנין מצוות העשה שמשלימות את האדם, הוא רמ"ח כמנין אבריו, שגם אבריו משלימים את האדם עד שהוא במעלת צלם אלוקים. 3 מנין המצוות הינו פועל יוצא משלימות צורתו של האדם ברמ"ח אבריו, המלמדים על היותו בצלם אלוקים. והיותו ברוא בצלם אלוקים מקנה לו את מקומו כמשלים לכל הנמצאים התחתונים.
ביאורים
לאחר שהובן שיתרונו של האדם על פני שאר הבריאה הוא בר שינוי היכול להתבצע לשני כיוונים מנוגדים – עליה וירידה, ועל האדם להתאמץ להתרומם ולא ליפול, מבאר המהר"ל שלשם כך ניתנו לנו שני סוגים של מצוות בתורה – מצוות עשה ומצוות לא תעשה.
ראינו בתחילת הפרק את הגמרא במסכת מכות [דף כג ע"ב]: "דרש רבי שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה שלש מאות וששים וחמשה לאוין כמנין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם". אין זה מקרה שיש מספר מסוים לשני סוגי המצוות, ויש בעניין עומק רב.
365 מצוות לא תעשה הן כנגד 365 ימות החמה, שהם למעשה הסדר סביבו סובב כל העולם הטבעי. העולם מתנהל לפי חלוקה זו של ימות השנה, וזה הזמן שלוקח לשמש לסיים את מסלולה ולהתחילו שוב, וכך בכל שנה ושנה. תפקיד סוג זה של מצוות הוא למנוע את האדם מנפילה והידרדרות רוחנית. אדם שלא מצליח בכך, מאבד את מדרגתו ויתרונו, ובכך הוא יוצא מהסדר הרצוי שלו, מהקומה הבסיסית הראויה לו.
הסוג השני של המצוות הוא מצוות עשה שהן כנגד מספר איבריו של האדם. על ידי איבריו, יכול האדם לפעול ולעשות, לקנות עוד מדרגה ולהתקדם עוד שלב. למרות הדמיון החיצוני לבעלי החיים, גופו של האדם אינו גוף בהמי אלא גוף קדוש שנעשה בצלם אלוהים, על כן אבריו מאפשרים לו להתעלות. אפשרות זו יכולה להתממש על ידי המצוות שנועדו למטרה זו – מצוות עשה, שכשמן, יש בהן עשיה והתקדמות.
הרחבות
*מצוות עשה כנגד רמ"ח איבריו של אדם
וְעַל יְדֵי אֵבָרָיו, שֶׁהֵם רמ"ח, נִבְרָא בְּצֶלֶם הָאֱלֹהִים. וּמִצַּד הַזֶּה הוּא מוֹלֵךְ בַּתַּחְתּוֹנִים. המהר"ל מסביר שרמ"ח מצוות עשה, שניתנו כנגד איבריו של אדם, באות לתקן את איברי האדם ובכך להעלות אותו למעלת 'צלם אלוהים'.
במקום אחר מסביר המהר"ל , שההבדל בין התורה למצוות הוא שהמצוות באות לתקן את קומת האדם הבסיסית בשלמות, ואילו התורה באה להוסיף לו מעלה רוחנית נוספת. לכן, אדם שמזדמנת לפניו מצווה שלא יכולה להיעשות על ידי אחרים, יקיימנה אף על חשבון לימוד תורה. כיוון שהמצוות באות לתקן תיקון בסיסי יותר [נתיבות עולם, נתיב התורה א].
בדרשותיו על התורה המהר"ל מרחיב את היריעה. לנשמה בעולם הזה יש שני חסרונות: א . מקום (עצם ההמצאות בעולם הזה הוא חסרון בעבורה, שהרי נחצבה ממקום גבוה). ב . עצם ההתדבקות בגוף על כל חסרונותיו. כנגד חסרון המקום באים שס"ה מצוות לא תעשה (כנגד ימות החמה) שמתקנים לנשמה 'מקום חדש' ורוחני יותר. כנגד חסרון הגוף באים רמ"ח מצוות עשה המכוונים כלפי: "רמ"ח אברים אל הגוף, אשר בהם יושלם ויוכלל גוף שלם והם עצם הגוף כמו שאמרנו למעלה כי על ידם הוא בשלמות, ככה השלים השם יתברך את הנשמה ברמ"ח מצוות עשה" [דרשות המהר"ל, דרוש על התורה].
יתכן וזוהי כוונת המהר"ל בדבריו בתחילת פרקנו, שם המשיל את המצוות לחבלים המעלים את האדם מהבור.
שאלות לדיון
באילו מצבים בחיים אנו צריכים לשמור על הקיים, ובאילו לשאוף להתקדם?
מה הכוונה שישראל נחשבים ל'כָּל הַמְּצִיאוּת', הרי אנו בסך הכל אומה אחת קטנה?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












