ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
סיפור מסתורי על ה'מן' בדורינו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יאיר חרלפ, נין הרב, מעלה השערה המחברת את שם הספר לסיפור אפוף מסתורין הקשור לפרשתינו. המילים "לחם אבירים" מופיעים בספר תהילים כשם למן שאכלו ישראל בארבעים שנותם במדבר (עח, כה): "וימטר עליהם מן לאכול, ודגן שמים נתן למו: לחם אבירים אכל איש" .אחד הטעמים לכך שהמן נקרא לחם אבירים, כיון שמלאכי השרת שנקראים אבירים אוכלים אותו (יומא עה).
סיפרה הרבנית חוה דינה בארי-שלזינגר ע"ה, בתו הצעירה של הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, שבהיותה ילדה קטנה, נשמעו ערב אחד בשער הבית דפיקות נמרצות. בדלת עמדה חבורת מקובלים, שהיו בקשר מתמיד עם הרב חרל"פ. הם נראו נרגשים מאד, ובקשו לדבר בדחיפות עם הרב. המקובלים דרשו שכל בני הבית יצאו מהחדר, אך לה כילדה קטנה שאינה מבינה התירו להישאר.
כשננעלה הדלת, סיפר ראש החבורה, שכתוב בספר קבלה קדוש וישן שיחידי סגולה הראויים לכך יכולים למצוא שרידים מהמן, ומי שזוכה לאכול ממנו, יזכה להשגות גדולות ומיוחדות בתורה. גילוי שרידי המן יהיה רמז לקירוב של הגאולה השלמה במהרה. בני החבורה יצאו לחפשו במדבר סיני, ולאחר תפילות בכוונה וחיפושים מרובים, זכו למצוא את מבוקשם. באחד מנקיקי הסלעים, מצאו שכבת מן נסתרת, ומיד מיהרו ורצו לבית הרב , לספר לו על התגלית המרעישה.
הרב החל להתרגש מאד, ובקש לראות את המן. ראש החבורה פתח את תרמילו המאובק, והוציא ממנו צנצנת עם מעט אוכל בצבע לבן. הם חילקו את המן ביניהם, וכל אחד מהסובבים בירך ואכל מעט בכוונה עצומה. (איזו ברכה בירכו היא לא זכרה, אך הרמ"ע מפאנו כותב שלעתיד לבא נאכל מהמן, ונברך "המוציא לחם מן השמים". אולם דעת ה"תורה לשמה" שבמדבר בני ישראל ברכו "הממטיר לחם מן השמים", והבני יששכר סובר שלא היו מברכים על המן כלל).
סיפור מפתיע ומרגש, ואולי הרזים העליונים שכתב הרב חרלפ בספר 'לחם אבירים', נגלו לו בעקבות אכילת המן. וכך מתחברת לנו הידיעה שסתרי תורה מביאים את הגאולה, מפני שהם טעימה מתורתו של משיח, למאמר המכילתא שלעתיד לבוא נזכה לאכול מהמן.
ובאמת, כשם שבדורנו לקראת הגאולה, הולכים ומתגלים לציבור הרחב סתרי תורה בשפה פשוטה, כך גם אנו הקטנים יכולים לטעום בדורנו מעין המן, ולזכות בכך להכשיר את גופנו לקליטת ההתגלות הגדולה של הגאולה. הכיצד?
מוצאים אנו ששואל ה'חסד לאברהם' - מדוע נגרע חלקה של הארץ הקדושה, שדווקא בהיכנסנו לתוכה פסק מאיתנו המן הרוחני על מעלותיו הגדולות?
ותשובתו מפתיעה ומטלטלת: המן פסק בארץ ישראל משום שכבר לא היה בו צורך רוחני, היות והקדושה האצורה בו מצויה גם בפירותיה הקדושים של הארץ. בחוץ לארץ, אין לאדם קשר ישיר עם ה', כי אם דרך השרים – כוחותיהם הרוחניים של הגויים – ולפיכך גם הפירות הצומחים בארצות אלו הם חומריים, גסים ומגושמים. על כן, בעת היותנו במדבר לא יכולנו לאכול מפירות חוץ לארץ והיינו מוכרחים לאכול מהמן, שהוא לחם רוחני מיוחד מן השמיים. אולם, משנכנסנו לארץ הרי שאנו זוכים לינוק את שפע החיים ישירות מה', וממילא גם פירותיה של ארץ מיוחדת זו הם קדושים ומתאימים לשמש לנו כמזון גשמי ורוחני גם יחד.
ואכן, האר"י הקדוש וגוריו, שגילו את תורת הנסתר לעולם, הם גם אלו שתקנו לנו בט"ו בשבט לאכול מפירות הארץ הקדושה, מפני שהעניינים כרוכים זה בזה. בזמן הגלות נדירים היו פירות הארץ, ויהודים נאלצו להסתפק בפירות חו"ל ולהתגעגע לפירות הארץ, אך ב"ה שזכינו ובדורנו אפשר לאכול מפירות הארץ ולהתמלא מקדושתם. נשתדל בט"ו בשבט וכל השנה לאכול מפירות ארצנו הקדושה, ובזכות זאת נזכה לביאת הגאולה במהרה בימינו.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.

רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו

תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?

אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.

אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.















