ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יאיר חרלפ, נין הרב, מעלה השערה המחברת את שם הספר לסיפור אפוף מסתורין הקשור לפרשתינו. המילים "לחם אבירים" מופיעים בספר תהילים כשם למן שאכלו ישראל בארבעים שנותם במדבר (עח, כה): "וימטר עליהם מן לאכול, ודגן שמים נתן למו: לחם אבירים אכל איש" .אחד הטעמים לכך שהמן נקרא לחם אבירים, כיון שמלאכי השרת שנקראים אבירים אוכלים אותו (יומא עה).
סיפרה הרבנית חוה דינה בארי-שלזינגר ע"ה, בתו הצעירה של הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, שבהיותה ילדה קטנה, נשמעו ערב אחד בשער הבית דפיקות נמרצות. בדלת עמדה חבורת מקובלים, שהיו בקשר מתמיד עם הרב חרל"פ. הם נראו נרגשים מאד, ובקשו לדבר בדחיפות עם הרב. המקובלים דרשו שכל בני הבית יצאו מהחדר, אך לה כילדה קטנה שאינה מבינה התירו להישאר.
כשננעלה הדלת, סיפר ראש החבורה, שכתוב בספר קבלה קדוש וישן שיחידי סגולה הראויים לכך יכולים למצוא שרידים מהמן, ומי שזוכה לאכול ממנו, יזכה להשגות גדולות ומיוחדות בתורה. גילוי שרידי המן יהיה רמז לקירוב של הגאולה השלמה במהרה. בני החבורה יצאו לחפשו במדבר סיני, ולאחר תפילות בכוונה וחיפושים מרובים, זכו למצוא את מבוקשם. באחד מנקיקי הסלעים, מצאו שכבת מן נסתרת, ומיד מיהרו ורצו לבית הרב , לספר לו על התגלית המרעישה.
הרב החל להתרגש מאד, ובקש לראות את המן. ראש החבורה פתח את תרמילו המאובק, והוציא ממנו צנצנת עם מעט אוכל בצבע לבן. הם חילקו את המן ביניהם, וכל אחד מהסובבים בירך ואכל מעט בכוונה עצומה. (איזו ברכה בירכו היא לא זכרה, אך הרמ"ע מפאנו כותב שלעתיד לבא נאכל מהמן, ונברך "המוציא לחם מן השמים". אולם דעת ה"תורה לשמה" שבמדבר בני ישראל ברכו "הממטיר לחם מן השמים", והבני יששכר סובר שלא היו מברכים על המן כלל).
סיפור מפתיע ומרגש, ואולי הרזים העליונים שכתב הרב חרלפ בספר 'לחם אבירים', נגלו לו בעקבות אכילת המן. וכך מתחברת לנו הידיעה שסתרי תורה מביאים את הגאולה, מפני שהם טעימה מתורתו של משיח, למאמר המכילתא שלעתיד לבוא נזכה לאכול מהמן.
ובאמת, כשם שבדורנו לקראת הגאולה, הולכים ומתגלים לציבור הרחב סתרי תורה בשפה פשוטה, כך גם אנו הקטנים יכולים לטעום בדורנו מעין המן, ולזכות בכך להכשיר את גופנו לקליטת ההתגלות הגדולה של הגאולה. הכיצד?
מוצאים אנו ששואל ה'חסד לאברהם' - מדוע נגרע חלקה של הארץ הקדושה, שדווקא בהיכנסנו לתוכה פסק מאיתנו המן הרוחני על מעלותיו הגדולות?
ותשובתו מפתיעה ומטלטלת: המן פסק בארץ ישראל משום שכבר לא היה בו צורך רוחני, היות והקדושה האצורה בו מצויה גם בפירותיה הקדושים של הארץ. בחוץ לארץ, אין לאדם קשר ישיר עם ה', כי אם דרך השרים – כוחותיהם הרוחניים של הגויים – ולפיכך גם הפירות הצומחים בארצות אלו הם חומריים, גסים ומגושמים. על כן, בעת היותנו במדבר לא יכולנו לאכול מפירות חוץ לארץ והיינו מוכרחים לאכול מהמן, שהוא לחם רוחני מיוחד מן השמיים. אולם, משנכנסנו לארץ הרי שאנו זוכים לינוק את שפע החיים ישירות מה', וממילא גם פירותיה של ארץ מיוחדת זו הם קדושים ומתאימים לשמש לנו כמזון גשמי ורוחני גם יחד.
ואכן, האר"י הקדוש וגוריו, שגילו את תורת הנסתר לעולם, הם גם אלו שתקנו לנו בט"ו בשבט לאכול מפירות הארץ הקדושה, מפני שהעניינים כרוכים זה בזה. בזמן הגלות נדירים היו פירות הארץ, ויהודים נאלצו להסתפק בפירות חו"ל ולהתגעגע לפירות הארץ, אך ב"ה שזכינו ובדורנו אפשר לאכול מפירות הארץ ולהתמלא מקדושתם. נשתדל בט"ו בשבט וכל השנה לאכול מפירות ארצנו הקדושה, ובזכות זאת נזכה לביאת הגאולה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
