ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
תוספות ישנים (דף ע. ד"ה ובעשור לחודש) והריטב"א (דף ע. ד"ה לפי) שאלו כיצד הכהן אמר את הכתוב בתורה שבעל פה, הרי בגמרא במסכת גיטין (דף ס:) ישנו איסור לומר את התורה שבכתב שלא מתוך החומש או ספר תורה.
שאלה זו שייכת גם במקרים נוספים – כגון האם מותר לומר את הפסוקים הנאמרים בתפילה בעל פה?
בראשונים מספר תירוצים לקושיה זו, ומתוך פירושיהם ניתן למצוא תשובה על מקרים נוספים בהם מתעוררת השאלה. להלן השיטות השונות:
1) תוספות ישנים (שם) - האיסור הוא מצווה מן המובחר ולא איסור גמור, ומכיוון שבבית המקדש יש טורח לציבור לגלול את הספר למקום נוסף הותר לכהן לומר את דברי התורה בעל פה. יוצא שהאיסור, גם אם הוא רק מצווה מן המובחר, קיים כל עוד אין טורח לציבור לקרוא מן הכתב.
2) תוספות ישנים (שם)- כשהפסוקים הם חלק מסדר התפילה כמו בתפילת מוסף, מותר לאומרם בעל פה. לעומת זאת, גם לפי שיטה זו, את פסוקי הקרבנות שנהוג לומר קודם התפילה אסור לומר בעל פה, מכיוון שפסוקים אלו אינם ממש חלק מסדר התפילה.
3) טור (אורח חיים סימן מט') - פסוקים ששגורים בפי כל מותר לומר בעל פה. הטור לא מתייחס לשאלה לגבי קריאת התורה בבית המקדש ביום כיפור אלא להגדרת האיסור באופן כללי.
4) רבינו יונה (בפירושו על מסכת ברכות דף ה.)- דברים שחז"ל קבעו כחובה לאומרם בתפילה או בהקשר אחר, ממילא נקבע שמותר לאומרם בעל פה (שהרי בזמנם לא היו ספרים מצויים לכל אדם).
5) ריטב"א (שם) וכן בתירוץ נוסף בתוספות ישנים (שם) - דבר שהוא שבח והודאה מותר לאמרו בעל פה. האיסור נאמר רק לגבי אמירת הפסוקים דרך לימוד. הריטב"א מוסיף שהאיסור שייך גם במי שלומד ביחידות. הכהן הגדול קרא את הפרשה הזו כחלק מהתפילה ולא כחלק ממצות קריאת התורה.
6) תוספות (תמורה יד:) וכן בתוספות ישנים (שם) - האיסור נאמר בציבור, כשמוציא את הציבור ידי חובה, אבל ביחיד אין איסור. הכהן הגדול הקריא לציבור את הפסוקים אבל לא הוציא אותם ידי חובה. על פי זה בכל קטע בתפילה שהחזן מתפלל על מנת להוציא את הציבור ידי חובה, אין לומר את הפסוקים בעל פה. ניתן להסביר שלפי שיטה זו, כאשר החזן מתפלל בשביל הציבור יש צורך ביותר דיוק באמירת הפסוקים, ולכן אסור לאומרם בעל פה.
להלכה :השולחן ערוך (אורח חיים סימן מט סעיף א) – פסוקים השגורים בפי כל מותר לאומרם בעל פה. השולחן ערוך מביא כדוגמא את פסוקי דזמרה, קריאת שמע ופרשת התמיד.
הגר"א (שולחן ערוך אורח חיים סימן מט ס"ק א) - האיסור נאמר רק כשבא להוציא את הרבים ידי חובתם.
לסיכום : ישנו איסור לומר את תורה שבכתב בעל פה. יש הסוברים שאין מדובר באיסור, אלא זהו מצווה מן המובחר לומר את הפסוקים מתוך הכתב. ישנם מספר שיטות בראשונים לגבי היקפו של האיסור. השולחן ערוך פסק שפסוקים השגורים בפי כל מותר לאומרם בעל פה, ואילו הגר"א פסק שהאיסור נאמר רק כאשר אמירת הפסוקים נועדה להוציא את הרבים ידי חובתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
