ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
תוספות ישנים (דף ע. ד"ה ובעשור לחודש) והריטב"א (דף ע. ד"ה לפי) שאלו כיצד הכהן אמר את הכתוב בתורה שבעל פה, הרי בגמרא במסכת גיטין (דף ס:) ישנו איסור לומר את התורה שבכתב שלא מתוך החומש או ספר תורה.
שאלה זו שייכת גם במקרים נוספים – כגון האם מותר לומר את הפסוקים הנאמרים בתפילה בעל פה?
בראשונים מספר תירוצים לקושיה זו, ומתוך פירושיהם ניתן למצוא תשובה על מקרים נוספים בהם מתעוררת השאלה. להלן השיטות השונות:
1) תוספות ישנים (שם) - האיסור הוא מצווה מן המובחר ולא איסור גמור, ומכיוון שבבית המקדש יש טורח לציבור לגלול את הספר למקום נוסף הותר לכהן לומר את דברי התורה בעל פה. יוצא שהאיסור, גם אם הוא רק מצווה מן המובחר, קיים כל עוד אין טורח לציבור לקרוא מן הכתב.
2) תוספות ישנים (שם)- כשהפסוקים הם חלק מסדר התפילה כמו בתפילת מוסף, מותר לאומרם בעל פה. לעומת זאת, גם לפי שיטה זו, את פסוקי הקרבנות שנהוג לומר קודם התפילה אסור לומר בעל פה, מכיוון שפסוקים אלו אינם ממש חלק מסדר התפילה.
3) טור (אורח חיים סימן מט') - פסוקים ששגורים בפי כל מותר לומר בעל פה. הטור לא מתייחס לשאלה לגבי קריאת התורה בבית המקדש ביום כיפור אלא להגדרת האיסור באופן כללי.
4) רבינו יונה (בפירושו על מסכת ברכות דף ה.)- דברים שחז"ל קבעו כחובה לאומרם בתפילה או בהקשר אחר, ממילא נקבע שמותר לאומרם בעל פה (שהרי בזמנם לא היו ספרים מצויים לכל אדם).
5) ריטב"א (שם) וכן בתירוץ נוסף בתוספות ישנים (שם) - דבר שהוא שבח והודאה מותר לאמרו בעל פה. האיסור נאמר רק לגבי אמירת הפסוקים דרך לימוד. הריטב"א מוסיף שהאיסור שייך גם במי שלומד ביחידות. הכהן הגדול קרא את הפרשה הזו כחלק מהתפילה ולא כחלק ממצות קריאת התורה.
6) תוספות (תמורה יד:) וכן בתוספות ישנים (שם) - האיסור נאמר בציבור, כשמוציא את הציבור ידי חובה, אבל ביחיד אין איסור. הכהן הגדול הקריא לציבור את הפסוקים אבל לא הוציא אותם ידי חובה. על פי זה בכל קטע בתפילה שהחזן מתפלל על מנת להוציא את הציבור ידי חובה, אין לומר את הפסוקים בעל פה. ניתן להסביר שלפי שיטה זו, כאשר החזן מתפלל בשביל הציבור יש צורך ביותר דיוק באמירת הפסוקים, ולכן אסור לאומרם בעל פה.
להלכה :השולחן ערוך (אורח חיים סימן מט סעיף א) – פסוקים השגורים בפי כל מותר לאומרם בעל פה. השולחן ערוך מביא כדוגמא את פסוקי דזמרה, קריאת שמע ופרשת התמיד.
הגר"א (שולחן ערוך אורח חיים סימן מט ס"ק א) - האיסור נאמר רק כשבא להוציא את הרבים ידי חובתם.
לסיכום : ישנו איסור לומר את תורה שבכתב בעל פה. יש הסוברים שאין מדובר באיסור, אלא זהו מצווה מן המובחר לומר את הפסוקים מתוך הכתב. ישנם מספר שיטות בראשונים לגבי היקפו של האיסור. השולחן ערוך פסק שפסוקים השגורים בפי כל מותר לאומרם בעל פה, ואילו הגר"א פסק שהאיסור נאמר רק כאשר אמירת הפסוקים נועדה להוציא את הרבים ידי חובתם.

נס חנוכה בעולם שכלי ?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הלכות שטיפת כלים בשבת

שיא השיאים בפסח!

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איסור בשר וחלב
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















