ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משנה וגמרא סוכה

מסכת סוכה דף מ"ד

הרב אורי בריליאנטי"ז אדר ב' התשע"ד
239
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

(מד. 7+ עד מד: 2-)


חלק א - מקור ערבה בזמן המקדש


א. המקור


            אבא שאול – "ערבי נחל",


            רבנן (וכן רי"ח) – הלכה למשה מסיני.


ב. אגב זה, מובא דיון שבו המקור של רי"ח הוזכר -


ר"ל – כהנים בעלי מומים נכנסים לצורך ההקפה בין האולם למזבח (תוס' – כי האיסור רק מעלה מדרבנן).


                רי"ח – "מי אמרה"?



  1. בהו"א הבינו שהתכוון – מה המקור לערבה, ולכן מקשים – הרי רי"ח אמר שזה הלמ"ס.

  2. אלא הכוונה היא שהוא תוהה על ההיתר של ר"ל – 1. אולי כלל לא מקיפים בערבה.[1] 2. למה שיהיה שונה משאר העבודות שהם בכהנים תמימים?

  3. A.הרי רי"ח אמר שזה הלמ"ס?

  4. אכן זה הלמ"ס גם אחרי החורבן,


חלק ב - ערבה אחרי החורבן


(מד. 11-)


א. המקור לערבה בגבולין ואחרי החורבן


לפי כולם המנהג התחדש על ידי הנביאים האחרונים (חגי זכריה ומלאכי, בתחילת תקופת בית שני).


ריב"ל – מנהג נביאים


רי"ח – יסוד נביאים


הערות:


אלא שגולי בבל שכחו את המצווה, והנביאים חזרו שיסדוה.


קשה – הרי רי"ח אמר שלא שכחום.



  1. במקדש – הלמ"ס, בגבולין – יסוד נביאים.

  2. B.היחס בין תקנת הנביאים לבין ימינו ("זכר למקדש") -





















 

הרבה ראשונים



רש"י



כמה נטלו בגבולין



כל שבעה



יום אחד



המנהג ליטול ערבה אחרי החורבן



יום אחד – זכר למקדש



יום אחד – המשך תקנת הנביאים.




(מד: שליש עליון)



  1. C.נפק"מ בין מנהג ליסוד –


יסוד – מברכים


מנהג – לא מברכים


והגמרא מביאה דעות שזהו מנהג נביאים – אייבו אביו של רב על ר"א בר' צדוק, ואייבו נכדו של רב על רב שחבטו ערבה ללא ברכה.


ב. למה בערבה תקנו זכר למקדש רק יום אחד?



  1. רבא – אכן גם הערבה כל שבעה – כי יש את הערבה שבלולב.


דחייה – אי אפשר לצאת בזה לשניהם (נפרט להלן חלק ג, א).



  1. רב זביד-רבא - כיון ערבה רק מדרבנן.


דחייה – זה לא נכון (ראה להלן).



  1. רב זביד-רבא – בלולב כבר יש שייכות לגבולין מדאורייתא (היום הראשון). בערבה אין.

  2. ר' אמי – צריך בפני עצמה.

  3. גמרא בשליש עמוד א (+רב חסדא במד: 8+) – לא צריך בפני עצמה, אך צריך שיגביה פעמיים – ללולב ולערבה.

  4. לא יאכיל פועליו בפירות שביעית (שהרי צריך להפקירם),


(מד: 1+)


חלק ג – דיני הערבה


א. האם צריכה להיות בפני עצמה?


מהמחמיר לקל –


ב. צריכה שיעור


            ר"נ – 3 ענפים עם עלים לחים.


            רב ששת – ענף אחד עם עלה לח אחד.


חלק ד – נספח – שני דינים של אייבו בשם ר"א בר"צ –


(ואגב – מותר לקשקש את עצי השביעית לאוקמיי אך לא לאברויי).



  1. לא להגיע מהמסע אחרי 4 שעות ביום שישי, כדי שיספיק להכין אוכל לשבת.


רב כהנא – איפה הדין שייך:


בבית – הדין שייך (אפילו שיש סיכוי מסוים שיש אוכל),


באכסניה


            גירסה 1 – כשיש בידו אוכל, לא צריך.


גירסה 2 – כשאין בידו אוכל – כל שכן שצריך, כי בניגוד לבית, אין סיכוי שיחכה לו באכסניה אוכל.


 




[1] קצת קשה, הרי אם לא הקיפו בערבה הקיפו בלולב, אז ממילא עדיין מקיפים...




עוד בנושא סוכה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il