שבת שובה

למדנו בפסיקתא דרב כהנא, (פסקא כה):
טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ (תהלים כה, ח). שאלו לחכמה חוטא מה עונשו, אמרה להם, הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לתורה, חוטא מה עונשו, אמרה להם, יביא אשם ויתכפר לו. הדא הוא דכתיב (ויקרא, א, ד), וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו. שאלו להקדוש ברוך הוא, חוטא מה עונשו אמר להם, יעשה תשובה ויתכפר לו. זה שכתוב, טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶך. בני מה אנא בעי מנכון, דרשוני וחיו, אמר ר' פנחס למה הוא טוב, שהוא ישר. למה הוא ישר, שהוא טוב. על כן יורה חטאים בדרך, שהוא מורה להון דרך, שיעשו תשובה.

חוטא הוא שוגג, ובכל זאת אמרה החכמה שעונשו למות, כי אילו נזהר והכיר שחטא הוא מרד במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, היה שומר את עצמו שלא יבוא לידי שגגה. וכיון שלא עשה כך הריהו חייב מיתה. אלא שיש לעיין, כי החכמה המוזכרת היא חכמת התורה. ואם כן מהי הכוונה שהחכמה משיבה תשובה שונה מהתורה. והתורה שניתנה מבורא עולם משיבה תשובה אחרת מהבורא.

נראה ששלשת תשובות אלו עוסקות ברבדים שונים של חטא. שכאמור עונש החוטא למות. ומצאנו כעין זה בבן נח שעבר על אחת משבע מצות שנתחייב בהן, שהוא חייב מיתה, אפילו בלא התראה ואפילו שוגג הקרוב למזיד, (כמבואר ברמב"ם הלכות מלכים פרק י, הלכה א), כי עבירה שוללת מהאדם את הזכות לחיות בעולם. וכשם שהנופל בשגגה לכבשן האש נכבה אף על פי שאין לו כוונה ואין לו רצון להכבות, כי זו מציאות טבעית, כך מיתת החוטא. באה תורה שניתנה לישראל, כמו שנאמר, מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל (תהלים, קמז, יט) ואמרה, שהחוטא המביא אשם (שהוא לפעמים בא אפילו על חטא במזיד, כמו, אשם גזילות או אשם שפחה חרופה וכדו') שצריך לשוב מחטאו, (כי אחרת זה זבח רשעים תועבה וכפי שהסביר אבן עזרא בפרשת ויקרא שהבאת קרבן על חטא באה ללמד את החוטא שכל הנעשה בקרבן היה צריך להעשות לחוטא עצמו. וכאשר הזבח נשחט בעצם היה צריך להיות כן בחוטא כי חטא מביא מות, ועליו להרגיש שהקרבן הינו תמורו וכאילו הוא עצמו נשחט ונקרב על גבי המזבח מפני שהחטא אותו חָטַא הוא מות, ותיקונו הוא עבודת ה' והעלאתו על גבי המזבח. תשובה כזו יש בכוחה להחזיר את החוטא לנתיב החיים והמעלה).

אלא שתשובה מסוג זה הינה קשה ולא כל אדם זוכה לה. ועוד, שהיא קשורה בעבודת ה' בבית המקדש. וכאשר המקדש משומם ואין כהן ואין קרבן, הואיל וישראל אינם במדרגה הראויה לעבודת ה' בדרגה כל כך עליונה, הרי שאין אפשרות לתשובה מעולה זו. על כך אמר הקדוש ברוך הוא יעשה תשובה ויתכפר לו. כי גם תשובה פחותת ערך הינה חשובה ועשויה להטות את החוטא מדרכי מות לחיים. תשובה זו היא חלק מבריאת העולם ועליה אמרו חכמים במסכת נדרים (לט, ב), שקדמה לבריאת העולם. כלומר, ישנה תשובה הטבועה במהות הבריאה והקשורה אליה מעצם טבעה. והיא נובעת מישרותו וטובו של הבורא. כי בלעדיה היתה בריאת האדם חסרה. ולפיכך היא קיימת בכל עת ובכל זמן בלא תלות במקדש ה' בבית הבחירה. ולפיכך היא טובה ומועילה לכל השב מדרכו הרעה ורוצה לדבק בה'. דרשוני וחיו.