ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
סיפור זה, שעל פניו עוסק בשבח המלאכה, נוגע במבט עמוק של החסידות על העשייה הגשמית בכלל ועל המלאכה בפרט. ר' דוד מגיע לאלקיש בשעה אחת אחר חצות. זמן זה מיועד בדרך כלל אצל הצדיקים ויראי ה' לאמירת תיקון חצות ולתפילה על גלות השכינה ועל הגאולה; אולם מתברר כי בשום מקום אין האור דולק. לכאורה, אין מי שעוסק בייחודים וכוונות גבוהות בזמן הזה, וכולם נמים את שנתם. מי שבכל זאת ער אינו עוסק לכאורה בעיסוקים מקודשים, אלא השכים קום לפרנסתו, או במילים גסות יותר, הוא טרוד ב'לעשות כסף'.
תיאורה של העיירה בשעה שר' דוד ור' יצחק מוורקי מגיעים אליה מעביר לנו מסר סמלי: לכאורה, העיירה כולה ישנה ושרויה בחשיכה, ובכל זאת אצל ר' בעריש האופה יש נקודה של אור. לכאורה, לפנינו דמות קטנה שכל מעייניה בפרנסה ובכסף, אבל המבט העמוק של ר' דוד מוליך לנקודת האור של המציאות, הנקודה האמיתית, שסביבה סובבת המציאות החיצונית כולה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
13 - חינה של ירושלים
14 - אור בחצות הלילה
15 - חלה של אחדות
טען עוד
רצונו של כל אדם הוא לעשות טוב לזולתו. זהו המניע האמיתי, זהו המניע החזק, שגורם לכל בני האדם לעבוד למען זולתם. בני האדם אינם מודעים למניע העמוק והמקודש הזה. הם חושבים שהמניע הוא הרצון הפשוט לעשות כסף, להתעשר, להרוויח, לחיות חיים טובים וכדומה. אולם מניעים אלו אינם אלא כיסוי למניע העמוק והחשוב, והוא רצונו של האדם להיטיב לזולתו.
בגישתו זו של ר' דוד משקף הוא את אחד היסודות של התפיסה החסידית, הגורסת כי המניעים השונים הגורמים לנו לעשות דברים שונים בחיינו אינם אלא כיסוי למניעים אמיתיים יותר ומקודשים יותר, שיסודם הוא עולם הרוח והכמיהה אליו.
בדרך זו מקבלים מניעים או תשוקות שונות משמעות מקודשת, כמו למשל בפסוק "הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'". הרעב הפיזי אינו אלא רעב רוחני המתלבש למראה עינינו בדמותו של רעב פיזי, אולם יסודו בתשוקה לדבר ה'. ר' דוד מזהה את הצורך של בני האדם לעסוק במלאכה כצורך עמוק ביותר של בני האדם להיטיב עם זולתם, אלא שבעולם המעשה מקבל הצורך הזה לבוש של עיסוק במלאכה.
העובדה שהאדם מקבל כסף עבור המלאכה עלולה לפגום באיכות הכוונה הפנימית שעליה מדבר ר' דוד. האדם הופך למי שעובד למען הכסף, והכוונה העמוקה של הטבה עם הזולת הולכת ונעלמת מן המודעות האנושית. אולם גם לקיומו של המניע הכספי מוצא ר' דוד את הצידוק: הכסף נועד על מנת לאפשר לאנשים להמשיך ולעסוק במעשי החסד שהם עוסקים בהם בשעת מלאכתם. בדרך זו הופך ר' דוד את הסיבה לתוצאה ואת התוצאה לסיבה. הכסף אינו הסיבה למלאכה, אלא להיפך, הסיבה למלאכה היא הצורך להיטיב לזולת, והכסף אינו אלא תוצאה אגבית שנועדה לאפשר את המשך מעגל החסד.
מתוך עדותו של ר' יצחק מוורקי עולה כי בשעה שדיבר ר' דוד ראה ר' יצחק שפניו של האופה הולכים ומאירים. הרגעים הראשונים בהם פוגשים ר' דוד ור' יצחק את האופה הם רגעים של אי נעימות מצדו של האופה. הוא חש שנתפס בעיסוק בדברים גשמיים בזמן שהיה צריך לעסוק בדברים הרוחניים התואמים את שעת החצות.
התנהגותו של ר' דוד משקפת לאורך כל הסיפור את המסר של ההטבה לזולת: הוא אינו מוכן להעיר איש כדי למצוא מקום לישון, והוא נוטל על עצמו את המשימה לנחם את האופה שאינו חש בנוח. ר' דוד חושף בכך את נקודת העומק של האור בתוך החושך.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
למה הכל אסור בתשעה באב?!
איסור בשר וחלב
פריחת הגאולה!
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
