ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
לעילוי נשמת צדיקה בת יוסף ומרים ע"ה
הַסִּיגִים• שֶׁבַּהֲבָנַת הָאֱלֹהוּת, הַיִּרְאָה, הָאֱמוּנָה, וְכָל הַתָּלוּי בָּהֶן, כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאֻמָּה צְרִיכָה לְתַקֵּן אֶת דַּרְכֵי חַיֶּיהָ הַמַּעֲשִׂיִּים בִּכְלָלוּתָהּ אֵין הַהֶזֵּק שֶׁלָּהֶם נִכָּר*.
אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁהַתְּחִיָּה הַלְּאֻמִּית מֻכְרַחַת לָבוֹא, וּצְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּפֹעַל מֻכְרַחַת לְהִגָּלוֹת, מִיָּד הַסִּיגִים מְעַכְּבִים וְאִי-אֶפְשָׁר לָאֻמָּה שֶׁתִּתְאַגֵּד וְתַשִּׂיג בְּעֹמֶק חַיֶּיהָ אֶת סוֹד גְּבוּרָתָהּ וְצִיּוּרֵי סִדּוּרֶיהָ כִּי-אִם עַל-פִּי דֵּעוֹת מְזֻכָּכוֹת וּמַעֲשִׂים הַיּוֹצְאִים מִטָּהֳרָתָהּ שֶׁל דַּעַת ד' אֱמֶת, בַּבְּהִירוּת הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה.
זֹאת הִיא הַסִּבָּה, שֶׁכֹּחַ שְׁלִילִי• גָּדוֹל מִתְעוֹרֵר בְּעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא, בְּחֻצְפָּה סַגִּיאָה•, וּשְׁלִילָה זֹאת תְּבַעֵר אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא כֵּהֶה• בְּהַמֻּשָּׂגִים הָאֱלֹהִיִּים וְהַתָּלוּי בָּהֶם בִּכְלָלוּת הָאֻמָּה.
אַף-עַל-פִּי שֶׁנּוֹרָא הַדָּבָר לִרְאוֹת שֶׁכַּמָּה עִנְיְנֵי אֱמֶת, מִדּוֹת טוֹבוֹת, וּמִצְווֹת וְחֻקִּים, הוֹלְכִים וְנִשְׁטָפִים וְנֶעֱקָרִים לִכְאוֹרָה, עַל-יְדֵי זֶרֶם הַשְּׁלִילָה•, מִכָּל מָקוֹם סוֹף סוֹף הַכֹּל יִצְמַח בְּטָהֳרָה וּגְבוּרָה, בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, מִגַּרְעִין הָאֵיתָן, הַטָּהוֹר וְהַמְרוֹמָם, שֶׁכָּל שְׁלִילָה לֹא תַגִּיעַ אֵלָיו, וְאוֹרוֹ• יִזְרַח בְּתוֹר אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן בִּגְדֻלָּה מֻפְלָאָה לְמַעְלָה מִכָּל צִיּוּר, שֶׁכֹּחוֹת דַּלִּים שֶׁל נְפָשׁוֹת עֲיֵפוֹת, עֲיֵפוּת חָמְרִית וְרוּחָנִית, שֶׁל גָּלוּת אֲרֻכָּה וְדִלְדּוּל, יְכוֹלִים לְצַיֵּר.
(אורות התחיה נא)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
28 - משבר האמונה חלק ה'
29 - משבר האמונה חלק ו'
30 - לימוד שבועי באמונה יז-כג סיון תשע"ד
טען עוד
הַסִּיגִים וכו' – ההבנות המשובשות והבוסריות שבתפיסת האלוהות או בהבנת היראה והאמונה בה'. כֹּחַ שְׁלִילִי – של הכפירה. סַגִּיאָה – מרובה. כֵּהֶה – לא מבורר דיו. זֶרֶם הַשְּׁלִילָה – תנועת הכפירה והביקורת נגד הדת והאמונה. אוֹרוֹ – האמונה הבהירה.
ביאורים
עמדנו כבר על השיבושים שחלו בהבנת עניני האמונה, שהביאו לתופעת הכפירה במימדים רחבים. הרב קוק מוסיף כאן שההשפעה של השיבושים הללו היא הרסנית דוקא עם התעוררות הציונות. לכן הכפירה הופיעה בסמוך להתעוררות הלאומית לשוב לארץ ישראל.
ההבנה השטחית של האמונה, גורמת למיעוט בערכו של האדם. האדם מאמין בעריץ זר וכוחני, שמעמיס עליו חובות. הוא שרוי בפחד מחמת האל הגדול ששולט על חייו. הוא חסר ביטחון עצמי ויוזמה, כיון שגורלו אינו בידיו, אלא תלוי לגמרי ברצונו של האל. יראת השמיים מחייבת אותו לוותר על הרצונות שלו לטובת מימוש הרצונות של האל. הוא נאלץ לדכא את כוחות החיים שלו, בגלל האיסורים שמטילה עליו התורה. הוא שרוי בעצבות ודכדוך, כיון שהוא איבד את החירות העצמית שלו, והפך לעבד נרצע של האל המשעבד אותו. התורה מציגה בפניו מודל של עיסוק רוחני, שבו המרכז הוא תפילה ולימוד תורה. הוא חש ניכור לעולם הזה שמלא בגשמיות, שעלול להכשיל אותו ולפגוע ביראת השמיים שלו. הוא אינו רואה טעם להשקיע מאמץ והשתדלות בשיפור רמת החיים שלו, מהסיבה שהעיקר שלה הוא תפילה ובטחון בה', וגם כך אין שום חשיבות לגוף ולעניני העולם.
המנטליות הגלותית הזו בונה מחסום בלתי עביר בפני הגאולה. כשעם ישראל רוצה לחזור לארץ ולחדש את החיים הלאומיים שלו, הוא זקוק למטען רוחני ונפשי הפוך לגמרי. הוא זקוק לביטחון עצמי ביכולת שלו כדי לעמוד בפני כל הקשיים העומדים בדרכו. הוא צריך יוזמה כדי להניע תהליכים חדשים. הוא חייב להיות שרוי בשמחת חיים, שתאפשר לכוחות החיים שלו לפרוץ במלואם. הוא חייב לערוך השתדלות ומאמץ מרובים, ואיננו יכול לשבת בחיבוק ידיים ובבטלנות. הוא הולך לעסוק באופן אינטנסיבי בעניינים גשמיים, והוא חייב לראות בזה ערך וחשיבות.
הדור החדש רוצה להיגאל, והתורה (כפי שהוא מכיר אותה) מונעת ממנו לעשות זאת. הוא חש שהתורה מחייבת אותו להישאר בגלות, ובתגובה הוא משאיר את התורה בגלות, ויוצא לדרך חדשה בארץ ישראל.
הכפירה גורמת לתוצאות קשות והרסניות בקרב עם ישראל. היא הפכה את החיים ללא מחויבות לשמירת תורה ומצוות לנורמה מקובלת, וניתקה קשר עם המסורת היהודית. אולם יש לה גם תפקיד חיובי, בליטוש וזיכוך מושגי האמונה. הכפירה תגרום לכך שהאמונה היהודית תתנקה מכל הסיגים שדבקו בה. עם הזמן יתברר שהאמונה מעצימה את כוחות הנפש, ומעניקה לאדם ביטחון ושמחת חיים. התורה מייחסת חשיבות מרובה לעניני העולם הזה, ודואגת לרומם אותם. בסופו של התהליך, דוקא האמונה בה' וקיום התורה יהפכו למנוע רב עוצמה בתהליך הגאולה.
הרחבות
*אמונה פשוטה
כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאֻמָּה צְרִיכָה לְתַקֵּן אֶת דַּרְכֵי חַיֶּיהָ הַמַּעֲשִׂיִּים בִּכְלָלוּתָהּ אֵין הַהֶזֵּק שֶׁלָּהֶם נִכָּר. הרב קוק מבאר מדוע הכפירה התפשטה מאוד בדור האחרון. האמונה הפשוטה בה החזיקו המון העם פעמים רבות הייתה מלאה שיבושים והגשמה. אמונה זו לא יכלה להכיל מושגים של קדושת החומר, ולכן היא לא התאימה לדורות של בניין גופה של הלאומיות הישראלית. כאשר חזרנו לארץ היה צריך לשבור את האמונה הישנה, ועל גבי חורבות אלו לבנות אמונה מזוככת מסיגים.
בשמונה קבצים הרב קוק מרחיב עניין זה ואומר שככל שאנו נדרשים לתקן דברים רבים ועמוקים יותר, עלינו להיות בעלי אמונה ברורה יותר. ומכיוון שהאמונה צריכה לעסוק גם בפינות רחוקות יותר של החיים – הרי שהדברים נראים תלושים ולא קשורים דווקא לתורה ואמונה, מכיוון שעד כה העולם לא הכיר את אמונה מקיפה ועמוקה זו. נקודות הטוב הרבות משכו את ליבם של מי שלא הבין את שייכותם לאמונה – דבר שגרם לחוסר כבוד ביחס לאמונה, שהרי נראה שישנו הרבה טוב גם מחוצה לה [קובץ ח, ריז].
אמנם, ממשיך הרב, זהו תהליך טוב שתפקידו לזכך את האמונה ולהחזיר אל מתחת לכנפיה את כל נקודות הטוב והאור שבמציאות: "והצדיקים מרחיבים את השערים הקדושים של האמונה, ועל ידי זה יוצאים אורות יותר רבים, ומזריחים באורם על כל מושגי השלמות, עד שהם מבררים בעצמם את מקומם, ושבים הם אל יסוד שרשם שהיא קדושת האמונה" [שם].
שאלות לדיון
האם דחיית הסיגים וירידת המידות שהרב קוק מתאר יכולה לקרות גם לאדם פרטי במהלך התפתחותו? האם אפשר להימנע מכך?
האם החוצפה של עקבתא דמשיחא היא מידה טובה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
בדיקת קורונה בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
שלושה שותפים באדם
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
מהפרי ועד הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
