בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מבוא למשנת הראי"ה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

לעילוי נשמת צדיקה בת יוסף ומרים ע"ה

ט"ז סיוון תשע"ד

משבר האמונה חלק ו'

undefined

בשביל הנשמה

ט"ז סיוון תשע"ד
4 דק' קריאה
השלילה שבעקבתא דמשיחא
הַסִּיגִים• שֶׁבַּהֲבָנַת הָאֱלֹהוּת, הַיִּרְאָה, הָאֱמוּנָה, וְכָל הַתָּלוּי בָּהֶן, כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאֻמָּה צְרִיכָה לְתַקֵּן אֶת דַּרְכֵי חַיֶּיהָ הַמַּעֲשִׂיִּים בִּכְלָלוּתָהּ אֵין הַהֶזֵּק שֶׁלָּהֶם נִכָּר*.
אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁהַתְּחִיָּה הַלְּאֻמִּית מֻכְרַחַת לָבוֹא, וּצְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּפֹעַל מֻכְרַחַת לְהִגָּלוֹת, מִיָּד הַסִּיגִים מְעַכְּבִים וְאִי-אֶפְשָׁר לָאֻמָּה שֶׁתִּתְאַגֵּד וְתַשִּׂיג בְּעֹמֶק חַיֶּיהָ אֶת סוֹד גְּבוּרָתָהּ וְצִיּוּרֵי סִדּוּרֶיהָ כִּי-אִם עַל-פִּי דֵּעוֹת מְזֻכָּכוֹת וּמַעֲשִׂים הַיּוֹצְאִים מִטָּהֳרָתָהּ שֶׁל דַּעַת ד' אֱמֶת, בַּבְּהִירוּת הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה.
זֹאת הִיא הַסִּבָּה, שֶׁכֹּחַ שְׁלִילִי• גָּדוֹל מִתְעוֹרֵר בְּעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא, בְּחֻצְפָּה סַגִּיאָה•, וּשְׁלִילָה זֹאת תְּבַעֵר אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא כֵּהֶה• בְּהַמֻּשָּׂגִים הָאֱלֹהִיִּים וְהַתָּלוּי בָּהֶם בִּכְלָלוּת הָאֻמָּה.
אַף-עַל-פִּי שֶׁנּוֹרָא הַדָּבָר לִרְאוֹת שֶׁכַּמָּה עִנְיְנֵי אֱמֶת, מִדּוֹת טוֹבוֹת, וּמִצְווֹת וְחֻקִּים, הוֹלְכִים וְנִשְׁטָפִים וְנֶעֱקָרִים לִכְאוֹרָה, עַל-יְדֵי זֶרֶם הַשְּׁלִילָה•, מִכָּל מָקוֹם סוֹף סוֹף הַכֹּל יִצְמַח בְּטָהֳרָה וּגְבוּרָה, בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, מִגַּרְעִין הָאֵיתָן, הַטָּהוֹר וְהַמְרוֹמָם, שֶׁכָּל שְׁלִילָה לֹא תַגִּיעַ אֵלָיו, וְאוֹרוֹ• יִזְרַח בְּתוֹר אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן בִּגְדֻלָּה מֻפְלָאָה לְמַעְלָה מִכָּל צִיּוּר, שֶׁכֹּחוֹת דַּלִּים שֶׁל נְפָשׁוֹת עֲיֵפוֹת, עֲיֵפוּת חָמְרִית וְרוּחָנִית, שֶׁל גָּלוּת אֲרֻכָּה וְדִלְדּוּל, יְכוֹלִים לְצַיֵּר.
(אורות התחיה נא)
___________________________________
הַסִּיגִים וכו' – ההבנות המשובשות והבוסריות שבתפיסת האלוהות או בהבנת היראה והאמונה בה'. כֹּחַ שְׁלִילִי – של הכפירה. סַגִּיאָה – מרובה. כֵּהֶה – לא מבורר דיו. זֶרֶם הַשְּׁלִילָה – תנועת הכפירה והביקורת נגד הדת והאמונה. אוֹרוֹ – האמונה הבהירה.


ביאורים
עמדנו כבר על השיבושים שחלו בהבנת עניני האמונה, שהביאו לתופעת הכפירה במימדים רחבים. הרב קוק מוסיף כאן שההשפעה של השיבושים הללו היא הרסנית דוקא עם התעוררות הציונות. לכן הכפירה הופיעה בסמוך להתעוררות הלאומית לשוב לארץ ישראל.
ההבנה השטחית של האמונה, גורמת למיעוט בערכו של האדם. האדם מאמין בעריץ זר וכוחני, שמעמיס עליו חובות. הוא שרוי בפחד מחמת האל הגדול ששולט על חייו. הוא חסר ביטחון עצמי ויוזמה, כיון שגורלו אינו בידיו, אלא תלוי לגמרי ברצונו של האל. יראת השמיים מחייבת אותו לוותר על הרצונות שלו לטובת מימוש הרצונות של האל. הוא נאלץ לדכא את כוחות החיים שלו, בגלל האיסורים שמטילה עליו התורה. הוא שרוי בעצבות ודכדוך, כיון שהוא איבד את החירות העצמית שלו, והפך לעבד נרצע של האל המשעבד אותו. התורה מציגה בפניו מודל של עיסוק רוחני, שבו המרכז הוא תפילה ולימוד תורה. הוא חש ניכור לעולם הזה שמלא בגשמיות, שעלול להכשיל אותו ולפגוע ביראת השמיים שלו. הוא אינו רואה טעם להשקיע מאמץ והשתדלות בשיפור רמת החיים שלו, מהסיבה שהעיקר שלה הוא תפילה ובטחון בה', וגם כך אין שום חשיבות לגוף ולעניני העולם.
המנטליות הגלותית הזו בונה מחסום בלתי עביר בפני הגאולה. כשעם ישראל רוצה לחזור לארץ ולחדש את החיים הלאומיים שלו, הוא זקוק למטען רוחני ונפשי הפוך לגמרי. הוא זקוק לביטחון עצמי ביכולת שלו כדי לעמוד בפני כל הקשיים העומדים בדרכו. הוא צריך יוזמה כדי להניע תהליכים חדשים. הוא חייב להיות שרוי בשמחת חיים, שתאפשר לכוחות החיים שלו לפרוץ במלואם. הוא חייב לערוך השתדלות ומאמץ מרובים, ואיננו יכול לשבת בחיבוק ידיים ובבטלנות. הוא הולך לעסוק באופן אינטנסיבי בעניינים גשמיים, והוא חייב לראות בזה ערך וחשיבות.
הדור החדש רוצה להיגאל, והתורה (כפי שהוא מכיר אותה) מונעת ממנו לעשות זאת. הוא חש שהתורה מחייבת אותו להישאר בגלות, ובתגובה הוא משאיר את התורה בגלות, ויוצא לדרך חדשה בארץ ישראל.
הכפירה גורמת לתוצאות קשות והרסניות בקרב עם ישראל. היא הפכה את החיים ללא מחויבות לשמירת תורה ומצוות לנורמה מקובלת, וניתקה קשר עם המסורת היהודית. אולם יש לה גם תפקיד חיובי, בליטוש וזיכוך מושגי האמונה. הכפירה תגרום לכך שהאמונה היהודית תתנקה מכל הסיגים שדבקו בה. עם הזמן יתברר שהאמונה מעצימה את כוחות הנפש, ומעניקה לאדם ביטחון ושמחת חיים. התורה מייחסת חשיבות מרובה לעניני העולם הזה, ודואגת לרומם אותם. בסופו של התהליך, דוקא האמונה בה' וקיום התורה יהפכו למנוע רב עוצמה בתהליך הגאולה.

הרחבות
*אמונה פשוטה
כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאֻמָּה צְרִיכָה לְתַקֵּן אֶת דַּרְכֵי חַיֶּיהָ הַמַּעֲשִׂיִּים בִּכְלָלוּתָהּ אֵין הַהֶזֵּק שֶׁלָּהֶם נִכָּר. הרב קוק מבאר מדוע הכפירה התפשטה מאוד בדור האחרון. האמונה הפשוטה בה החזיקו המון העם פעמים רבות הייתה מלאה שיבושים והגשמה. אמונה זו לא יכלה להכיל מושגים של קדושת החומר, ולכן היא לא התאימה לדורות של בניין גופה של הלאומיות הישראלית. כאשר חזרנו לארץ היה צריך לשבור את האמונה הישנה, ועל גבי חורבות אלו לבנות אמונה מזוככת מסיגים.
בשמונה קבצים הרב קוק מרחיב עניין זה ואומר שככל שאנו נדרשים לתקן דברים רבים ועמוקים יותר, עלינו להיות בעלי אמונה ברורה יותר. ומכיוון שהאמונה צריכה לעסוק גם בפינות רחוקות יותר של החיים – הרי שהדברים נראים תלושים ולא קשורים דווקא לתורה ואמונה, מכיוון שעד כה העולם לא הכיר את אמונה מקיפה ועמוקה זו. נקודות הטוב הרבות משכו את ליבם של מי שלא הבין את שייכותם לאמונה – דבר שגרם לחוסר כבוד ביחס לאמונה, שהרי נראה שישנו הרבה טוב גם מחוצה לה [קובץ ח, ריז].
אמנם, ממשיך הרב, זהו תהליך טוב שתפקידו לזכך את האמונה ולהחזיר אל מתחת לכנפיה את כל נקודות הטוב והאור שבמציאות: "והצדיקים מרחיבים את השערים הקדושים של האמונה, ועל ידי זה יוצאים אורות יותר רבים, ומזריחים באורם על כל מושגי השלמות, עד שהם מבררים בעצמם את מקומם, ושבים הם אל יסוד שרשם שהיא קדושת האמונה" [שם].

שאלות לדיון
האם דחיית הסיגים וירידת המידות שהרב קוק מתאר יכולה לקרות גם לאדם פרטי במהלך התפתחותו? האם אפשר להימנע מכך?
האם החוצפה של עקבתא דמשיחא היא מידה טובה?
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il