ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
לעילוי נשמת צדיקה בת יוסף ומרים ע"ה
הַסִּיגִים• שֶׁבַּהֲבָנַת הָאֱלֹהוּת, הַיִּרְאָה, הָאֱמוּנָה, וְכָל הַתָּלוּי בָּהֶן, כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאֻמָּה צְרִיכָה לְתַקֵּן אֶת דַּרְכֵי חַיֶּיהָ הַמַּעֲשִׂיִּים בִּכְלָלוּתָהּ אֵין הַהֶזֵּק שֶׁלָּהֶם נִכָּר*.
אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁהַתְּחִיָּה הַלְּאֻמִּית מֻכְרַחַת לָבוֹא, וּצְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּפֹעַל מֻכְרַחַת לְהִגָּלוֹת, מִיָּד הַסִּיגִים מְעַכְּבִים וְאִי-אֶפְשָׁר לָאֻמָּה שֶׁתִּתְאַגֵּד וְתַשִּׂיג בְּעֹמֶק חַיֶּיהָ אֶת סוֹד גְּבוּרָתָהּ וְצִיּוּרֵי סִדּוּרֶיהָ כִּי-אִם עַל-פִּי דֵּעוֹת מְזֻכָּכוֹת וּמַעֲשִׂים הַיּוֹצְאִים מִטָּהֳרָתָהּ שֶׁל דַּעַת ד' אֱמֶת, בַּבְּהִירוּת הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה.
זֹאת הִיא הַסִּבָּה, שֶׁכֹּחַ שְׁלִילִי• גָּדוֹל מִתְעוֹרֵר בְּעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא, בְּחֻצְפָּה סַגִּיאָה•, וּשְׁלִילָה זֹאת תְּבַעֵר אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא כֵּהֶה• בְּהַמֻּשָּׂגִים הָאֱלֹהִיִּים וְהַתָּלוּי בָּהֶם בִּכְלָלוּת הָאֻמָּה.
אַף-עַל-פִּי שֶׁנּוֹרָא הַדָּבָר לִרְאוֹת שֶׁכַּמָּה עִנְיְנֵי אֱמֶת, מִדּוֹת טוֹבוֹת, וּמִצְווֹת וְחֻקִּים, הוֹלְכִים וְנִשְׁטָפִים וְנֶעֱקָרִים לִכְאוֹרָה, עַל-יְדֵי זֶרֶם הַשְּׁלִילָה•, מִכָּל מָקוֹם סוֹף סוֹף הַכֹּל יִצְמַח בְּטָהֳרָה וּגְבוּרָה, בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, מִגַּרְעִין הָאֵיתָן, הַטָּהוֹר וְהַמְרוֹמָם, שֶׁכָּל שְׁלִילָה לֹא תַגִּיעַ אֵלָיו, וְאוֹרוֹ• יִזְרַח בְּתוֹר אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן בִּגְדֻלָּה מֻפְלָאָה לְמַעְלָה מִכָּל צִיּוּר, שֶׁכֹּחוֹת דַּלִּים שֶׁל נְפָשׁוֹת עֲיֵפוֹת, עֲיֵפוּת חָמְרִית וְרוּחָנִית, שֶׁל גָּלוּת אֲרֻכָּה וְדִלְדּוּל, יְכוֹלִים לְצַיֵּר.
(אורות התחיה נא)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
28 - משבר האמונה חלק ה'
29 - משבר האמונה חלק ו'
30 - לימוד שבועי באמונה יז-כג סיון תשע"ד
טען עוד
הַסִּיגִים וכו' – ההבנות המשובשות והבוסריות שבתפיסת האלוהות או בהבנת היראה והאמונה בה'. כֹּחַ שְׁלִילִי – של הכפירה. סַגִּיאָה – מרובה. כֵּהֶה – לא מבורר דיו. זֶרֶם הַשְּׁלִילָה – תנועת הכפירה והביקורת נגד הדת והאמונה. אוֹרוֹ – האמונה הבהירה.
ביאורים
עמדנו כבר על השיבושים שחלו בהבנת עניני האמונה, שהביאו לתופעת הכפירה במימדים רחבים. הרב קוק מוסיף כאן שההשפעה של השיבושים הללו היא הרסנית דוקא עם התעוררות הציונות. לכן הכפירה הופיעה בסמוך להתעוררות הלאומית לשוב לארץ ישראל.
ההבנה השטחית של האמונה, גורמת למיעוט בערכו של האדם. האדם מאמין בעריץ זר וכוחני, שמעמיס עליו חובות. הוא שרוי בפחד מחמת האל הגדול ששולט על חייו. הוא חסר ביטחון עצמי ויוזמה, כיון שגורלו אינו בידיו, אלא תלוי לגמרי ברצונו של האל. יראת השמיים מחייבת אותו לוותר על הרצונות שלו לטובת מימוש הרצונות של האל. הוא נאלץ לדכא את כוחות החיים שלו, בגלל האיסורים שמטילה עליו התורה. הוא שרוי בעצבות ודכדוך, כיון שהוא איבד את החירות העצמית שלו, והפך לעבד נרצע של האל המשעבד אותו. התורה מציגה בפניו מודל של עיסוק רוחני, שבו המרכז הוא תפילה ולימוד תורה. הוא חש ניכור לעולם הזה שמלא בגשמיות, שעלול להכשיל אותו ולפגוע ביראת השמיים שלו. הוא אינו רואה טעם להשקיע מאמץ והשתדלות בשיפור רמת החיים שלו, מהסיבה שהעיקר שלה הוא תפילה ובטחון בה', וגם כך אין שום חשיבות לגוף ולעניני העולם.
המנטליות הגלותית הזו בונה מחסום בלתי עביר בפני הגאולה. כשעם ישראל רוצה לחזור לארץ ולחדש את החיים הלאומיים שלו, הוא זקוק למטען רוחני ונפשי הפוך לגמרי. הוא זקוק לביטחון עצמי ביכולת שלו כדי לעמוד בפני כל הקשיים העומדים בדרכו. הוא צריך יוזמה כדי להניע תהליכים חדשים. הוא חייב להיות שרוי בשמחת חיים, שתאפשר לכוחות החיים שלו לפרוץ במלואם. הוא חייב לערוך השתדלות ומאמץ מרובים, ואיננו יכול לשבת בחיבוק ידיים ובבטלנות. הוא הולך לעסוק באופן אינטנסיבי בעניינים גשמיים, והוא חייב לראות בזה ערך וחשיבות.
הדור החדש רוצה להיגאל, והתורה (כפי שהוא מכיר אותה) מונעת ממנו לעשות זאת. הוא חש שהתורה מחייבת אותו להישאר בגלות, ובתגובה הוא משאיר את התורה בגלות, ויוצא לדרך חדשה בארץ ישראל.
הכפירה גורמת לתוצאות קשות והרסניות בקרב עם ישראל. היא הפכה את החיים ללא מחויבות לשמירת תורה ומצוות לנורמה מקובלת, וניתקה קשר עם המסורת היהודית. אולם יש לה גם תפקיד חיובי, בליטוש וזיכוך מושגי האמונה. הכפירה תגרום לכך שהאמונה היהודית תתנקה מכל הסיגים שדבקו בה. עם הזמן יתברר שהאמונה מעצימה את כוחות הנפש, ומעניקה לאדם ביטחון ושמחת חיים. התורה מייחסת חשיבות מרובה לעניני העולם הזה, ודואגת לרומם אותם. בסופו של התהליך, דוקא האמונה בה' וקיום התורה יהפכו למנוע רב עוצמה בתהליך הגאולה.
הרחבות
*אמונה פשוטה
כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאֻמָּה צְרִיכָה לְתַקֵּן אֶת דַּרְכֵי חַיֶּיהָ הַמַּעֲשִׂיִּים בִּכְלָלוּתָהּ אֵין הַהֶזֵּק שֶׁלָּהֶם נִכָּר. הרב קוק מבאר מדוע הכפירה התפשטה מאוד בדור האחרון. האמונה הפשוטה בה החזיקו המון העם פעמים רבות הייתה מלאה שיבושים והגשמה. אמונה זו לא יכלה להכיל מושגים של קדושת החומר, ולכן היא לא התאימה לדורות של בניין גופה של הלאומיות הישראלית. כאשר חזרנו לארץ היה צריך לשבור את האמונה הישנה, ועל גבי חורבות אלו לבנות אמונה מזוככת מסיגים.
בשמונה קבצים הרב קוק מרחיב עניין זה ואומר שככל שאנו נדרשים לתקן דברים רבים ועמוקים יותר, עלינו להיות בעלי אמונה ברורה יותר. ומכיוון שהאמונה צריכה לעסוק גם בפינות רחוקות יותר של החיים – הרי שהדברים נראים תלושים ולא קשורים דווקא לתורה ואמונה, מכיוון שעד כה העולם לא הכיר את אמונה מקיפה ועמוקה זו. נקודות הטוב הרבות משכו את ליבם של מי שלא הבין את שייכותם לאמונה – דבר שגרם לחוסר כבוד ביחס לאמונה, שהרי נראה שישנו הרבה טוב גם מחוצה לה [קובץ ח, ריז].
אמנם, ממשיך הרב, זהו תהליך טוב שתפקידו לזכך את האמונה ולהחזיר אל מתחת לכנפיה את כל נקודות הטוב והאור שבמציאות: "והצדיקים מרחיבים את השערים הקדושים של האמונה, ועל ידי זה יוצאים אורות יותר רבים, ומזריחים באורם על כל מושגי השלמות, עד שהם מבררים בעצמם את מקומם, ושבים הם אל יסוד שרשם שהיא קדושת האמונה" [שם].
שאלות לדיון
האם דחיית הסיגים וירידת המידות שהרב קוק מתאר יכולה לקרות גם לאדם פרטי במהלך התפתחותו? האם אפשר להימנע מכך?
האם החוצפה של עקבתא דמשיחא היא מידה טובה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
