ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
לאדם המודרני נשמעת 'תורה' זו קיצונית משהו. וכי באמת מצבנו כל כך טוב שכלום איננו חסרים מלבד נבואה ורוח הקודש? התשובה קצת מביכה את האדם הדתי הרגיל, מפני שבלוח המשימות העתידיות שלו הנבואה לא ממש תופסת מקום מרכזי. 'אני, יאמר איש הקהילה הדתית, הלוואי שאספיק להגיע למנחה לפני שיתחילו חזרת הש"ץ'. 'ואני, יאמר המתבגר, הלוואי שאצליח להתחזק משהו בענייני צניעות, או במצוות ציצית', והאֵם אולי תאחל לעצמה להגיע ל'מדרגה' בה היא מדליקה נרות שבת מעט לפני הרגע האחרון בו היא כמעט נופחת את נשמתה... אבל נבואה? יש לנו רשימה ארוכה של דברים לפני כן!
איך הגיע אם כן האור החיים לקביעה מוחלטת זו - מר ממוות?? מעצם התמיהה דלעיל מובן עד כמה עמוקה המכה. אם אנו 'מסתדרים לא רע' בלי נבואה ורוח הקודש, סימן שבאמת מצבנו קשה, וכבר הסתגלנו לחיים עקומים. כדי להתיישר ולעמוד על מהותנו היהודית המיוחדת הזו, יש להבין מעט, משהו, מעולמה של הנבואה בחיינו.
אותו יהודי המתקשה להגיע לתפילה, הנמצא במאבק ארוך שנים בתוכו על מקומו בעולם, האם עניינו בעסקים (באיזה עסקים? עם מי?) או בעולם הקודש? ואם כן, אז כמה להשקיע בכל צד? אותו מתבגר או מתבגרת המבקשים את מיקומם על פני המפה האנושית היהודית, המשתוקקים למלא את תפקידם בשלמות - מהו? מה מיקומם בפזל האנושי העצום? איזו 'חתיכה' היא שלהם, שבלעדיה התמונה כל כך חסרה? אותה אישה המתמודדת גם היא בין העומס בבית לעומס בחוץ, בעבודה או בחברה, מה משקל תתן לכל חלק? ומה משקל ואיזה לכל ילד? יותר ברגש, יותר בשכל? בהקפדה או הרכות וליטוף? וכי יאמרו המבקרים קרירי השכל, וכי מה, התרצה שהנביא יהיה כמקובל בן זמננו? נאמר לו מפורש -זהו, שלא! להיפך! 'המקובל', הוא המבקש להסיג את תחומו של הנביא, לא להיפך.
אלא שאכן נכון, עולם הפרט הינו רק חלק ממעלת הנביא. עיקר עניינו הוא במעגלים רחבים הרבה יותר. מה יעשה עם ישראל לעת כזו? במה תשקיע הממשלה יותר, בחברה או בכלכלה, בבטחון פנים, בטיפול בעולם התחתון והתארגנותו או בבטחון חוץ? מה הוא עיקר הדגש הרוחני בחינוך הנוער הרחוק מתורה - דגש מוסרי/מידותי או דווקא הלכתי? מה נושיט לעמים כנושאי דבר ה' בעולם? כיצד נוציא לפועל את ייעודנו ש'מציון תצא תורה', וכיצד נשמיע את דבר ה' מירושלים? ומעל לכל. מה יאמר ה' לנו? מה ייצא מצינור זה של הנבואה? לעניות דעתי, הליבה של התורה הזו של האוה"ח הק' היא חסרון השמעת דבר ה' לעולם. בזאת יש להתמקד על מנת להבין את חסרוננו זה שהוא מר ממוות.
בתפילה המפורסמת 'פתח אליהו', המודפסת בפתח הסידור של בני עדות המזרח, מסביר הזוהר הק', שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם "בגין לאישתמודע" - בכדי להתוודע. העולם חסר את ההארה האלוקית, ועקב חסרון זה האנושות משתוללת מטה מטה מדחי אל דחי. לא רק חסרון הארת הדרך הוא המְדרדר, אלא עצם המציאות של הצמא הנפשי העקרוני הזה של המין האנושי לדעת את דבר בוראו, לשמוע מה רוצה ממנו מי שהביאו לעולם היא המוליכה את העולם להיות חסר את עומקו שלו - ובלא אלו החיים נעשים טפלים, חלולים, כמעט חייתיים, חסרי צלם אנוש.
כי בלא הדיבר האלוקי, ההסבר האלוקי, הקשר המגיע ממנו יתב' אל העולם אותו ברא, היש כולו נמצא בסימן שאלה עצום ונורא - אנה אנו באים? מה מקום הפרט? למה מיועדת אומה זו או אחרת ולאן הולכת ההיסטוריה כולה? כיצד יתוקן אשר אשר עוות? מהי הדרך לאהבתך בוראנו, ליראתך המתוקה כל כך, הנותנת עומק להיותנו ברואך? בחסרון כל אלו, ובהרגל לחיות מבלעדי הפשר הבסיסי ביותר, העמוק ביותר, נותר הדיבר האלוקי שותק, והעולם אם כך מקרטע כמשותק.
יש לנו אכן להשתוקק, יחד עם רבנו האוה"ח הק' להשבת אור החיים האלוקיים לעולם - אור הנבואה ורוח הקודש, על הפרט ועל הכלל כולו - "והוא רחום ישוב ירחמנו כי יתן את רוחו בנו כימי קדם".
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
משמעות המילים והדיבור שלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
ענייני כשרות המצויים
אנחנו קודש למענך
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
