ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עבודת ה' חלק ט'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה חובת הלבבות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

י"ב אב תשע"ד

עבודת ה' חלק ט'

י"ב אב תשע"ד



נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

מצוות שמעיות ושכליות
וְהַשִּׁשִּׁי, כִּי הַתּוֹרָה כָלְלָה עִנְיָנִים לֹא יוּכַל הַשֵּׂכֶל לְבָאֵר אָפְנֵי חִיּוּבָם, וְהֵם הַמִּצְוֹת הַשִּׁמְעִיּוֹת* וּכְלָלִים מִשָׁרְשֵׁי הַשִּׂכְלִיּוֹת*. וְזֶה הָיָה בַּעֲבוּר שֶׁהָיָה הָעָם שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם הַתּוֹרָה בָּעֵת הַהִיא בְּעִנְיַן גֹּבֶר הַתַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת עֲלֵיהֶם, וְנֶחֶלְשׁוּ דַעְתָּם וְהַכָּרָתָם מֵהָבִין הַרְבֵּה מִן הַשִּׂכְלִיּוֹת, וְנָהֲגָה בָּהֶם הַתּוֹרָה בָזֶה מִנְהָג אֶחָד*, וְשָׁבוּ הַשִּׂכְלִיּוֹת וְהַשִּׁמְעִיּוֹת אֶצְלָם* שָׁוִים בְּהֶעָרָה עֲלֵיהֶם. וּמִי שֶׁשִּׂכְלוֹ וְהַכָּרָתוֹ חֲזָקִים, יִתְעוֹרֵר אֲלֵיהֶם וִיקַבְּלֵם עַל עַצְמוֹ לִשְׁנֵי הַפָּנִים*. וּמִי שֶׁנֶּחֱלַשׁ שִׂכְלוֹ מִדַּעַת חִיּוּבָם, יְקַבְּלֵם מִצַּד הַתּוֹרָה בִּלְבַד וְיִנְהַג בָּהֶם מִנְהַג הַשִּׁמְעִיּוֹת, וְהָיְתָה בָזֹאת תַּקָּנַת הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (מִשְׁלֵי ג, יז): "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם".

התורה מחוייבת מכוח המופתים
וְהַשְּׁבִיעִי, כִּי הַתּוֹרָה נַגִּיעַ אֵלֶיהָ בִּמְצִיעוּת* אָדָם, שֶׁיֵּרָאוּ עַל יָדוֹ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, כָּל בְּנֵי אָדָם* שָׁוִים בָּהֶם מִצַּד הַרְגָּשׁוֹתָם, לֹא יוּכְלוּ לִדְחוֹתָם, וְיִּתְבָּרֵר לָהֶם מַה שֶּׁהוּא בָא בּוֹ מִשֵּׁם הַבּוֹרֵא בְּמוֹפְתִים מֻרְגָּשִׁים וְשִׂכְלִיִּים, וְזֹאת תּוֹסֶפֶת עַל מַה שֶּׁהָטְבְּעוּ עָלָיו בְּשֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה וְהַיְצִירָה מִן הַהֶעָרָה הַשִּׂכְלִית.

בחינת הטובות
וּמִי שֶׁיִּבְחַן טוֹבוֹת הָאֱלֹהִים עָלָיו אֲשֶׁר יִשְׁתַּוֶּה בָּהֶן עִם כָּל בְּנֵי אָדָם, יַאֲמִין בְּחִיּוּב קַבָּלַת עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים בְּכָל מִינֵי הַשִּׂכְלִיּוֹת, וּכְשֶׁיִּבְחַן טוֹבוֹת הַבּוֹרֵא עָלָיו אֲשֶׁר יִחֵד בָּהֶן עַמּוֹ* מִשְּׁאָר הָעַמִּים, יַאֲמִין בְּחִיּוּבוֹ בַּמִּצְוֹת הַשִּׁמְעִיּוֹת מִבַּלְעֲדֵי שְׁאָר הָאֻמּוֹת. וְכֵן כַּאֲשֶׁר יִבְחַן טוֹבוֹת הָאֱלֹהִים עָלָיו אֲשֶׁר יִחֵד בָּהֶן שִׁבְטוֹ מִבַּלְעֲדֵי שִׁבְטֵי שְׁאָר עַמּוֹ, כַּכְּהֻנָּה וּלְוִיָּה, יַאֲמִין בְּחִיּוּבוֹ בַּמִּצְוֹת אֲשֶׁר יִחֵד בָּהֶן הָאֱלֹהִים שִׁבְטוֹ. וְעַל כֵּן תִּמְצָא תּוֹרוֹת כְּהֻנָּה* אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים טוֹבוֹת שֶׁהֵטִיב בָּהֶם הַבּוֹרֵא לַכֹּהֲנִים, וְהֵם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה.

ייחוד טובה גורר ייחוד עבודה

וְעַל הַהַקָּשָׁה* הַזֹּאת, כָּל מִי שֶׁיִּחֵד הָאֱלֹהִים אוֹתוֹ בְּטוֹבָה* מִבַּלְעֲדֵי שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, צָרִיךְ שֶׁיְּחַיֵּב אֶת עַצְמוֹ עֲבוֹדָה שֶׁיִּתְיַחֵד בָּהּ מִבַּלְעֲדֵיהֶם, עִם הִשְׁתַּדְּלוֹ בָּעֲבוֹדָה הַכּוֹלֶלֶת אוֹתוֹ עִמָּהֶם, כְּפִי יְכָלְתּוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ, לְהוֹדוֹת לַייָ יִתְבָּרַךְ עַל מַה שֶּׁיִּחֲדוֹ בוֹ מִן הַטּוֹב, וְיִהְיֶה גוֹרֵם הַתְמָדָתָהּ, וּלְהוֹסִיף לוֹ עָלֶיהָ, וְלִגְמֹל עַל עֲבוֹדָתוֹ בַבָּא*, וְלֹא יִהְיֶה כְּמִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (הוֹשֵׁעַ ב, י): "וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ* וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל".
התוצאה של המקצר בעבודה
וּמִי שֶׁמְּקַצֵּר בָּעֲבוֹדָה עַל מַה שֶּׁיֻּחַד בּוֹ מִן הַטּוֹבָה, יִגְרֹם לוֹ לְקַצֵּר בְּמַה שֶּׁיֻּחֲדָה בוֹ מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בְּמַה שֶּׁיֻּחַד בּוֹ עַמּוֹ, וְיַנִּיחַ אֶת הַתּוֹרָה. וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, אֵינוֹ מְקַבֵּל חִיּוּבֵי הַשִּׂכְלִיּוֹת. וּכְשֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מַה שֶּׁמְּחַיְּבוֹ הַשֵּׂכֶל, עִם הִמָּצְאוֹ לוֹ וְהִתְעוֹרֵר עָלָיו, יָצָא לוֹ מִתְּכוּנַת הַחַי הַמְדַבֵּר*, וְיִהְיוּ הַבְּהֵמוֹת מְבִינוֹת דֶּרֶךְ תַּקָּנָתָם יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (יְשַׁעְיָה א, ג): "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ* וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן", וְיִהְיֶה דַרְכּוֹ כְּדֶרֶךְ מִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (תְּהִלִּים לז, כ): "כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי יְיָ כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ* בֶעָשָׁן כָּלוּ".
___________________________________
הַמִּצְוֹת הַשִּׁמְעִיּוֹת – שלא בכח השכל להבינם. וּכְלָלִים מִשָׁרְשֵׁי הַשִּׂכְלִיּוֹת – במצוות השכליות נכתבו רק הכללים, אך הפרטים מרובים מאוד ויש לבררם בעזרת השכל. מִנְהָג אֶחָד – התורה כתבה את המצוות השמעיות והשכליות יחדיו. אֶצְלָם – דור מקבלי התורה החלשים בשכלם. לִשְׁנֵי הַפָּנִים – בהתעוררות התורה ובהתעוררות השכלית. בִּמְצִיעוּת – באמצעות. כָּל בְּנֵי אָדָם – אומות העולם. עַמּוֹ – ישראל. תּוֹרוֹת כְּהֻנָּה – המצוות המוטלות על הכהנים בלבד. וְעַל הַהַקָּשָׁה – ההשוואה. בְּטוֹבָה וכו' – אישית ויחודית. וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וכו' – ה' הטיב לישראל בעושר, ובמקום להודות לו ולעובדו, משתמשים הם בעושר לעבודה זרה. מִתְּכוּנַת הַחַי הַמְדַבֵּר – התכונה והמעלה האנושית. יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ – השור יודע לגמול טוב לבעליו. כָּרִים כָּלוּ – כמיתת בהמות.

ביאורים
רבינו חותם את מעלת עבודת ה' על פי התורה לעומת העבודה על פי השכל בלבד בשתי מעלות נוספות:
4. מצוות שלא משיגים בשכל: עבודת ה' בשכל נותנת לאדם כלים לעבוד את ה' רק במעשים ובפעולות שהשכל מחייב אותם. אך ישנן מצוות רבות שאנו מחויבים בהן לעבוד את בוראנו, שהשכל אינו יכול להגיע אליהן בכוחות עצמו. לדוגמא, פרה אדומה ושעטנז לא היינו מקיימים אם היינו עובדים את ה' רק על פי השכל. בנוסף לכך, התורה כתבה גם את המצוות שהשכל מחייב אותן, למרות שהיינו יכולים להגיע אליהן בכוחות עצמנו. הסיבה לכך היא שישנם אנשים שגם את המצוות הללו לא היו עושים משכלם בלבד בגלל שליטת התאוות עליהם. רבינו סבור שדור יוצאי מצרים היה דור ששקוע בתאוות חומריות שהוטמעו בקרבו בשנים הארוכות במצרים. דור זה היה חייב להיות מצווה גם במצוות שהשכל מורה עליהן בגלל שמצבו הרוחני והמוסרי הירוד לא היה נותן להם לעשות זאת מתוך עצמם. היה צריך שהתורה תכתוב את המצוות הללו יחד עם המצוות שהשכל אינו מחייבם, וכך יקיימו אותן מצד חיוב התורה, עד שיתקדמו שכלית ויקיימו אותן מצד השכל.
5. וודאות: קיבלנו את התורה במעמד הר סיני. זה היה מעמד יחיד בהיסטוריה האנושית שבו עם שלם, המורכב מרמות שונות של אנשים קיבל את התורה באותות ובמופתים. השכל יכול להשתנות מאחד לשני, וממילא עבודת ה' תהיה שונה, אך החוויה של ראיית המופתים הגדולים שהיו במעמד הר סיני זוהי חוויה שכולנו חשנו בה. אי אפשר להכחיש את מה שכל העם ראה והרגיש באותו מעמד. לכן הוודאות של החובה לעבוד את ה', המגיעה בציווי התורה איננה ניתנת לספק ולהבדל בין איש חכם ומשכיל לאיש שאינו חכם.
מסקנת דברי רבינו היא שצריך לעבוד את ה' מתוך התעוררות שכלית על כל הטובה שעשה עימנו ומתוך ציווי התורה לקיים מצוות ומעשים טובים. ככל שהאדם יתבונן יותר על טובות ה' עליו - הוא צריך לעבוד את ה' יותר במסירות ובהשתוקקות. כל אדם בעולם צריך לעבוד את ה' בגלל הטובות שעשה עימו. עם ישראל, שה' עשה עימו טובות גדולות משאר העמים, צריך לעבוד את ה' עבודה יותר מסורה ומפורטת. וגם בתוך עם ישראל עצמו ישנה הדרגתיות. הכהנים מחויבים לעבוד את ה' במצוות נוספות שאין הישראלים מחויבים בהן בגלל הטובות היתרות שנתן להם ה'. אך אם האדם לא מתבונן על הטובות הייחודיות שנתן לו ה' ולא עובד אותו בהתאם לכך - הוא עלול להידרדר. אדם שלא מבחין בטובות ה' עליו, יכול שלא לראות אף טובה, ולהשיל מעליו כל עבודת ה' מתוך כפיות טובה.
הרחבות
•מצוות התורה גם בשכל אנושי?
וּמִי שֶׁשִּׂכְלוֹ וְהַכָּרָתוֹ חֲזָקִים. רבנו בחיי מבאר שאת המצוות השכליות ניתן ואף רצוי להשיג בשכל אנושי. בדומה לזה כתב רבנו סעדיה גאון : "מפני שידוע לפני החכם (הקב"ה) שהלימודים הנלמדים על ידי העיון לא יגיעו לשלמותם אלא בזמן ממושך, ושהוא אם יפנה אותנו אליהם בידיעת הדת, היינו נשארים זמן רב ללא דת, עד אשר תשלם לנו המלאכה ויסתיים העסק בה. ואפשר שרבים ממנו לא תשלם להם המלאכה מחמת חסרונם... ולפיכך שיחרר אותנו יתהדר ויתרומם מיד מכל הטרדות האלה, ושיגר אלינו את שליחו, ומסרם לנו בדרך הודעה... ואף אם ימשך זמן עיוננו בו עד אשר ישלם העיון אין בכך כלום, ומי שפיגר בכך בגלל איזה מעצור לא יישאר ללא דת, אף הנשים והקטנים ומי שאינו מטיב לעיין הרי דתו שלם ומגובש" [הקדמה ל'אמונות ודעות'].
הרב הנזיר מוסיף כי אין הדבר מוסכם: "ודרך מיוחדה, עליונה בזה לריה"ל ביסוד העניין האלהי, שהתורה והמצוה צריכה להיות מפי החכם היכול והמשער, חי העולמים, ולא מספיקה הכוונה הרצויה" [דרך אמונה, הפתיחה הכללית, ו]. לפי ריה"ל אין ציוויי התורה ניתנים להשגה בשכל אנושי, מכיוון שהרצון האלוהי במצוות הינו עמוק לאין חקר ואינו מושג בשכל כלל.

לעילוי נשמת ר' אברהם בן משה לוי ז"ל


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il