ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
יחס הכניעה למידות הטובות
אֲבָל אִם הַכְּנִיעָה* סְמוּכָה לַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, אוֹ הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת סְמוּכוֹת לָהּ, אֹמַר בִּתְשׁוּבַת זֶה:
ייחוד מידת האדנות לבורא
מִן הַיָּדוּעַ אֶצְלֵנוּ, כִּי תְחִלַּת מַה* שֶּׁתִּתְקַיֵּם בּוֹ הָעֲבוֹדָה לֵאלֹהִים מִן הָאָדָם הוּא, שֶׁיִּתְנַצֵּל לוֹ* מִמִּדּוֹת הָאַדְנוּת*, וִייַחֵד אוֹתָן לוֹ* בִּלְבַד, וְשֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל מִדּוֹת הָעַבְדוּת לַבּוֹרֵא, כִּי הָעַבְדוּת וְהָאַדְנוּת הֵן מִשַּׁעַר הַמִּצְטָרֵף*, אֲשֶׁר תִּתְחַיֵּב מְצִיאַת כָּל אֶחָד בִּמְצִיאַת הָאַחֵר, שֶׁהָאָדָם אֵינֶנּוּ רָאוּי לְשֵׁם עֶבֶד, עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אָדוֹן, וְהָאָדוֹן לֹא יִהְיֶה רָאוּי לַשֵּׁם הַזֶּה עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֶבֶד. וְכָל אֶחָד מֵהֶם כְּעִנְיַן הַקּוֹנֶה וְהַקָּנוּי*, אֵינֶנּוּ קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ* בַּשֵּׁם וּבָעֵרֶךְ.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
79 - הכניעה חלק י"ב
80 - הכניעה חלק י"ג
טען עוד
וְלֹא תִּתְקַיֵּם הָעֲבוֹדָה מִן הָאָדָם לֵאלֹהִים, אֶלָּא עַד שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל מִדּוֹת הָעַבְדוּת, וְהֵן הַכְּנִיעָה וְהַשִּׁפְלוּת לְפָנָיו, וְשֶׁיִּתְנַצֵּל לוֹ מִכָּל מִדּוֹת הָאַדְנוּת, שֶׁהֵן הַגְּדֻלָּה, וְהַיְקָר, וְהַגֹּבַהּ, וְהַתִּפְאֶרֶת, וְהַגָּאוֹן, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה. וְאָמַר אֶחָד מִן הַחֲכָמִים: הַגְּדֻלָּה מַעֲטֵה* הַבּוֹרֵא, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס עָלָיו בְּמַעֲטֵהוּ, כְּאִלּוּ רָצָה לְהִדַּמּוֹת לוֹ, וְאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים צג, א): "יְיָ מָלָךָ גֵּאוּת לָבֵשׁ".
וְאֵין מִדָּה טוֹבָה לַמַּאֲמִין עַד שֶׁיִּפְרַע הַחוֹבָה*, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שְׁמוּאֵל־א טו, כב): "הִנֵּה שְׁמֹע מִזֶּבַח טוֹב". וְלֹא תִתְקַיֵּם לוֹ הַחוֹבָה עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְלֹא תִתְקַיֵּם לוֹ עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא אֶלָּא בְּיַחֲדוֹ אוֹתוֹ בְּכָל מִדּוֹת הָאַדְנוּת, וְשֶׁיִּתְנַצֵּל מֵהֶן לִשְׁמוֹ. וְלֹא יִתָּכֵן זֶה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אִם יִתְחַיֵּב אֵלָיו בְּכָל מִדּוֹת הָעַבְדוּת. וְלֹא תִתָּכֵן מִמֶּנּוּ הָעַבְדוּת, אֶלָּא בְּאֹמֶן* כְּנִיעָתוֹ לֵאלֹהִים, וְשִׁפְלוּתוֹ וְשַׁחוּתוֹ לְפָנָיו, כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ.
הכניעה מקדימה לקניית המידות הטובות
וְזֶה מְחַיֵּב שֶׁתִּהְיֶינָה כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת וְהַחוֹבוֹת סְמוּכוֹת לִכְנִיעָתוֹ, וְהִיא רֹאשׁ וּתְחִלָּה לָהֶן.
וְהַדִּין נוֹתֵן בַּעֲבוּר זֶה שֶׁלֹּא תִתָּכֵן מִדָּה טוֹבָה לְמִי שֶׁלִּבּוֹ רֵק מֵהַכְּנִיעָה לֵאלֹהִים, וְיֵשׁ בִּלְבָבוֹ מְאוּמָה מִן הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה.
וְלָכֵן רֹאשׁ הַתְּשׁוּבָה: הַשִּׁפְלוּת וְהַשַּׁחוּת וְהַכְּנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים־ב ז, יד): "וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים", וְאָמַר (דִּבְרֵי הַיָּמִים־ב יב, ז): "נִכְנְעוּ לֹא אַשְׁחִיתֵם".
___________________________________
אִם הַכְּנִיעָה וכו' – האם הכניעה נקנית לאדם לאחר קנייתו את שאר המידות הטובות או שמה המידות הטובות נובעות ממידת הכניעה. תְחִלַּת מַה וכו' – הבסיס לעבודת אלוהים. שֶׁיִּתְנַצֵּל לוֹ – שיסלק עצמו. מִמִּדּוֹת הָאַדְנוּת – התנהגות של אדון. וִייַחֵד אוֹתָן לוֹ – ייחס אותם לה'. מִשַּׁעַר הַמִּצְטָרֵף – מושגים תלויים וקשורים זה לזה. הַקּוֹנֶה וְהַקָּנוּי – אין קונה בלי קנוי (חפץ). אֵינֶנּוּ קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ – לעולם יופיעו ביחד, כי אין עבד בלא אדון. מַעֲטֵה – לבוש. שֶׁיִּפְרַע הַחוֹבָה – יקיים את המוטל עליו. שְׁמֹע – לשמוע ולקיים מצוות. בְּאֹמֶן – באמת. סְמוּכוֹת – נובעות.
ביאורים
העיסוק האינטנסיבי במידת הכניעה, בחשיבותה ובהכרחיותה לאדם מעלה שתי שאלות, בראשונה נדון ביום זה, ובשנייה ביום הבא.
הראשונה: מה מקום הכניעה בעבודת ה'? עבודת ה' שבלב כוללת דרישות רבות מן האדם. האם ייתכן והכניעה הינה עוד אחת מחובות האדם, או שכל המידות, כל דרישות הבורא מהאדם בחובות הלב, כולן מתבססות על קניית הכניעה תחילה?
רבנו בחיי מסביר שהקשר בין עבדות לאדנות הדוק. עבודת ה' כולה, מתבססת על ההכרה בקב"ה כאדון. הכרה זו אינה יכולה להימצא בלעדי תפיסת האדם את עצמו כעבד. רבנו בחיי טווה מהלך הקושר את הכניעה לכלל המידות: כניעה כנה ואמיתית לקב"ה היא הבסיס לכל. לאחר שקנה האדם את הכניעה, ממילא מתחייב הוא בכל חובות העבד ביחס לאדוניו, וכן מתחייב הוא ליחס לאדונו הקב"ה את תארי האדנות. ההכרה בעבדותו לה' ובאדנותו של ה' עליו מחייבת אותו באופן טבעי לקבל את עבודת הבורא, ולפרוע את חובותיו כלפיו.
'חובות הלבבות', עבודת ה' שבלב והמידות הטובות, כולן מתבססות על קיום חובותיו הבסיסיות לה', כדברי הנביא: "הנה שְׁמֹעַ מִזֵבַח טוב" [שמואל א טו, כב]. בני ישראל מתנדבים זבחים לזבוח לבורא, בעוד שאת החובה הבסיסית לשמוע אל ציווי ה' ולאבד את עמלק ורכושו אינם מקיימים.
התלות של חובות הלבבות בקבלת עבודת הבורא מתבררת מהמהלך שראינו, שתחילתו בקניית מידת הכניעה. הכנוע חי במודעות לכפיפותו לה'. ממילא אנוכיותו, תאוותיו וחולשותיו, כולן נידחות מפני דרישות הבורא. בניין הרוח של האדם כולו בנוי על ההכרה באדנות הבורא.
בסיום הפרק אומר רבנו בחיי שאף התשובה, עליה נלמד אחר הכניעה תלויה בהכרה בעבדות לה'. רק המכיר באדנותו של הקב"ה עליו, יכול לשעבד עצמו לעבודתו, וממילא, כאשר רואה שמקצר בחובותיו - יכול לפעול ליישר את דרכיו ולתקן את פועלו.
הרחבות
•עבדות עם ישראל לה'
וְלֹא תִּתְקַיֵּם הָעֲבוֹדָה מִן הָאָדָם לֵאלֹהִים, אֶלָּא עַד שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל מִדּוֹת הָעַבְדוּת. רבנו בחיי מבאר שעל האדם החפץ להתקרב לאלוהים לקנות בנפשו יחס של עבד כלפי הקב"ה.
המהר"ל, בדרשותיו לתורה, מסביר שכיון שהקב"ה גאל את ישראל ממצרים, מבית עבדים, הרי שהם הפכו להיות עבדיו: "אלא שרצה לומר אחר שהוצאתי אתכם ממצרים מבית עבדים, היא היא סבה מכרחת אתכם לעבדים לי ושמוכרחים אתם לקבל גזירתי ותורתי בעל כרחכם. ורצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך לא עלה לרצון לפניו יתברך שיאמרו מרצון נפשנו הטוב נעשה זאת רק יהיו עבדים קנויים לו בהכרח, ולכך כפה עליהם ההר כגיגית כאשר דרשו מ"בתחתית ההר" [שמות יט, יז] לומר אם אין אתם מקבלים התורה שם תהא קבורתכם" [דרשות המהר"ל, הקדמת הדרוש על התורה].
לפי דברי המהר"ל, הקשר הבסיסי בין הקב"ה לעם ישראל הוא כמו קשר בין אדון לעבדיו. דבר זה מבאר מדוע הקב"ה 'הכריח' את ישראל לקבל את התורה ('כפה עליהם הר כגיגית' [רש"י שמות יט, יז]), אילו היה הדבר תלוי בבחירה, היו ישראל יכולים לסרב או להתחרט בשלב מסוים, אך מאחר שהתורה ניתנה בכפיה, כמו שאדון נותן לעבדיו, אין כל אפשרות לבטל את הקשר לתורה.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשר קצר ולעניין!
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
