ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וְהִנֵּה דִבַּרְנוּ עַד עַתָּה מִן הַהַכְנָעָה וּמִן הַבֹּשֶׁת. וּנְדַבֵּר עַתָּה מֵעִנְיַן הַכָּבוֹד. הִנֵּה, כְּבוֹד הַמִּצְוָה וִיקָרָהּ כְּבָר הִזְהִירוּנוּ עָלָיו חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ (שבת קלג ע"ב), "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב) – "אֶתְנָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְווֹת – צִיצִית נָאָה, תְּפִלִּין נָאֶה, סֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה, לוּלָב נָאֶה" וְכוּ'. וְכֵן אָמְרוּ (בבא קמא ט ע"ב), "הִדּוּר מִצְוָה עַד שְׁלִישׁ,* עַד כָּאן מִשֶּׁלּוֹ מִכָּאן וְאֵילָךְ מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא". הֲרֵי דַעַת שִׂפְתוֹתֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּרוּר מִלֵּלוּ, שֶׁאֵין דַּי בַּעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה לְבַד, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְכַבְּדָהּ וּלְהַדְּרָהּ, וּלְהוֹצִיא מִמִּי שֶׁלְּהָקֵל עַל עַצְמוֹ יֹאמַר, "אֵין הַכָּבוֹד אֶלָּא לִבְנֵי הָאָדָם הַמִּתְפַּתִּים בַּהֲבָלִים אֵלֶּה, אַךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָזֶה כִּי הוּא מְרוֹמָם מִדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְנִשְׂגָּב מֵהֶם, וְכֵיוָן שֶׁהַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית לַאֲמִתָּהּ דַּי בָּזֶה". אָמְנָם הָאֱמֶת הוּא, שֶׁהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא (תהלים כט, ג)"אֵל הַכָּבוֹד", וְאָנוּ חַיָּבִים לְכַבְּדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְבוֹדֵנוּ וְלֹא כְּבוֹדֵנוּ חָשׁוּב וְסָפוּן* לְפָנָיו, וּמִי שֶׁמְּמַעֵט בָּזֶה בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַרְבּוֹת, אֵינוֹ אֶלָּא חוֹטֵא. הוּא מַה שֶּׁהַנָּבִיא מַלְאָכִי מִתְרָעֵם עַל יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר ה' (מלאכי א, ח), "כִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ – אֵין רָע... הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ* הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ".
וְאוּלָם חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִזְהִירוּנוּ לְהִתְנַהֵג הֵפֶךְ זֶה בָּעֲבוֹדָה וְאָמְרוּ (סוכה נ ע"א) בְּעִנְיַן מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ* שֶׁלֹּא יְסַנְּנֵם בִּמְסַנֶּנֶת, מִטַּעַם, אֵימוּר דְּאָמְרֵי* לְהֶדְיוֹט, לְגָּבוֹהָ מִי קָאָמַר, לֵית לֵהּ "הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ", רְאֵה נָא מַה חִסָּרוֹן יֵשׁ בַּמַּיִם שֶׁנִּסְתַּנְּנוּ? וּכְבָר מֻתָּרִים הֵם לְהֶדְיוֹט, וַאֲפִלּוּ הָכִי אֲסוּרִים הֵם לְגָבוֹהָ מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ דֶרֶךְ כָּבוֹד. וְאָמְרוּ עוֹד בַּסִפְרֵי, (עיין ספרי דברים סח), "וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם" (דברים יב, יא), דְּהַיְנוּ, שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. וּכְבָר מָצָאנוּ קַיִן וְהֶבֶל, הֶבֶל הֵבִיא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן, וְקַיִן מִן הַפְּסֹלֶת – מִפְּרֵי הָאֲדָמָה, כְּפֵרוּשָׁם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כב, ה), וּמֶה עָלָה בָהֶם – "וַיִּשַׁע* ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ, וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (בראשית ד, ד-ה). וְאוֹמֵר (מלאכי א, יד), "וְאָרוּר נוֹכֵל, וְיֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר, וְנֹדֵר וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת* לַה' כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי".
___________________________________
הִדּוּר מִצְוָה עַד שְׁלִישׁ וכו' – אדם צריך להוציא מכספו עבור הידור מצווה עד תוספת שליש משווי המצווה. ואם מוציא יותר משליש, ה' יפרע לו. וְסָפוּן – וחשוב. לְפֶחָתֶךָ – למושל העיר. מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ – ויש חשש שנחש הטיל בהם ארס. אֵימוּר דְּאָמְרֵי וכו' – סינון של מים שנתגלו מועיל לשתייתם, אך אינו מועיל לניסוכם על המזבח. וכי למושל העיר היה נותן מים אלו?! וַיִּשַׁע – פנה אליו, קיבל ברצון. מָשְׁחָת – בהמה בעלת מום.
ביאורים
אתמול למדנו על החלק הראשון במעשי היראה של החסיד – מתוך ההכרה בקטנות האדם מול גדולתו של הבורא, מקיים החסיד את המצוות בהכנעה לפני אדוניו. היום אנו ממשיכים ללמוד על מעשי יראתו של החסיד המתבטאים באופן נוסף. מתוך הכרתו ברוממות ה' ותורתו הוא נוהג בכבוד והדר בכל מעשיו. הכבוד לא נובע מתוך חשיבה שה' זקוק לכבוד או נהנה ממנו. החסיד מכבד את התורה ואת מצוותיה כיוון שהוא יודע שהוא נפגש עם דבר גדול.
כשאדם נותן מתנה לשר חשוב, חוץ מהזמן שהוא ישקיע בחיפוש המתנה הראויה, הוא יקפיד מאוד על האסתטיקה החיצונית. הוא לא יקנה חס ושלום מתנה פגומה אפילו לא במעט, נייר העטיפה ייחתך למידה המתאימה ויודבק בידיים מקצועיות בצורה ישרה, ומכתב הברכה ייכתב על נייר יפה ומעוטר.
החסיד העובד את ה' מתוך הכרה בכבוד ה', משתדל לקיים את מצוותיו בכבוד ובהדר. הוא ישקיע זמן רב בחיפוש אחר אתרוג נאה ותפילין נאות, יקשט את סוכתו כיאה לבית שהמלך ציווה לבנותו וכשעומד בתפילה לפני אדונו, יקפיד על בגדים נאים ומסודרים כאילו הוא עומד לפני מלך גדול.
הכבוד והיראה אינם מתנגדים, אלא משלימים זה את זה. היראה באה מתוך הכרה בקטנות האדם והכבוד נובע מתוך הבנת הגדלות האלוהית.
הרחבות
•כבוד שמים, מי ישווה לו
וּנְדַבֵּר עַתָּה מֵעִנְיַן הַכָּבוֹד. הרמח"ל מבאר כי עיקר עבודת האדם הוא להרבות בכבוד השכינה , זהו עיקר התיקון של האדם בעולמו ולכך הוא נועד (מתוך הקדמת הרב שריקי למסילת ישרים) וזו לשון הרמח"ל : "אבל מי שייטיב לראות יראה ויבין כי לא על דבר זה (שיעמול לפרנסתו) נברא האדם אלא היה ראוי שלא יהיה עסקו אלא בהשגת כבוד קונו כי לכך נוצר וניתן בו דעת וחכמה רבה ולא להרבות בסחורה או כל שאר דברים של מה בכך אבל האדם הוא שקלקל מעשיו וגרם לעצמו באלה היום" [דעת תבונות עח].
•המצוות משנות את הנפש
וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה. הרב קוק מסביר שהנצרות והמינות הן המשך דרכו של קין. קין בא להקריב קרבן ללא תיקון עולמו הפנימי, בניסיון לגשת אל ה' עם תכונה נפשית מקולקלת שהתפתחה לאחר מכן לרצח בפועל: "לא שעה ה' אל קין ואל מנחתו מפני הרשעה שהיתה בו אחוזה... והחטאת הרובץ על הפתח הוא מתגבר ומתאמץ על ידי ריח הקודש שהוא קולט אל קרבו ומהפכו לתכונתו". הרֶשַע שמקבל חיזוק מהצד של הקדושה רק מתחזק בדרכו והופך להיות מסוכן הרבה יותר. כדי לתקן זאת יש לעבוד קשה, בחיבור לדרך התורה והמצוות המלמדת אותנו כיצד חיים חיי קדושה באמת המטהרים את הנפש מהטומאה ומהשקר האחוזים בה, ומבלי להיתפס לצדדים החיצוניים של המצוות כחוקים בלתי מוסברים [אורות, אורות ישראל ותחייתו, טו].
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך לקשור את הסכך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
