ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וְהִנֵּה דִבַּרְנוּ עַד עַתָּה מִן הַהַכְנָעָה וּמִן הַבֹּשֶׁת. וּנְדַבֵּר עַתָּה מֵעִנְיַן הַכָּבוֹד. הִנֵּה, כְּבוֹד הַמִּצְוָה וִיקָרָהּ כְּבָר הִזְהִירוּנוּ עָלָיו חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ (שבת קלג ע"ב), "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב) – "אֶתְנָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְווֹת – צִיצִית נָאָה, תְּפִלִּין נָאֶה, סֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה, לוּלָב נָאֶה" וְכוּ'. וְכֵן אָמְרוּ (בבא קמא ט ע"ב), "הִדּוּר מִצְוָה עַד שְׁלִישׁ,* עַד כָּאן מִשֶּׁלּוֹ מִכָּאן וְאֵילָךְ מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא". הֲרֵי דַעַת שִׂפְתוֹתֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּרוּר מִלֵּלוּ, שֶׁאֵין דַּי בַּעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה לְבַד, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְכַבְּדָהּ וּלְהַדְּרָהּ, וּלְהוֹצִיא מִמִּי שֶׁלְּהָקֵל עַל עַצְמוֹ יֹאמַר, "אֵין הַכָּבוֹד אֶלָּא לִבְנֵי הָאָדָם הַמִּתְפַּתִּים בַּהֲבָלִים אֵלֶּה, אַךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָזֶה כִּי הוּא מְרוֹמָם מִדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְנִשְׂגָּב מֵהֶם, וְכֵיוָן שֶׁהַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית לַאֲמִתָּהּ דַּי בָּזֶה". אָמְנָם הָאֱמֶת הוּא, שֶׁהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא (תהלים כט, ג)"אֵל הַכָּבוֹד", וְאָנוּ חַיָּבִים לְכַבְּדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְבוֹדֵנוּ וְלֹא כְּבוֹדֵנוּ חָשׁוּב וְסָפוּן* לְפָנָיו, וּמִי שֶׁמְּמַעֵט בָּזֶה בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַרְבּוֹת, אֵינוֹ אֶלָּא חוֹטֵא. הוּא מַה שֶּׁהַנָּבִיא מַלְאָכִי מִתְרָעֵם עַל יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר ה' (מלאכי א, ח), "כִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ – אֵין רָע... הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ* הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ".
וְאוּלָם חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִזְהִירוּנוּ לְהִתְנַהֵג הֵפֶךְ זֶה בָּעֲבוֹדָה וְאָמְרוּ (סוכה נ ע"א) בְּעִנְיַן מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ* שֶׁלֹּא יְסַנְּנֵם בִּמְסַנֶּנֶת, מִטַּעַם, אֵימוּר דְּאָמְרֵי* לְהֶדְיוֹט, לְגָּבוֹהָ מִי קָאָמַר, לֵית לֵהּ "הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ", רְאֵה נָא מַה חִסָּרוֹן יֵשׁ בַּמַּיִם שֶׁנִּסְתַּנְּנוּ? וּכְבָר מֻתָּרִים הֵם לְהֶדְיוֹט, וַאֲפִלּוּ הָכִי אֲסוּרִים הֵם לְגָבוֹהָ מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ דֶרֶךְ כָּבוֹד. וְאָמְרוּ עוֹד בַּסִפְרֵי, (עיין ספרי דברים סח), "וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם" (דברים יב, יא), דְּהַיְנוּ, שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. וּכְבָר מָצָאנוּ קַיִן וְהֶבֶל, הֶבֶל הֵבִיא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן, וְקַיִן מִן הַפְּסֹלֶת – מִפְּרֵי הָאֲדָמָה, כְּפֵרוּשָׁם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כב, ה), וּמֶה עָלָה בָהֶם – "וַיִּשַׁע* ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ, וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (בראשית ד, ד-ה). וְאוֹמֵר (מלאכי א, יד), "וְאָרוּר נוֹכֵל, וְיֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר, וְנֹדֵר וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת* לַה' כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי".
___________________________________
הִדּוּר מִצְוָה עַד שְׁלִישׁ וכו' – אדם צריך להוציא מכספו עבור הידור מצווה עד תוספת שליש משווי המצווה. ואם מוציא יותר משליש, ה' יפרע לו. וְסָפוּן – וחשוב. לְפֶחָתֶךָ – למושל העיר. מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ – ויש חשש שנחש הטיל בהם ארס. אֵימוּר דְּאָמְרֵי וכו' – סינון של מים שנתגלו מועיל לשתייתם, אך אינו מועיל לניסוכם על המזבח. וכי למושל העיר היה נותן מים אלו?! וַיִּשַׁע – פנה אליו, קיבל ברצון. מָשְׁחָת – בהמה בעלת מום.
ביאורים
אתמול למדנו על החלק הראשון במעשי היראה של החסיד – מתוך ההכרה בקטנות האדם מול גדולתו של הבורא, מקיים החסיד את המצוות בהכנעה לפני אדוניו. היום אנו ממשיכים ללמוד על מעשי יראתו של החסיד המתבטאים באופן נוסף. מתוך הכרתו ברוממות ה' ותורתו הוא נוהג בכבוד והדר בכל מעשיו. הכבוד לא נובע מתוך חשיבה שה' זקוק לכבוד או נהנה ממנו. החסיד מכבד את התורה ואת מצוותיה כיוון שהוא יודע שהוא נפגש עם דבר גדול.
כשאדם נותן מתנה לשר חשוב, חוץ מהזמן שהוא ישקיע בחיפוש המתנה הראויה, הוא יקפיד מאוד על האסתטיקה החיצונית. הוא לא יקנה חס ושלום מתנה פגומה אפילו לא במעט, נייר העטיפה ייחתך למידה המתאימה ויודבק בידיים מקצועיות בצורה ישרה, ומכתב הברכה ייכתב על נייר יפה ומעוטר.
החסיד העובד את ה' מתוך הכרה בכבוד ה', משתדל לקיים את מצוותיו בכבוד ובהדר. הוא ישקיע זמן רב בחיפוש אחר אתרוג נאה ותפילין נאות, יקשט את סוכתו כיאה לבית שהמלך ציווה לבנותו וכשעומד בתפילה לפני אדונו, יקפיד על בגדים נאים ומסודרים כאילו הוא עומד לפני מלך גדול.
הכבוד והיראה אינם מתנגדים, אלא משלימים זה את זה. היראה באה מתוך הכרה בקטנות האדם והכבוד נובע מתוך הבנת הגדלות האלוהית.
הרחבות
•כבוד שמים, מי ישווה לו
וּנְדַבֵּר עַתָּה מֵעִנְיַן הַכָּבוֹד. הרמח"ל מבאר כי עיקר עבודת האדם הוא להרבות בכבוד השכינה , זהו עיקר התיקון של האדם בעולמו ולכך הוא נועד (מתוך הקדמת הרב שריקי למסילת ישרים) וזו לשון הרמח"ל : "אבל מי שייטיב לראות יראה ויבין כי לא על דבר זה (שיעמול לפרנסתו) נברא האדם אלא היה ראוי שלא יהיה עסקו אלא בהשגת כבוד קונו כי לכך נוצר וניתן בו דעת וחכמה רבה ולא להרבות בסחורה או כל שאר דברים של מה בכך אבל האדם הוא שקלקל מעשיו וגרם לעצמו באלה היום" [דעת תבונות עח].
•המצוות משנות את הנפש
וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה. הרב קוק מסביר שהנצרות והמינות הן המשך דרכו של קין. קין בא להקריב קרבן ללא תיקון עולמו הפנימי, בניסיון לגשת אל ה' עם תכונה נפשית מקולקלת שהתפתחה לאחר מכן לרצח בפועל: "לא שעה ה' אל קין ואל מנחתו מפני הרשעה שהיתה בו אחוזה... והחטאת הרובץ על הפתח הוא מתגבר ומתאמץ על ידי ריח הקודש שהוא קולט אל קרבו ומהפכו לתכונתו". הרֶשַע שמקבל חיזוק מהצד של הקדושה רק מתחזק בדרכו והופך להיות מסוכן הרבה יותר. כדי לתקן זאת יש לעבוד קשה, בחיבור לדרך התורה והמצוות המלמדת אותנו כיצד חיים חיי קדושה באמת המטהרים את הנפש מהטומאה ומהשקר האחוזים בה, ומבלי להיתפס לצדדים החיצוניים של המצוות כחוקים בלתי מוסברים [אורות, אורות ישראל ותחייתו, טו].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
