בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • שלג
לחץ להקדשת שיעור זה

הלכות שלג בשבת

undefined

הרב אלקנה ליאור

ט"ו טבת התשע"ה
7 דק' קריאה
לשיעור זה מצורפת מצגת מיוחדת לילדים:
שלג - סיכום ההלכות

טלטול ועיסוק בשלג בשבת
שלג נקי מותר לטלטלו או לאוכלו כי אינו מוקצה 1 .
מותר ללכת ולדרוך עליו תוך כדי הליכה 2 . אך אסור לרסקו בידיים.
ניעור הבגד משלג. אם המעטה החיצוני של המעיל עשוי מבד מותר לנער בעודו יבש רק בנחת 3 . ואם הוא מניילון או גומי מותר אף בכח, גם אם הפך לטיפות מים.
מותר ללכת כשאין עירוב על אף שמטלטל במעילו את פתיתי השלג שנתפסו עליו 4 .
אין ליצור בשבת בובת שלג או מבנה של איגלו 5 . מותר לילדים ליצור כדורי שלג 6 .

פילוס שלג
באופן ידני – כמובן, עדיף במידת האפשר לפלס מערב שבת. אך כשצריך מותר בשבת לפלס את השלג אף בעזרת מעדר או את חפירה 7 (במקום שיש עירוב) אם רק כך יפולס כראוי. כדי לפנות מעבר הכרחי לצורך השבת (לבית הכנסת וכיו"ב) ובכך למנוע סכנת החלקה, אולם אך ורק מעל שביל סלול או מרוצף היטב או מדרגות אבן. אך לא מקומות בהם השלג מונח ע"ג האדמה ישירות שאז אסור משום חשש חורש 8 .
באופן מכני - מותר למפלסות לפלס בשבת ציריים ראשיים משום פיקוח נפש של יולדות או חולים או רכב בטחון. וכמובן הכל בהתאם להערכת המצב הבטחונית ובהתייעצות עם מורה הוראה במקום.

נטילת ידיים בשלג
הצגת הבעיה: מכיון ששלג אינו מים ולנטילת ידיים צריך מים.
בשעת הדחק כשאין מים (הפסקת מים) ישנם 2 אפשרויות: או להפוך אותו למים באופן המותר. או להתיר הלכתית לטבול בו הידיים בעודו שלג.
הדרך להופכו למים בשבת: ליתנו בקערה או אפ' כנגד התנור במקום שלא יכול להגיע שם לעולם לחום של יד סולדת (45 מעלות) (אחרת אסור מדין בישול 9 ) ושיפשיר מאליו . כי בשעת הצורך כגון זו 10 אין לאסור משום נולד גם לרמ"א. אך אם יש מעט מים, לכתחילה יפשיר לתוכן לאשכנזים.
אולם לרסקו בידיים אסור לכ"ע 11 .
אפשרות שניה לאשכנזים : המג"א מתיר לענין נטילת ידיים שהיא מצווה ברמה של דרבנן 12 . להטביל היטב את הידיים בשלג 13 , רק שיזהר שלא לרסקו.
כשמטביל ידיו בשלג יברך "על נטילת ידיים" 14 .
בנטילת ידיים של שחרית 15 יש להטביל את הידיים שלוש פעמים בשלוש מקומות שונים בשלג 16 .
( עצה: טוב להחזיק מיכל מים (או למלא דליים) לשעת חרום לכל הצרכים, לנייגרה וכיו"ב).

קצת הלכות שבת בעת הפסקת חשמל בקצרה
כיצד ניתן לשמור על חום האוכל בשבת כשאין פלטה חשמלית?
במקרה של הפסקת חשמל, לאו דווקא בשלג. מותר להשאיר את אש הכיריים שעל הגז דלוקה ולכסות אותה בפח או פס נחושת. (ניתן גם לפרק פלטה חשמלית ולשים את החלק העליון שהוא ממתכת ככיסוי) ואז דינה ככירה גרופה וקטומה ויהיה מותר גם להחזיר בתנאי החזרה. אם אין כיסוי קשיח אפשר לכסות גם בנייר כסף (עבה). אם אין במה לכסות אזי תבשיל שמבושל כל צרכו (ולרמ"א אפ' מבושל רק כבן דרוסאי דהיינו: מבושל לפחות חצי בישולו) מותר להשהותו מע"ש גם על אש גלויה אך בשום אופן אסור להחזירו לשם בשבת משום מחזי כמבשל. כמו כן ניתן מערב שבת מבעוד יום להטמין החמין בשמיכה וכיו"ב. בבגד ששומר על חום. (ולא מוסיף הבל).

תאורת חרום
במקרה של הפסקת חשמל ומשאירים נרות מערב שבת. אז מומלץ לתת נרות על מגש ולהניחו על השולחן, ולתת עליו גם דבר היתר חשוב יותר, כמו חלה. בכדי שלאחר שיכבו יהיה מותר לפנות את המגש עם הנרות הכבויים מדין בסיס לדבר האסור והמותר.
בכל מצב של פיזור נרות בחדרים יש לשים נרות באופן בטיחותי "סכנתא חמירא מאיסורא".
תאורת חרום העובדת על פנסי "לד" שאין בהם חוט להט מותר לטלטלה (כשנותקה מההטענה מערב שבת והודלקה מערב שבת) לצורך תאורה ממקום למקום 17 .
( עצה: טוב להחזיק בבית נרות וסוללות לפנסים לשעת חרום, טוב גם לדאוג לאמצעי חימום בטיחותי אלטרנטיבי לחשמל, כתנור נפט (לא לשכוח לפתוח חריץ בחלון לאוורור) או תנור גז (עם אמצעי אבטחה לדליפת גז).

כיצד נשמור בשלג על קרור המאכלים והמוצרים כשהמקרר מנותק מחשמל?
מותר למלא קערה וכיו"ב בשלג מבחוץ ולהניח בשלג שבתוכה את מוצרי החלב/והבשר העלולים להתקלקל כשאינם במקרר. וגם אלה שאינם לצורך שבת ואין איסור בזה משום הכנה משבת לחול כי זה לצורך מניעת הפסד 18 . אך מוצרים גולמיים שאינם ראויים לאכילה הם מוקצה ואסור לטלטלם. (כגון: קמח או בשר לא מבושל לרוב הפוסקים).

הנאה מחשמל שתוקן בשבת
חשמל שחזר בשבת מותר להנות ממנו כאשר תוקן בהיתר, דהיינו: משום פקוח נפש בטחוני ורפואי. ונר לאחד נר למאה. (במציאות בה לא תוקן בהיתר ודאי אסור להנות ממנו) אולם תבשיל שיש בו נוזלים (מיחם או מרק או חמין (צ'ולנט)) שהתקרר לגמרי (לרמ"א או פחות מיד סולדת לשו"ע) אם ישנה אפשרות טכנית לעשות פעולה לזירוז בישולו. לדוגמא: מיחם שיש לו גם כפתור של הרתחה או חמין (צ'ולנט) שיש חשש הגסה אזי אסור להנות מחימומו החוזר בשבת שמא יחתה או יגיס 19 . אבל אם אין אפשרות טכנית, כגון: מים חמים על פלטה חשמלית 20 (ללא כפתור שניתן להגביר) וכיו"ב מותר להשאירם שם שיתחממו ולשתות מהם בשבת מים חמים.
עצה טובה נוספת הקשורה לחזרת חשמל בשבת: כשיש בכניסת השבת הפסקת חשמל ויש צפי שיחזור החשמל במהלך השבת. כדאי לסדר את המקרר 21 שיהיה מוכן על מצב שבת. כי יש מקררים חדישים שאם לא כן, גם כשיחזור החשמל לא יהיה ניתן להשתמש בהם.

אופני היתר אמירה לגוי לצורך חימום כשהקור גדול או כשיש ילדים קטנים
קיצרתי ויתכן שיש מחמירים יותר או מקלים יותר והנצרך יעשה בעצמו שאלת חכם.
אם לאדם פרטי "קפץ" החשמל. הרי אם יש ילדים קטנים ותינוקות המצטערים מהקור הרי הם מוגדרים תמיד לעניין שבת כחולה שאין בו סכנה. ובקור של שלג 22 גם גדולים בגדר זה ש"הכל חולים אצל הקור" 23 ומותר לומר לגוי להדליק חימום אפ' באיסור דאורייתא. אם א"א למצוא גוי אזי מותר לעשות איסור דרבנן בשינוי אפ' ע"י ישראל כדין ההיתר לצורך חולה שאין בו סכנה 24 . ולכן יהיה מותר להדליק בשינוי מזגן (לדוגמא) שהוא איסור דרבנן. (ולנתק תאורה 25 ).
אם מותקן למזגן שעון שבת כמובן עדיף לסדר אותו (בשינוי מחמת שהוא מוקצה) באופן שלא ידלק המזגן מיד כשמרים את המתג אלא לאחר זמן מה ואז גם יחשב בגרמא וזה היתר הרבה יותר בשופי.




^ 1.או"ח שלח ס"ח וכן או"ח שצז סט"ו ומשנ"ב סקל"ח. ושש"כ טז, מד. אם הוא מלוכלך יש להסתפק אם הוא מוקצה.
^ 2.או"ח שכ סי"ג ומשנ"ב סקל"ט מבאר 2 טעמים.
^ 3.או"ח שב ביאה"ל ד"ה "מן הטל שעליה". ולעניין בגד ניילון שש"כ טו, לו. דלא שייך ביה סחיטה.
^ 4.או"ח שכו ס"ז ומשנ"ב סקכ"ג. ושש"כ טו הערה קכג.
^ 5.מדרבנן משום איסור בונה.
^ 6.דאינם ברי קיימא כך שמעתי מאאמו"ר הרב דוב ליאור שליט"א. אמנם השש"כ בטז, מד אוסר גם כדורי שלג.
^ 7.ככל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו. או"ח שח ס"ג.
^ 8.ואין לגזור מקום מרוצף משום מקום שאינו מרוצף, כפי שנקט הרמ"א בסימן שלז ס"ב לגבי כיבוד הבית. דלא מבעיא למחבר שלא גזר אלא אפ' לרמ"א י"ל: 1. אין לדמות פינוי שלג לכיבוד הבית ואין לנו להוסיף היום גזירות חדשות. 2. כאן איכא נימוק שמפלס למנוע סכנת החלקה, שהיא מניעת נזק ודמי לכך שהתירו טלטול שברי זכוכית בסימן שח סעיף ו. ועיין שם במשנ"ב ס"ק ע"ז. ופשוט שנידון דידן דומה למוקצה ולא לארבע אמות בכרמלית. כך דנתי לפני אאמו"ר שליט"א והסכים עמדי.
^ 9.או גזירה שמא ישכחנו שם, שו"ע או"ח שיח סעיף יד.
^ 10.או"ח שיח סט"ז. כי במצב כזה שאין מים וצריך מים לנטילת ידיים או להורדת מים בשירותים ושאר צרכים נלענ"ד פשוט שנחשב כמקום צורך ואם אין מעט מים להפשיר לתוכם מותר גם ליהודי אשכנז לתתו שיפשיר מאליו שהרי הרמ"א פסק "שבמקום צורך יש לסמוך אסברא ראשונה" ומבאר המשנ"ב בס"ק ק"ז דאז אפ' לכתחילה מותר. ואין לך מקום צורך גדול מזה. אמנם במצב רגיל זו מחלוקת בין השו"ע לרמ"א, ולספרדים מותר והרמ"א מחמיר משום נולד ומתיר רק אם מפשיר לתוך מים וכמבואר במשנ"ב סקל"ה.
^ 11.או"ח שכ ס"ט.
^ 12.בית יוסף יו"ד סימן רא ס"ל. שלעניין נטילת ידיים ללחם שהיא מדרבנן סומכים על הראשונים המתירים טבילה בשלג. אך לעניין טבילה דאורייתא כותב שם הב"י שאין להקל. ושמעתי מאאמו"ר שליט"א שעל פי עקרון זה ניתן להטביל בשלג כלי הטעון טבילה רק מדרבנן ככלי זכוכית וכיו"ב.

^ 13.לדעת הט"ז באו"ח קנט סק"כ דווקא בבור שיש בו 40 סאה שלג. אך לדעת המג"א או"ח קס סקט"ו וז"ל: "ונ"ל דשלג המונח על פני הארץ כל שיש 40 סאה מחובר יחד אפ' נמוך מאד מותר" עכ"ל. ואם אין אפשרות כמו הט"ז אפשר לסמוך על המג"א.
^ 14.כך פסק בחיי אדם או"ח כלל לט סעיף ט. וכן איתא בפמ"ג או"ח סימן ד' במשבצ"ז סק"ח. אמנם לגבי מים הפסולים לנטילת ידיים הכריעו האחרונים בסימן קנט משנ"ב סקצ"ז שיברך על טבילת ידיים. ויש לדון לפי"ז שאף פה אין הם ראויים כרגע לנטילה אלא רק לטבילה דיש סברא לברך על טבילת ידיים כרמ"א, מאידך כשיפשירו ראויים לנטילה ובידו להפשירם, אלא שאף אם אנו מסופקים בכך לא נחלוק מספק על הרמ"א ואליבא דשיטתו יש לברך "על טבילת ידיים" וסברא זו שמעתי מאאמו"ר שליט"א. .אולם כאמור החיי אדם והפמ"ג נקטו "על נטילת" וצ"ע. כמו כן לפוסקים ע"פ השו"ע בוודאי שיש לברך על נטילת ידיים. אלא שכף החיים בסימן קס סי"ב כתב שאין לברך כלל על טבילה בשלג לא מומס. לכן דין זה הוא רק לאשכנזים. ככל הידוע לי.
^ 15.שאחת ממטרותיה היא הסרת רוח רעה השורה על הידיים לאחר השינה בלילה. צריך שלוש פעמים.
^ 16.כך פסק המשנ"ב באו"ח סימן ד' ס"ק כ"ה, לפוסקים דלא בעינן כלי בשביל להעביר רוח רעה. וכן פסק למעשה בספר "אשי ישראל" פרק ב'.
^ 17.כדין כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו. ומכיון שאין כאן שלהבת או גחלת של מתכת אלא נורת לד הדבר מותר לרוב הפוסקים, שמעתי שיש המתירים גם להט וצ"ע. כיום בדר"כ מה שמצוי אלו נורות לד.
^ 18.שש"כ כח, צא. בעת אריזת האוכל, כגון ליתן בשרים בשקיות יש כמובן להקפיד לקשור רק קשר אחר (ועליו עניבה) משני קצוות השקית ולא קשר אחד של השקית סביב עצמה שאז הוא נחשב לקשר חזק שאסור בשבת.
^ 19.שמעתי מאאמו"ר שליט"א ע"פ הציץ אליעזר.
^ 20.כמו כן, מים חמים על פלטה חשמלית או על אש מכוסה מותר לטול מהם בשבת בעזרת מצקת ואין בזה משום מגיס כי זה מים ולא שייך בהם איסור מגיס.

^ 21.יש מקררים מהחדישים יותר שיש להם כפתור המותאם למצב שבת ואם הוא לא מכוון אסור לפתוח את המקרר כשיחזור החשמל.
^ 22.דהיינו באופן שהקור גדול ומצטערים ומרגישים לא נעים מחמת הקור.
^ 23.או"ח רעו ס"ה.
^ 24.או"ח שכח סי"ז ומשנ"ב סקנ"ז.
^ 25.אם הרמת המפסק תדליק גם תאורה הרי שיש לבטלה (בשינוי מחמת שהיא מוקצה) כי לצורך תאורה אין להקל.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il