ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שמחת תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
הרבי מסלונים בעל "בית אברהם" מצא לכך רמז בכתוב (שיר השירים פרק ח) " שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה ". מוזכרים בפסוק שתי חותמות, שמרמזים לשתי החתימות שנקבעות ביום הכיפורים ובהושענא רבה. ביום הכיפורים נחתמים לחיים בעיקר על עבודת הלב, שכן הוא סיום עשרת ימי תשובה, שבהם נאמר "דרשו את ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב" - אלו עשרת ימי תשובה, ושם נאמר "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו ", משמע שבהם נתבע האדם לחזור בתשובה שבלב, לבחור בדרך חיים של אמונה איתנה בה', וכן לעזוב את מחשבות האון של קלקול המידות. וכשמקבל כל זאת על עצמו באמת בחינת "שימני כחותם על לבך", אזי הוא חותם ונחתם לחיים על כך. ובהושענא רבה נחתמים לחיים בעיקר על קיום המצוות, שכן חג הסוכות משופע בקיום מצוות, וכשהוא מקיים אותם בהידור ובשמחת לבב בחינת "כחותם על זרועך", אזי הוא חותם ונחתם לחיים על כך.
ובאמת יש צורך בשתי החתימות הנ"ל. לחותם הלב, שלא לקיים את המצוות רק כמצוות אנשים מלומדה, ומאידך גיסא, לא להסתפק בכוונת הלב אלא להכניס זאת לעולם המעשה, כמו שכתב הרמב"ן על האמור בשיר השירים "מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ", כלומר - עד שהאהבה תיהפך לחפץ מעשי, ולא תישאר ערטילאית כי אז ח"ו לא יהיה לה קיום 1 .
ולפי זה ניתן לדרוש גם את המשך הפסוק " כי עזה כמות אהבה ", על שמיני עצרת שבו אנו שמחים בשמחת התורה, שמחה יתרה המגלה את גודל אהבתנו לתורה, כפי שנאמר שם "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו".
עלינו להעמיק יותר בסדרת החגים של תשרי, כיצד הם מובילים אותנו לשלמות הרוחנית. נאמר בתהילים (פרק טז) "תודיעני אורח חיים שבע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח". וחז"ל (ילקוט שמעוני תהילים רמז תרע) דרשו אותו על חגי חודש תשרי "דבר אחר, אֹרַח חיים - אלו עשרת ימי תשובה. שובע שמחות את פניך - אל תקרי שובע שמחות אלא שבע, אלו שבע מצות שבחג, ארבעה מינין שבלולב, סוכה, חגיגה ושמחה".
לפי זה "תודיעני אורח חיים" מתייחס לר"ה ויוה"כ וביניהם עשרת ימי תשובה, שבהם אדם לומד לכוון את אורחותיו שיהיו אורח חיים, "שבע שמחות את פניך" מתייחס לחג הסוכות שבו מקיימים את שבע מצות שבחג, מתוך שמחה, ולפי זה נאה לדרוש גם את המשך הפסוק "נעימות בימינך נצח" על החג הבא שמיני עצרת, שבו אנו שמחים עם התורה שנקראת "מימינו אש דת למו", וכך אמרו במדרש שם:
"[שובע שמחות -] דבר אחר תורה, נביאים, וכתובים, משנה, תוספתא, גמרא, אגדה. [ד"א אלו שבע כתות של צדיקים, שעתידין לראות פני השכינה], ואי זו היא מעולה וחביבה זו שעומדת על ימינו של הקב"ה, שנאמר, נעימות בימינך נצח, תרין אמוראין, חד אמר: זו היא שבאה מכח התורה, שנאמר מימינו אש דת למו, וחרינא אמר: אלו סופרים ומשנים, ומלמדי תינוקות לאמתן, שהן עתידין לישב בצלו של הקב"ה, שנאמר, שויתי ה' לנגדי תמיד".
כפי שציינו לעיל, שחגי תשרי הם כיחידה אחת, אפשר לראות כבר בתחילת הבקשה של דוד " תודיעני אורח חיים ", את היסוד לכל החגים שבו, כפי שרמזו חז"ל במדרש הבא (שם):
"תודיעני ארח חיים - אמר רבי יודן: אמר דוד לפני הקב"ה, תודיעני ארח חיים! אמר לו הקב"ה: דוד, חיים את בעי? צפה ליראה , שנאמר, יראת ה' תוסיף ימים. ר' זעירא אמר: אמר דוד לפני הקב"ה, רבש"ע, תודיעני ארח חיים, אמר לו הקב"ה: דוד, חיים את בעי? צפה ליסורין , ודרך חיים תוכחות מוסר. אמר רב אמר דוד לפני הקב"ה, תודיעני ארח חיים, אמר לו הקב"ה, דוד, חיים את בעי? צפה לתורה , שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה. דבר אחר, אמר הקב"ה: חיים את בעי? עשה ואכול, שנאמר שמור מצותי וחיה".
דוד מבקש מהקב"ה חיים, ואנו מוצאים במדרש ארבע תשובות לשאלתו: א. צפה ליראה, ב. צפה ליייסורים, ג. צפה לתורה, ד. שמור מצוותי (שמור - במובן של צפה, כמו "ואביו שמר את הדבר").
נראה שארבעת הדברים הללו הם כנגד חגי החודש. "צפה ליראה" רומז לראש השנה, שבו אנו מקבלים עלינו מלכותו יתברך ובעיקר ליראה מלפניו כמלך. "צפה ליייסורים" רומז ליום הכיפורים שבו אנו מקבלים עלינו תוכחות מוסר, בוידוי ובתשובה, וגם יש בו יייסורים כפשוטו בעינוי נפש. (שנים האחרונים בשנוי הסדר) "עשה ואכול, שמור מצוותי וחיה" רומז לחג הסוכות שבו אנו מרבים במצוות, ובפירוש הזכירו במדרש "עשה ואכול" שרומז למצוות האכילה בסוכה. "צפה לתורה" רומז לשמיני עצרת שמיוחד לשמחת התורה. ואם כן ע"י סדרת כל הציפיות הללו אפשר לזכות לחיים.
והנה בשתי התשובות האחרונות כיצד לזכות לחיים: ע"י מצוות ותורה, אפשר לחוש כיצד זה מוסיף חיים כפשוטו, שמחת המצוות ושמחת התורה, הן תענוג רוחני שיכול להחיות גם את גופו, ולכן עשית המצוות נקראת "עשה ואכול", אולם בשתי התשובות הראשונות: יראה וייסורים, קשה להרגיש בפועל כיצד זה מוסיף חיים, אדרבה היראה מצמצמת ומשתקת את הרגשת החיים, ועאכו"כ הייסורים הם קשים לאדם, אע"פ שאנו מאמינים שהם עתידים להביא חיים.
ונראה להעמיק בדבר מתוך עיון בדמותו של דוד שמצאנו אותו תמיד מבקש חיים. מובא בגמ' (סוכה דף נב עמוד א):
"תנו רבנן: משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו, אומר לו הקדוש ברוך הוא: שאל ממני דבר ואתן לך, שנאמר תהלים ב אספרה אל חוק וגו' אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה גוים נחלתך. וכיון שראה משיח בן יוסף שנהרג, אומר לפניו: רבונו של עולם, איני מבקש ממך אלא חיים. אומר לו: חיים, עד שלא אמרת - כבר התנבא עליך דוד אביך שנאמר תהלים כא חיים שאל ממך נתתה לו וגו'".
באותו מקום בגמ' מבואר עניין מיתתו של משיח בן יוסף
"וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא - שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם - אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם - על אחת כמה וכמה. הא הספידא מאי עבידתיה? פליגי בה רבי דוסא ורבנן. חד אמר: על משיח בן יוסף שנהרג, וחד אמר: על יצר הרע שנהרג. בשלמא למאן דאמר על משיח בן יוסף שנהרג - היינו דכתיב זכריה יב והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד. אלא למאן דאמר על יצר הרע שנהרג - האי הספידא בעי למעבד? שמחה בעי למעבד! אמאי בכו? - כדדרש רבי יהודה: לעתיד לבא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים נדמה להם כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה. הללו בוכין, והללו בוכין. צדיקים בוכין ואומרים: היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה! ורשעים בוכין ואומרים: היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה! ואף הקדוש ברוך הוא תמה עמהם, שנאמר זכריה ח כה אמר ה' צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא".
מה המשמעות המחלוקת בגמ' אם משיח בן יוסף יהרג או שיצר הרע יהרג? נראה שהא בהא תליא, שכן כל מידתו של יוסף הצדיק הוא להתמודד עם יצר הרע ולנצחו, וממילא גם להלחם עם זרעו של עשו, כמאמרם " אין עשו נופל אלא בידי בניה של רחל ", אלא שבהתמודדות זו היא קשה ביותר, עד שיש סכנה שמשיח בן יוסף יהרג, והיה אם הוא ינצח את יצה"ר עד שיהרוג אותו, גם אז נמצא מפסיד את טעם חייו, שכל כולו חי מהתמודדות זו, ועל שם זה הוא נקרא "צדיק", ואם יצה"ר אינו קיים כיצד הוא יצדק את עצמו!? ולכן מוזכר בגמ' שאחרי שיצה"ר יהרג "וספדה הארץ משפחות משפחות" עד שמעתה לא יוכלו להתגבר עליו, ונמצא שאף אם משיח בן יוסף ינצח כאילו הוא מת יחד עם יצה"ר שמת, ואם כן אין לו חיים! נוסף לכך נאמר בגמ', שבקשו חכמים לבטל יצרא דעריות, והראו להם מן השמים, שאם לא יהיה קיים היצר הזה לא תיולד אפילו ביצת תרנגולת, ואם כן אין מציאות של חיים בלא היצר! וכך אפשר להבין את משיח בן דוד שראה את משיח בן יוסף שמת ובקש רק חיים, וכשהקב"ה הציע לו " שאל ממני ואתנה גויים נחלתיך ואחוזתך אפסי ארץ ", ידע שהדבר ידרוש ממנו התמודדות עם מלחמות שלא יותירו לו חיים, ולכן ענה לו שהוא מבקש רק חיים!
"חיים שאל ממך נתת לו " - הא כיצד? נראה לומר, שבזה גופא שדוד מודע לכך שאין לו חיים משל עצמו אלא במתנת שמים 2 , ממילא זה כולל את הכל גם את יצר הטוב וגם את יצר הרע, שכל מה שנברא "לכבודי בראתיו" לצורך שמים, ואפשר לעבוד את ה' "בשני יצרך", ומוכרחים לומר שגם יצר הרע יש לו תפקיד חיובי לרומם את האדם ובכך הוא בא על תיקונו. ולכן אחרי שדוד מודע לכך הקב"ה נותן לו חיים, ההתמודדות שלו עם העולם בנויה אחרת וגם המלכות וכל עניני עוה"ז משרתים את הקדושה והקב"ה אכן חוזר ואומר לו " שאל ממני ואתנה גויים נחלתיך ואחוזתך אפסי ארץ".
התפתחות מחשבתית זו באה לידי ביטוי בחגי החודש הזה. בתחילה נאמר לדוד אם אתה רוצה חיים צפה ליראה - בר"ה, וצפה לייסורים - ביוה"כ, עד כדי דחית עניני עוה"ז לגמרי בשביתה מאכילה ושתיה, מצב שבו אנו מתדמים למלאכים, (וזה מתאים ליוסף הצדיק, כפי שאמרו חז"ל בר"ה יצא יוסף מבית האסורים), אולם מצב זה אינו יכול להתמיד, ומתעוררת ביתר שאת בקשת החיים, ואז מגיע שלב של חג הסוכות, שבו אנו מכניסים את כל עניני עוה"ז לקדושה, אוכלים ושותים וישנים בסוכה, "עשה ואכול", (וזה בחינת דוד שהסוכה נקראת על שמו "סוכת דוד"), וגם מצב זה עדין אנו שיא השלמות, כיון שאנו צריכים בשביל זה לעזוב את ביתנו לדירת עראי, ומגיע חג שמיני עצרת שבו אנו עוברים לשמחה בתוך הבית, ולחיות בשלום עם כל עניני עוה"ז. כפי שמפרש תרגום יונתן את הפסוק "עצרת תהיה לכם" תכנסו מסוכתם לבתיכם בשמחה.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
עירוב תבשילין
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
