ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
בפרשת השבוע אנחנו נתקלים בשיר שמכיל את כל הדברים שהזכרנו, ובכל זאת, איננו שייך לאף אחד מן הסוגים האלה. מדובר בשירה עתיקה שבני ישראל דקלמו או שרו בכל יום במשך למעלה מ-3,300 שנה. בליבה, השירה הזאת היא שיר של אמונה והצלה, שיר של הבטחה לגדולה נצחית ואתגר אינסופי. כבר בראשיתה של ההיסטוריה היהודית השיר הזה קובע את המשוואה של היחסים בין עם ישראל לשאר עמי העולם ולאירועי ההיסטוריה.
בגלל הדגש שהיא שמה על נצחיות האל ועם ישראל, אין היא מוגבלת לתקופה היסטורית מסוימת או לפרק זמן מוגדר. זאת שירה שהושרה ברגע מסוים בזמן, אך במהותה ובמסר שלה היא נצחית, רלוונטית תמיד. מילות השיר מתארות את המאבק הקיומי שהעם היהודי יצטרך להיאבק תמיד, מאבק מול אויבים שלעולם אינם נעלמים כליל אלא רק משנים צורה ומחליפים אידיאולוגיה. המסר המרומם ביותר של השירה הוא נצחיותה והרלוונטיות שלה.
אנחנו מוצאים בתורה שירה נוספת שדומה לשירה הזאת במסר שלה ובהשקפתה: השירה שחותמת את הנאום הגדול של משה רבנו לבני ישראל במדבר סיני, בימים האחרונים של חייו. השירה הזאת, שמופיעה בפרשת האזינו, גם היא שירה שמדברת על הישרדות ועל הניצחון בסופו של המאבק הנצחי שאנחנו מכנים ההיסטוריה היהודית. השירה שנקרא השבוע והשירה המאוחרת יותר של משה עומדות כמסגרת שמקיפה את התורה ואת הסיפור היהודי בכלל.
אנחנו מצווים להכיר את השירים האלה ולהבין את חשיבותם. עלינו ללמד אותם לילדינו ולכל הדורות הבאים של העם היהודי. השירים האלה צריכים להיזכר עוד אלפי שנים מהיום, כפי שלא נשכחו מיום שהושרו ונכתבו עד ימינו. יהודים ששכחו את השירים האלה – או מה חמור מזה, מעולם לא שמעו על קיומם – יתקשו להזדהות עם תורת האל, עם עמו ועם ארצו הקדושה.
שיר הוא כלי של זיכרון ושל נבואה – אמצעי להעריך את העבר המופלא שלנו ולהתחייב מחדש לעתיד המובטח והמרהיב אף יותר שמצפה לנו. משום כך אנחנו מצווים לדקלם אותו יום אחר יום, בכל זמן ובכל מקום. מפני שהשירה הזאת מכילה בתוכה את הגרעין ואת התמצית של הקיום היהודי, עלינו לשים לב למילותיה ולמסר שלה ולשיר יחד עם משה רבנו את ההמנון הגדול הזה של תולדות העם היהודי והעולם בכלל.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
