ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
אך התורה גם מזהירה בעניין התרומות של הסחורות והשירותים, של הממון והכישרון שמשה עתיד לקבל מעם ישראל. התורה אומרת "אשר ידבנו לבו": התרומות האלה צריכות להגיע מנדיבות לבם של התורמים. כולנו יודעים שלכתוב צ'ק קל הרבה יותר מלהרגיש כוונה טובה אמיתית ולחוש התלהבות בנתינת התרומה.
בני האדם מטבעם נלהבים פחות בנדיבות לבם. גם כשהם מוכנים לתרום חלק מרכושם החומרי, לא פעם התרמה איננה מלווה בכוונה הטובה וברוח נדיבה. כאן התורה מלמדת אותנו לקח חשוב: בניין או מוסד שתכליתו לעבוד את הבורא ולסייע לחיזוק הרוחני של בני האדם איננו יכול להיבנות על נדיבות חומרית בלבד.
כפי שהתלמוד מנסח זאת בתמציתיות, "רחמנא ליבא בעי", הקב"ה רוצה את הלב. מגייסי תרומות מקצועיים משתמשים בכל האמצעים והשיטות כדי לגייס כסף למפעלים ולמטרות שלהם. אך אחרי עשרות שנים של התבוננות בשיטות גיוס תרומות, אני יודע שקשה מאוד להיכנס ללבו של התורם. בלי השפעה כזאת על הלב, ההתרמה מאבדת ממשמעותה הרוחנית ומהשפעתה המרוממת על הנשמה.
לעניות דעתי, הרצון לתת ותחושת הנדיבות שהתורה מדגישה כאן הם דבר שאדם יכול לחוש רק כאשר הוא מאמין שהמטרה שלשמה הוא תורם באמת ובתמים ראויה לנדיבות לבו ושווה יותר מן הממון שממנו הוא מסכים להיפרד. הדוגמה שבה אני מדבר על הנושא היא תשלום מסים. אם אדם מאמין שמתן צדקה דומה לתשלום מס, אז תרומתו מאבדת את כל ערכה הרוחני. כולנו צריכים לשלם מסים כחלק מכורח המציאות ומחובתנו כאזרחים. עם זאת, אנשים לא מרגישים שום תחושת הישג רוחני כשהם משלמים מסים. אנחנו אמנם חותמים על הצ'ק, אבל לא עם הלב.
הנתינה החיצונית הזאת שעדיין מקובלת, כמובן, כשמדובר במסים (שהרי אין ממשלה שבאמת מתעניינת בהשפעות הרוחניות של מסיה של מצב הנשמה שלך) איננה מספיקה כאשר התרומה מיועדת לבניית המשכן. במקרה הזה אנחנו מתבקשים לתת לא רק מהנכסים והממון שלנו או מהכישורים האישיים שלנו אלא לתת גם מעצמנו ומלבנו.
הדרישה של התורה איננה רק לתת מהלב אלא גם לתת את הלב עצמו למען המטרה הנעלה של בניית המשכן ולמען הפאר הרוחני שלו. לא תרומה התורה מבקשת מאתנו אלא מחויבות של העצמי. המשכן נעלם זה מכבר מן הנוף הגשמי של חיינו, אך הלקחים שלמדנו לפני אלפי שנים ממשיכים ללוות אותנו להיות רלוונטיים וחשובים לחיינו גם היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
