ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(נא: 2- עד נב: במשנה)
חלק א - עוד דינים בחובה לפדות את אשתו שנשבית
א. האם כה"ג שנשא אלמנה חייב לפדותה?
בישראל שנשא ממזרת – לא פודה,
שהרי בכתובה כתוב "אפרקינך, ואותבינך לי לאינתו", והוא לא יכול להחזירה.
בכה"ג ואלמנה –
מחלוקת אמוראים:
רבא – לא,
כמו באשת ישראל ממזרת.
(אין הבדל בין אשת כהן לאשת ישראל).
אביי – מחדש כן,
בכהן יש דין מיוחד:
כי לא כותב שיחזירה, אלא "אפרקינך, ואהדרך למדינתך",
לכן כאן התנאי יכול להתקיים ולכן חייב לפדותה.
ואילו רבא – גם בנוסח הזה, עדיין הבעל התכוון לפדותה ולשלחה רק אם האיסור היחיד שיש זה שהיא שבויה, ללא איסור נוסף כאלמנה.
לכאורה גם מחלוקת תנאים:
המדיר את אשתו (וממילא יאלץ לגרשה (ע.)), ואז נשבית. האם חייב לפדותה?
ר' יהושע – לא (סומכוס – רק כשהדירה ולבסוף נשבית, כי אם הפוך זה נראה כהערמה).
ר"א – כן.
בהווה אמינא –
1. זה לא משנה שהוא זה שגרם לאיסור.
2. איסור נדר זה כמו איסור ממזרת, ולכן באשת ישראל ודאי לא פודה.
אז למה לר"א פודה?
אלא מדובר באשת כהן, ומחלוקת האמוראים כמחלוקת התנאים.
דחיות:
לא מדובר בהכרח באשת כהן, ולמה לר"א פודה? כי:
(נב. רבע)
- בנדר, כיון שהבעל אשם, הוא פודה.
וכאן המחלוקת כשהיא נדרה והוא קיים, האם זה נחשב אשמתו או אשמתה.
דחייה –
- אם זה אשמתה, למה יש לה כתובה?
- למה סומכוס אמר שאם הנדר היה אחרי השבי אז כן פודה, שלא יראה כהערמה, הרי זה שייך רק אם הבעל נדר.
- כיון שהולך "בתר מעיקרא",
כלומר כיון שבתחילת הנישואין היא לא היתה אסורה והתנאי יכל להתקיים,
אי אפשר לפטור אותו מהתנאי באמצע הנישואין כשנדר, ולכן חייב. - רי"ח – הקזת דם בארץ ישראל נחשבת כאין לה קיצבה.
- הציע עצה לקרוביו להתחמק מלתת רופאה שאין לה קיצבה לאלמנה – שיקבעו מראש מחיר עם הרופא עד סוף ימיה, וכך יש לה קיצבה,
(נב. אמצע)
אלא באמת לא משנה אם הבעל אשם או לא, ולר"א בכל זאת פודה כי:
(נב. רבע תחתון)
ב. פדיון שבויה לאחר מותו
אם נשבית אחרי שמת – היורשים פטורים,
ברייתא א: אם נשבית בחייו, והכיר בה, ואז מת – היורשים חייבים (וכך רצה לוי לפסוק)
ברייתא ב: גם אז פטורים, כי אינו "ואותבינך לי לאינתו" (וכך פסק רב).
(ולכאורה זה תלוי במחלוקת בסעיף הקודם, האם הולכים לפי ההתחלה (ואז חייב) או לפי הסוף (ואז פטור).
(נב. 2-)
ג. אם השובים דרשו כופר גבוה
ברייתא א – יותר מדמיה (כשפחה בשוק), ברייתא ב – יותר מכתובתה -
רשב"ג – פטור
(ישלם מקסימום את ערכה או ערך כתובתה, הנמוך מביניהם)
כי יש כלל שאין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון העולם.
ויש דיון בראשונים אם פטור או אף אסור.
ת"ק – חייב[1]
אשתו כגופו, ולגבי האדם עצמו אין כלל זה תקף, וממילא מחויב (ריטב"א).
(נב: רבע)
חלק ב – חובת הבעל לרפא את אשתו
ברייתא -
ת"ק - החובה גם לאחר מותו, כי רפואה = מזונות.
רשב"ג – רק "רפואה שאין לה קיצבה" (מחלה כרונית)דומה למזונות.
אך רפואה חד פעמית שיש לה קיצבה – אינם חייבים, אלא יקזזו לה מהכתובה.
שתי הערות של רי"ח –
(אך לבסוף התחרט שעשה זאת, אמנם כתוב "מבשרך אל תתעלם", אך רי"ח הוא אדם חשוב ואחרים ילמדו ממנו להציע עצות כאלו גם למי שאינם קרוביו).
[1] ת"ק מציין שחייב רק בפעם הראשונה, אך לפי רש"י זה לא קשור לסכום הגבוה, אלא בכל סכום – הבעל חייב רק פעם אחת לפדותה, לכן לא הזכרנו את זה בדברי ת"ק.

מה המשמעות הנחת תפילין?

אנחנו קודש למענך

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך נראית נקמה יהודית?

איך ללמוד אמונה?

איך מותר להכין קפה בשבת?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

אי אפשר לבד!

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















