ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(פו. מעל האמצע – פו: במשנה)
חלק א – עוד ענייני גביית חובות
א. אמימר – יש לו בעל חוב וכתובת אישה (גירשה)
סדרי עדיפות:
- כסף לבע"ח וקרקע לאישה.
- יש לו רק קרקע קטנה – בע"ח > אישה
סברא: אם לא נחזיר לבעלי חוב – תנעול דלת בפני לווים,
אך אישה לא תקבל כתובה – עדיין תתחתן, כי רוצה להתחתן אפילו יותר מהאיש.
(פו. שליש תחתון)
ב. כשבעל חוב גובה, מי צריך לטרוח למכור הקרקע?
רב חמא חשב שרב פפא אמר בשם רבא – הלווה
אך באמת – המלווה,
ורבא רק אמר הלווה כש"תולה מעותיו בעובד כוכבים", שקונסים אותו שהוא ימכור.
ג. באיזה זכות כופין לווה לשלם חובו? (ריטב"א)
במשנה ב"ב קעה. מפורש שגובין מנכסיו של הלווה, ומשמע שבכוח. אך באיזו זכות כופין?
אם שיעבודא דאורייתא – אז מובן יותר שכופין,[1]
אך לפי רב פפא ששיעבודא דרבנן, ומדאורייתא זה רק מצווה לשלם, למה רבנן תקנו לכפות אותו?
תשובה – כופין על מצוות עשה, כפי שמפורש בברייתא שאמנם אם כבר עבר על איסור (לאו) מקבל רק 39 מלקות,
אך לפני שעבר - אם לא מסכים לקיים מצוות עשה (ר"ן- או רוצה לעבור על לאו) מכים אותו עד שיסכים או תצא נשמתו.
(פו: 1+, אגב פד.)
חלק ב – מעמד צידי רשות הרבים (לגבי גט)
שאל רמי בר חמא – "הרי זה גיטך לאחר 30 יום", צריכה שביום ה30 הגט יהיה ברשותה.
אם הניחתו בצידי רשות הרבים, האם נחשב ברשותה?
אפשרויות ללמוד:
רב ושמואל – "והוא שצבורין ברה"ר" (פד.) –
לגבי אדם שמת והשאיר מטלטלין, שלפי ר"ט הנושים יכולים לנסות לתפסם לפני היורשים, "והוא שצבורין ברה"ר", אך בסימטא לא.
לגבי "צידי רה"ר", לא ברור מה דעתם (יתכן שזה יותר רה"ר מאשר סימטא).
רב נחמן – מקרה דומה של 30 יום לגבי קניין פרה, אם עומדת באגם – קנה (לא כרה"ר).
גם כאן לא ברור אם יאמר אותו דבר גם לגבי צידי רה"ר.
מהלך הגמרא – 2 גרסאות הפוכות:
- מרב ושמואל – לא מועיל(צידי רה"ר = רה"ר).
ניסיון דחייה מרב נחמן – כן מועיל (צידי רה"ר = אגם, ואינו כרה"ר)
דחיית הדחייה – צידי רה"ר אינו כאגם, אלא כרה"ר.
- מר"נ שכן מועיל(צידי רה"ר = אגם)
ניסיון דחייה מרב ושמואל – לא מועיל (צידי רה"ר = רה"ר),
דחיית הדחייה – צידי רה"ר אינו כרה"ר אלא כאגם.
[1] זה מסביר למה גובין מקרקעות, אך האם זה מסביר גם למה גובין בכוח ממטלטלין?

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












