ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
הציבור הדתי הלאומי קיבל במלחמת ששת הימים תנופה גדולה וחדשה, והוא נעשה הכוח המוביל של ההתיישבות במרחבי הארץ ששוחררו, התיישבות בעלת משמעות דתית. לעומת זאת, בצד השני של קשת הדעות בישראל, בחלק החילוני השמאלני, אלו שראו בציונות תנועה חילונית, שמגמתה היחידה היא לפתור את בעיית הקיום היהודי, בעיית הקיום הפיזי של עם מפוזר ומפורד, נרדף ומבוזה, אצלם מלחמת ששת הימים הייתה נקודת משבר בשאיפה הציונית, והמשבר החריף במלחמת יום הכיפורים ובעקבותיה. אז התברר להם, שהרעיון הציוני החילוני לא השיג את מטרתו. החלום של מדינה יהודית בארץ ישראל שתפתור את הבעיה היהודית, ובכך עם ישראל יגיע אל המנוחה ואל הנחלה, התבדה: הנה הוקמה מדינת ישראל והבעיה לא נפתרה! אדרבה, היא הוחרפה, מצב היהודים במדינת ישראל קשה יותר מאשר בארצות הגולה. כאן העם היהודי נתון במלחמות ובטרור ובבדידות. התקוות להיות 'עם חופשי בארצנו' - התבדו.
התחושה האיומה של הסכנה שהייתה בערב מלחמת ששת הימים, הפחד מפני מלחמה נוראה עם רבבות קורבנות, העיבה על הניצחון במלחמה. התברר, שגם כאן, בארץ ישראל, לא מובטח קיומנו, אף על פי שהפעם ניצחנו. התחושה הקשה התעמקה אחר כך במלחמת ההתשה והגיעה לשיאה במלחמת יום הכיפורים. אז המשבר של הרעיון הציוני השמאלי נעשה טוטאלי. מאז מחפש השמאל איך להתרחק מהרעיון הציוני, איך לבטל את המשמעות של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, משמעות שיוצרת חיץ בין המדינה למדינות העולם, משמעות שהיא מקור לשנאה ואיבה תהומית כלפי עם ישראל. הדרך לכך היא על ידי טשטוש הזהות הלאומית היהודית של המדינה, טשטוש הגבולות בין ישראל לעמים.
יום ירושלים, שקשור כולו בזהות יהודית עמוקה, אינו חג של השמאל החילוני. השמאל אינו רוצה עוד במדינה יהודית, כי הזהות המיוחדת הזאת היא לתפישתו אֵם כל הצרות של המדינה. אך הניסיונות של היהודים לברוח מעצמם לא התחילו היום - והם אף פעם לא הצליחו. פעם נוספת נצטרך לעבור את הבירור הזה, שיוכיח שוב, שאי אפשר להחביא את הזהות שלנו, וכאשר מנסים להסתיר אותה היא פורצת ביתר שאת. אנו יודעים שכל הקשיים שלנו הם חלק מהתהליך של גאולת ישראל. אנחנו מקבלים את הצרות באהבה ושמחים על הישועות הבאות מהן, ומודים לקב"ה על הישועות. על כן יום ירושלים הוא לנו יום של הודאה והלל לקב"ה, שהחזירנו לירושלים ולמרחבי ארץ ישראל, יום של תפילה על הגאולה השלמה שתהיה במהרה בימינו אמן.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך עושים קידוש?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

משמעות המילים והדיבור שלנו

מה המשמעות הנחת תפילין?

חכמת התורה וחכמות החול

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















