ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
בחירת המקצוע של גיבור הסיפור שלנו אינה מקרית. הצייד עוסק שעות ארוכות בניסיונות בלתי נלאים לקלוע אל המטרה. עליו לדעת את הדרך בה עושים זאת בצורה הטובה ביותר. לא קלה אומנות הצידה אבל הצייד יושב ומשקיע שעות בכיוון החץ אל המטרה עד שבסופו של דבר הוא מצליח להשיג את המטרה. אדם שכל הוויית חייו סובבת סביב ההתכוונות אל המטרה והשאיפה להשיגה, איננו יכול לומר שאין הוא מוצא את הדרך אל רבונו של עולם. ריבונו של עולם הוא המטרה, הוא השאיפה, ועל האדם לעשות את ימיו ואת לילותיו בהתכוונות אל המטרה, בניסיונות לקלוע אליה, בדחף עצום להשיגה.
גדולתו של החץ היא בכך שהוא מסוגל להביא את השאיפה לידי הגשמה. בשעה שהחץ נמצא בידיו של הצייד השאיפה עדיין נמצאת בכח, היא נצפית דרך כוונות הצייד אולם עדיין אינה בהישג ידו. החץ היוצא מידיו של הצייד הוא שיהפוך את המטרה למושגת. הצייד יודע כיצד להתקין לעצמו כלים שיסגרו על הפער שבין הבכח לבין הבפועל, שבין הצורך לבין מילויו. אדם שכזה איננו יכול לומר כי נלאה למצוא את הדרך אל בורא עולם. אם לא מצא כנראה שלא כיוון מספיק אליו יתברך, כנראה שלא עמל מספיק וכנראה שלא התמיד מספיק.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
24 - בית דין של מעלה בפעולה
25 - בשדות הציד הרוחניים
26 - מפי הסוס
טען עוד
הצייד שלנו לא נולד צייד, הוא למד להיות צייד במשך השנים. הדוחק לימד אותו. אחד המאפיינים של עבודת הצייד הוא הכורח הקיומי. הצייד יוצא לצייד כשהמחסור עומד בפתח ובמקרים רבים כשהבטן כבר מקרקרת. הרעב תוקף אותו והוא יוצא למלא את מבוקשו. "הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'". הרעב הוא הדוחק. הרעב הרוחני צריך שיהפוך לדוחק הדוחק את האדם לצאת לצייד הרוחני של חייו. השאלה היא האם החיפוש הפנימי, האם הצורך בקרבת אלוקים היא כה משמעותית וקיומית אצל האדם כמו ארוחת הצהרים שלו. אדם הנלחם על חייו מסגל לעצמו תכונות המאפשרות לו לשרוד. כך עשה הצייד שלמד מעצמו את מלאכת הצייד. אילו הדוחק הרוחני היה באותה דרגה של דוחק, היה האדם טורח ללמד את עצמו דרכים שונות ומגוונות להשלמת עולמו הרוחני.
מעניין הדבר כי הצייד שנלאה למצוא את הפתח לעבודת ה' מוצא דווקא את אליהו הנביא ביער. רבות נזכר אליהו בדברי חז"ל כמי שיושב על הפתח. ולדוגמא דברי ר' יוסי בברכות (ג ע"א) אמר ר' יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי תפלתי. אליהו הוא היושב אצל הפתח, והוא זה המראה לצייד את הפתח. זהו אינו פתח של הוראת דרך מסוימת בעבודת ה'. הוראה של דרכים מסוימות ומוגדרות בעבודת ה' טומנת בחובה סכנה שהדרך המסוימת הזו לא תתאים לצייד שלנו. הדרך הספציפית תמצא רק לאחר שיתעורר הצורך הבסיסי למצוא אותה. הפתח הוא ההכרה שהצורך בקרבת אלוקים הוא צורך קיומי לאדם בדיוק כמו אכילה ושתיה. אדם שיפנים את הדוחק העצום הצריך להתעורר בקרבו לקראת אלוקיו, לא ינוח ולא ישקוט עד שילמד את עצמו את הדרך שבאמצעותה יוכל להתקרב אל האלקים. אז תמצא כבר הדרך המיוחדת לו בעבודת ה'.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
