בית המדרש

  • מדורים
  • קרוב אליך
לחץ להקדשת שיעור זה
מתוך העלון קרוב אליך גליון מס 75

נפשי בשאלתי

*אם התורה כל־כך אלוקית, איך זה שיש כל־כך הרבה מחלוקות? *מהו חלק הנשים בלימוד התורה? *למה יש לנו דמיון אם הוא כל־כך מסיח את הדעת מהמציאות?

undefined

הרב יהושע שפירא

סיון התשע"ה
2 דק' קריאה
אם התורה כל־כך אלוקית, איך זה שיש כל־כך הרבה מחלוקות?
שתי תשובות נתנו ישראל לשאלתו של הקדוש ברוך הוא אם הם חפצים לקבל תורה, שתיהן עמוקות מאוד והן תומצתו למילים: "נעשה - ונשמע".
"נעשה" מבטא את הביטול שלנו בפני אלוקים ויעודה של התורה, ואנו כמי שאין בו דעת או יכולת חשיבה, פשוט פועלים כפי שהוא צווה. בהשוואה לעומק האלוקי שבתורה, שום דעת אנושית אינה שוקלת מאומה.
"נשמע" מבטאת את הקבלה בכלי התבונה האנושיים ובגדרי השכל שלנו. מעלתנו הגדולה אינה רק בשייכות לשני העולמות, אלא גם בהקדמת ה"נעשה" ל"נשמע". ובכל זאת, ה"נעשה" שמחבר אותנו לאלוקיות שבתורה, דוקא הוא נמשך לתוך הכלים השכליים שלנו, אשר שייכים לעולם הריבוי, הגיוון, השוני והמחלוקת.
בתוך הריבוי שוכנת האחדות האלוקית, ועל כך אומרים חז"ל: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".

מהו חלק הנשים בלימוד התורה?
על הגברים מוטל הלימוד בכל חלקי התורה, למעשה ושלא למעשה כולל דברים שלא היו ולא יהיו, עליהם נאמר "דרוש וקבל שכר".
אך תלמוד שמביא לידי מעשה, כגון ההלכות הנצרכות להתנהגות היומיומית, ועוד יותר מכך, לימוד שמפתח את האמונה ואת עבודת ה', את האהבה, היראה והדבקות – מוטל על הנשים גם כן, מפני שאת ידיעת התורה לצורך קיומה צריכה גם האישה לדעת, שאם לא כן איך תקיים מצוות ותפתח בליבה אהבה ויראה?
לגבי לימוד בחלקים שאינם למעשה, נחלקו הדעות; נזכיר כאן את דעת הרבי מליובאוויטש, שהדריך ללמוד עם הבנות את כל אשר יחפצו בכל מרחבי תורתנו הקדושה.

למה יש לנו דמיון אם הוא כל־כך מסיח את הדעת מהמציאות?
מילא הדמיון, אך מה תאמר על יצר הרע? את הדמיון אפשר לקחת לכאן ולכאן, אך יצר הרע רוצה ממש רע.
האדם נברא בעולם הזה באופן שיאפשר לו בחירה. המציאות שמולו שקולה, אם יטה אותה לטוב יתעלה הוא ועימו המציאות כולה, ואם חס וחלילה להיפך, המציאות כולה תרד עימו. אפילו את היצר הרע אנו מצווים לגייס אל הקדושה כפי שדרשו חז"ל "'בכל לבבך' - בשני יצריך".
הדמיון אמנם עלול להפיל אותנו לעולם תלוש ושפל אך אין זה עיקר ייעודו. במהותו הוא חלק עליון שבאדם, שמאפשר לנו לקלוט עניינים פנימיים, עליונים ונשגבים, עד שהנבואה כולה עומדת על הדמיון, ככתוב: "וביד הנביאים אֲדַמֶּה" (הושע י"ב).



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il