ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. ישראל שהדליק אש וגוי בישל עליה - לדעת רמ"א התבשיל מותר ולדעת השו"ע התבשיל אסור. לפיכך במסעדות ואולמות שהמשגיח רק מדליק את האש והטבח הוא גוי, לשיטת השו"ע יש בזה משום בישולי גוים.
ב. על מנת להתיר את התבשיל לדעת השו"ע, צריך שהיהודי יניח את הסיר על האש או ישתתף בתהליך הבישול לפני שהמאכל יגיע לשיעור 'בן דרוסאי'.
ג. קשישים הנעזרים בעובד זר - יש אומרים שאין בזה משום בישולי גוים, מפני שלא גזרו על חולה שאין בו סכנה. אם היהודי ידליק את האש במקרה זה, מותר גם לנוהגים כדעת השו"ע, מכח ספק ספיקא.
א. הדלקת האש על ידי יהודי
מבואר בתלמוד שאין איסור פת גויים במקרה שיהודי הדליק את האש המוסקת התנור, אף שהגוי עשה את שאר פעולות האפייה.
בבישול גוי נחלקו השו"ע ורמ"א. לדעת השו"ע הדלקת האש על ידי יהודי לא מועילה להתיר בישול גוי, אך לדעת הרמ"א פעולה זו מתירה את התבשיל, ומה שיבשל הגוי אחרי שהיהודי הדליק את האש מותר באכילה.
למחלוקת זו משמעות במקרים מצויים לרוב, לדוגמא: האם מספיק שהמשגיח ידליק את האש במסעדות ואולמות שמבשלים בהם גויים, או במפעלי מזון שעובדים בהם גויים.
לדעת הט"ז במקרים הנ"ל יש לאסור, לפי שגם ההיתר בהדלקת האש על ידי יהודי הוא רק במקרה שבו הבישול מתבצע בבית היהודי. [אולם, ייתכן שמסעדה או אולם בבעלות יהודית, דינם יהיה כבית ישראל וצ"ע]. מאידך לפי פשט דברי הרמ"א בל מקרה שהיהודי הדליק את האש אין איסור בישולי גויים.
גם לשיטת השו"ע, אפשר להתיר את בישול הגוי אם היהודי יניח את הסיר או המחבת על האש לפני שיגיע התבשיל לשיעור 'מאכל בן דרוסאי'. ובשעת הדחק גם אם היהודי נטל חלק פעיל בתהליך הבישול לאחר שהתבשיל נתבשל כמאכל בן דרוסאי, מותר 1 .
ב. הכנת אוכל לקשיש על ידי עובדת זרה
שאלה נוספת שמצויה מאד בימינו נוגעת לקשישים הזקוקים לעזרה סיעודית. במקרים רבים שוכרים עובדים זרים שיסייעו לאותם קשישים בחיי היום יום, בין היתר בבישול והכנת אוכל. האם יש בזה משום בישולי גוים?
הציץ אליעזר התיר במקרה כזה מאחר ויש אומרים שחולה שאין בו סכנה, מותר בבישולי גוים. וגם אם נאסור לחולה, אם היהודי ידליק את האש מותר גם לספרדים, מפני שישנם טעמים נוספים להיתר:
א. יש פוסקים שסוברים שבבית ישראל אין בישולי גוים.
ב. יש פוסקים שסוברים שאין איסור בישולים גויים בשפחה המושכרת לישראל.
יוצא, שבצירוף סברות אלו יש ספק ספיקא נגד השו"ע: ספק שמא הלכה כרמ"א שמתיר בהדלקת האש, ואפילו אם אין הלכה כרמ"א, שמא בבית ישראל או בשפחה המושכרת לישראל, מותר. מכיון שלדעת פוסקים רבים מקלים בספק ספיקא נגד דעת השו"ע, ניתן להקל במקרה זה 2 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
