ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
ההשגחה ביצירת בעלי החיים
כַּאֲשֶׁר עִיַּנּוּ בִיצִירַת הַבַּעֲלֵי-חַיִּים וּשְׁלֵמוּת כָּל אֵבָרֵיהֶם, מָצָאנוּ שֶׁהִשְׁגִּיחַ הַבּוֹרֵא בִּיצִירָתָם הַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה, לְתַקֵּן עִנְיָנֵיהֶם וְכָל פְּרָטֵי צָרְכֵיהֶם תִּקּוּן נִפְלָא, לֹא מַה שֶּׁהוּא הֶכְרֵחִי לָהֶם לְקִיּוּם הַמִּין* אוֹ הָאִישׁ* בִּלְבַד, אֲבָל גַּם מַה שֶּׁאֵינוֹ הֶכְרֵחִי לָהֶם, לֹא לְקִיּוּם הַמִּין וְלֹא לְקִיּוּם הָאִישׁ, אֶלָּא שֶׁנִּמְצָא לָהֶם עַל-צַד הַיּוֹתֵר-טוֹב; כְּמוֹ כְּפִילַת הַחוּשִׁים* הַנִּמְצָא בְּבַעֲלֵי-חַיִּים כְּדֵי שֶׁיְּסֻדְּרוּ עִנְיָנֵיהֶם בְּעִנְיָן יוֹתֵר נָאוֹת וְיוֹתֵר שָׁלֵם, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ הֶכְרֵחִי לָהֶם לְתִקּוּן חֲיוֹתָם.
הצורך בשפע אלוהי
וְאִם נִמְצָא הַהַשְׁגָּחָה הַזֹּאת בְּבַעֲלֵי-חַיִּים הַפְּחוּתִים, כָּל-שֶׁכֵּן שֶׁהוּא רָאוּי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בַּמִּין הַיּוֹתֵר-נִכְבָּד* מֵהֶם לְתַקֵּן עִנְיָנוֹ כְּפִי שְלֵמוּת מִינוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁיְּסֻדְּרוּ כָל עִנְיָנָיו סִדּוּר מַסְפִּיק לְהַשָּׂגַת שְׁלֵמוּתוֹ. וּמִי שֶׁיֵּיטִיב הָעִיּוּן בָּזֶה, יִמְצָא כִּי הִמָּצֵא שֶׁפַע אֱלֹהִי*, בְּאֶמְצָעוּתוֹ יְתֻקְּנוּ הָעִנְיָנִים הַמִּצְטָרְכִים לְתִקּוּן מִין הָאָדָם לְהַשָּׂגַת שְׁלֵמוּתוֹ וְתַכְלִיתוֹ, הוּא יוֹתֵר הֶכְרֵחִי מִכַּמָּה דְבָרִים נִמְצְאוּ בִיצִירַת הַבַּעֲלֵי-חַיִּים שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בָהֶם אֶלָּא עַל-צַד הַיּוֹתֵר-טוֹב בִּלְבַד וְהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקַיְּמוּ זוּלָתָם.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
15 - מאמר ראשון פרק ה' חלק א'
16 - מאמר ראשון פרק ו' חלק א'
17 - מאמר ראשון פרק ו' חלק ב'
טען עוד
הַמִּין – מין בעלי-החיים בכללותו. הָאִישׁ – הפרט. כְּפִילַת הַחוּשִׁים – חושים כפולים: שתי עיניים, שני אוזניים וכד'. בַּמִּין הַיּוֹתֵר-נִכְבָּד – מין האדם. שֶׁפַע אֱלֹהִי – השפעה מאת ה', הדרכה.
ביאורים
מגוון הברואים שמקיפים את האדם, לא נועדו לשמש לו תפאורה ושעשוע. המבט על בעלי החיים שסביבנו, איננו מביא רק להתפעלות או למחקר ביולוגי. ההתבוננות על היצורים השונים, אמורה להרחיב את הדעת על האופן שבו ה' מתגלה בעולם. האדם ובעלי החיים גם יחד, הם מרכיבים שונים של עולם אחד הנובע מבורא אחד. אם ניטיב לראות את מבנה הבריאה של בעלי החיים, נוכל להבין טוב יותר גם את ערך האדם. הקשר בין האדם לבעלי החיים, מלמד אותנו על משמעות האדם בעולם, ומוליד בנו תובנות חדשות.
'הטבע' פיזר משאבים רבים בנדיבות. הוא חילק כשרונות ויכולות לבעלי החיים כדי לשכלל את חייהם ולשדרג אותם, מעבר לנדרש. לשם מה נועדו כל המותרות הללו? כדי ללמד דעת את האדם. 'הטבע', אינו אלא התגלות ה' בבריאה. ה' 'מדבר' עמנו באמצעות הברואים, וממחיש לנו את הערך המוסף שקיים בעולם. מעבר לצורך לשרוד ולהתקיים, ישנה שלמות והתעלות. בבעלי החיים היא מתבטאת בגוף מפותח ומשוכלל כראוי להם, ובאדם היא מתבטאת ברוח עשירה כראוי לו. תורת ה', הסוללת לנו את הדרך להשגת השלמות ומיצוי הפוטנציאל האלוהי שבתוכנו, מובנית בבריאה. התורה לא נכנסה באופן מלאכותי אל עולם הטבע, אלא היא חלק בלתי נפרד ממנו. התורה משקפת עבורנו את התביעה לשלמות, כפי שהיא עולה ומתפרצת מכל פינות הטבע.
הרחבות
• שלמות האדם
יִמְצָא כִּי הִמָּצֵא שֶׁפַע אֱלֹהִי, בְּאֶמְצָעוּתוֹ יְתֻקְּנוּ הָעִנְיָנִים הַמִּצְטָרְכִים לְתִקּוּן מִין הָאָדָם לְהַשָּׂגַת שְׁלֵמוּתוֹ וְתַכְלִיתוֹ. כשאנו מתבוננים בבריאה אנו רואים שבין בדברים הגדולים, כשמש וככוכבים, ובין בדברים הקטנים, כמו הנמלים והרמשים קיימת חכמה רבה. דבר המביא אותנו להבנה שהעולם נברא בצורה כזו שכל יצור יתאים לתפקידו.
רבי יהודה הלוי כותב שכך עלינו לכוון בתפילה: "כך יחשב החסיד תוכן כל ברכה (בתפילה)... כך יצייר לעצמו בברכת יוצר המאורות את סדר העולם העליון ואת עצם גרמי השמים וגודל תועלתם ויחשב כי עם היותם עצומים בעינינו מפאת גודל התועלת הגדולה שאנו מוצאים בהם, אינם אצל בוראם, כי אם כקטן שברמשים". מנקודת המבט שלנו נראה שיש הבדל בין הדברים הגדולים במציאות (גרמי השמים למשל), שנראים לנו יותר משמעותיים יותר, ובין הדברים הקטנים (נמלים ודבורים), אולם בעיני הבורא – לכולם יש תכלית וערך וכולם חשובים: "ראיה לדבר היות חוכמת הבורא והנהגתו המתגלות ביצירת הנמלה והדבורה לא קטנות מחכמתו והנהגתו בשמש ובגלגלה... גדולה מזאת רשם ההשגחה והחכמה האלוהית דק ונפלא יותר בנמלה ובדבורה אשר עם היותן קטנות כל כך נתנו להן כוחות כאלה וכלים כאלה"[כוזרי, ג, יז].
המהר"ל מוסיף קומה נוספת. לדעתו, החכמה האלוהית בבני האדם אינה מתגלה רק בכך שאבריו מאפשרים לו לשרוד ולהתקיים בעולם, אלא בכך שבעזרתם האדם יכול למלא את תפקידו ולבטא את הצד הרוחני שבו [תפארת ישראל א].
להצלחת שמואל אדרי בן גילה הי"ו בלימודיו ובכל מעשי ידיו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
