ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
ההשגחה ביצירת בעלי החיים
כַּאֲשֶׁר עִיַּנּוּ בִיצִירַת הַבַּעֲלֵי-חַיִּים וּשְׁלֵמוּת כָּל אֵבָרֵיהֶם, מָצָאנוּ שֶׁהִשְׁגִּיחַ הַבּוֹרֵא בִּיצִירָתָם הַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה, לְתַקֵּן עִנְיָנֵיהֶם וְכָל פְּרָטֵי צָרְכֵיהֶם תִּקּוּן נִפְלָא, לֹא מַה שֶּׁהוּא הֶכְרֵחִי לָהֶם לְקִיּוּם הַמִּין* אוֹ הָאִישׁ* בִּלְבַד, אֲבָל גַּם מַה שֶּׁאֵינוֹ הֶכְרֵחִי לָהֶם, לֹא לְקִיּוּם הַמִּין וְלֹא לְקִיּוּם הָאִישׁ, אֶלָּא שֶׁנִּמְצָא לָהֶם עַל-צַד הַיּוֹתֵר-טוֹב; כְּמוֹ כְּפִילַת הַחוּשִׁים* הַנִּמְצָא בְּבַעֲלֵי-חַיִּים כְּדֵי שֶׁיְּסֻדְּרוּ עִנְיָנֵיהֶם בְּעִנְיָן יוֹתֵר נָאוֹת וְיוֹתֵר שָׁלֵם, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ הֶכְרֵחִי לָהֶם לְתִקּוּן חֲיוֹתָם.
הצורך בשפע אלוהי
וְאִם נִמְצָא הַהַשְׁגָּחָה הַזֹּאת בְּבַעֲלֵי-חַיִּים הַפְּחוּתִים, כָּל-שֶׁכֵּן שֶׁהוּא רָאוּי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בַּמִּין הַיּוֹתֵר-נִכְבָּד* מֵהֶם לְתַקֵּן עִנְיָנוֹ כְּפִי שְלֵמוּת מִינוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁיְּסֻדְּרוּ כָל עִנְיָנָיו סִדּוּר מַסְפִּיק לְהַשָּׂגַת שְׁלֵמוּתוֹ. וּמִי שֶׁיֵּיטִיב הָעִיּוּן בָּזֶה, יִמְצָא כִּי הִמָּצֵא שֶׁפַע אֱלֹהִי*, בְּאֶמְצָעוּתוֹ יְתֻקְּנוּ הָעִנְיָנִים הַמִּצְטָרְכִים לְתִקּוּן מִין הָאָדָם לְהַשָּׂגַת שְׁלֵמוּתוֹ וְתַכְלִיתוֹ, הוּא יוֹתֵר הֶכְרֵחִי מִכַּמָּה דְבָרִים נִמְצְאוּ בִיצִירַת הַבַּעֲלֵי-חַיִּים שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בָהֶם אֶלָּא עַל-צַד הַיּוֹתֵר-טוֹב בִּלְבַד וְהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקַיְּמוּ זוּלָתָם.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
15 - מאמר ראשון פרק ה' חלק א'
16 - מאמר ראשון פרק ו' חלק א'
17 - מאמר ראשון פרק ו' חלק ב'
טען עוד
הַמִּין – מין בעלי-החיים בכללותו. הָאִישׁ – הפרט. כְּפִילַת הַחוּשִׁים – חושים כפולים: שתי עיניים, שני אוזניים וכד'. בַּמִּין הַיּוֹתֵר-נִכְבָּד – מין האדם. שֶׁפַע אֱלֹהִי – השפעה מאת ה', הדרכה.
ביאורים
מגוון הברואים שמקיפים את האדם, לא נועדו לשמש לו תפאורה ושעשוע. המבט על בעלי החיים שסביבנו, איננו מביא רק להתפעלות או למחקר ביולוגי. ההתבוננות על היצורים השונים, אמורה להרחיב את הדעת על האופן שבו ה' מתגלה בעולם. האדם ובעלי החיים גם יחד, הם מרכיבים שונים של עולם אחד הנובע מבורא אחד. אם ניטיב לראות את מבנה הבריאה של בעלי החיים, נוכל להבין טוב יותר גם את ערך האדם. הקשר בין האדם לבעלי החיים, מלמד אותנו על משמעות האדם בעולם, ומוליד בנו תובנות חדשות.
'הטבע' פיזר משאבים רבים בנדיבות. הוא חילק כשרונות ויכולות לבעלי החיים כדי לשכלל את חייהם ולשדרג אותם, מעבר לנדרש. לשם מה נועדו כל המותרות הללו? כדי ללמד דעת את האדם. 'הטבע', אינו אלא התגלות ה' בבריאה. ה' 'מדבר' עמנו באמצעות הברואים, וממחיש לנו את הערך המוסף שקיים בעולם. מעבר לצורך לשרוד ולהתקיים, ישנה שלמות והתעלות. בבעלי החיים היא מתבטאת בגוף מפותח ומשוכלל כראוי להם, ובאדם היא מתבטאת ברוח עשירה כראוי לו. תורת ה', הסוללת לנו את הדרך להשגת השלמות ומיצוי הפוטנציאל האלוהי שבתוכנו, מובנית בבריאה. התורה לא נכנסה באופן מלאכותי אל עולם הטבע, אלא היא חלק בלתי נפרד ממנו. התורה משקפת עבורנו את התביעה לשלמות, כפי שהיא עולה ומתפרצת מכל פינות הטבע.
הרחבות
• שלמות האדם
יִמְצָא כִּי הִמָּצֵא שֶׁפַע אֱלֹהִי, בְּאֶמְצָעוּתוֹ יְתֻקְּנוּ הָעִנְיָנִים הַמִּצְטָרְכִים לְתִקּוּן מִין הָאָדָם לְהַשָּׂגַת שְׁלֵמוּתוֹ וְתַכְלִיתוֹ. כשאנו מתבוננים בבריאה אנו רואים שבין בדברים הגדולים, כשמש וככוכבים, ובין בדברים הקטנים, כמו הנמלים והרמשים קיימת חכמה רבה. דבר המביא אותנו להבנה שהעולם נברא בצורה כזו שכל יצור יתאים לתפקידו.
רבי יהודה הלוי כותב שכך עלינו לכוון בתפילה: "כך יחשב החסיד תוכן כל ברכה (בתפילה)... כך יצייר לעצמו בברכת יוצר המאורות את סדר העולם העליון ואת עצם גרמי השמים וגודל תועלתם ויחשב כי עם היותם עצומים בעינינו מפאת גודל התועלת הגדולה שאנו מוצאים בהם, אינם אצל בוראם, כי אם כקטן שברמשים". מנקודת המבט שלנו נראה שיש הבדל בין הדברים הגדולים במציאות (גרמי השמים למשל), שנראים לנו יותר משמעותיים יותר, ובין הדברים הקטנים (נמלים ודבורים), אולם בעיני הבורא – לכולם יש תכלית וערך וכולם חשובים: "ראיה לדבר היות חוכמת הבורא והנהגתו המתגלות ביצירת הנמלה והדבורה לא קטנות מחכמתו והנהגתו בשמש ובגלגלה... גדולה מזאת רשם ההשגחה והחכמה האלוהית דק ונפלא יותר בנמלה ובדבורה אשר עם היותן קטנות כל כך נתנו להן כוחות כאלה וכלים כאלה"[כוזרי, ג, יז].
המהר"ל מוסיף קומה נוספת. לדעתו, החכמה האלוהית בבני האדם אינה מתגלה רק בכך שאבריו מאפשרים לו לשרוד ולהתקיים בעולם, אלא בכך שבעזרתם האדם יכול למלא את תפקידו ולבטא את הצד הרוחני שבו [תפארת ישראל א].
להצלחת שמואל אדרי בן גילה הי"ו בלימודיו ובכל מעשי ידיו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד אמונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
מה אכפת לך?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
אי אפשר לבד!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
