מקורות עיקריים:
פרחי אהרן סוף פרשת מסעי , כסא דוד, דרוש כד לשבת זכור ד"ה ורבינו אפרים , אוהב ישראל ריש פרשת דברים , חת"ם סופר דרשות ח"ב, דרוש ל-ח' תמוז ד"ה והנה רישיה , פני דוד לפרשת דברים אות ב ד"ה אלה הדברים , פני דוד שם אות יב , הכתב והקבלה דברים א, ו , מי השלוח ח"א פרשת דברים ד"ה אחד עשר יום , מי השלוח ח"ב פרשת דברים ד"ה אחד עשר יום , פני דוד פרשת דברים אות ו , אוהב ישראל לפרשת דברים, שבת חזון
^ 1.ראה קידושין לח ע"א.
^ 2.ראה הקדמת הרמב"ן לספר דברים.
^ 3. רבי אהרן הכהן, התרכ"ג-התרצ"ו - בשנת התרמ"ב נישא לבתו של מרן ה"חפץ חיים", ומאז ישב בבית חותנו שנים רבות, וקיבל ממנו תורה ויראת שמים ומידות טובות. זמנים הרבה למד עמו, וצירפו לסייעו לו בסידור חיבוריו. היה רב מובהק ורב פעלים. שימש ברבנות במספר קהילות וחיבר כמה חיבורים. הראשון והחשוב שבהם הוא "עבודת הקרבנות", בו סידר את כל עניני הקרבנות. לאחר עלייתו לארץ ישראל בשנת התרפ"ו חיבר חיבורים נוספים בעניני דרוש וביאורי מקראות, כולם מלאים בתורתו של מרן ה"חפץ חיים" והליכותיו בקודש.
^ 4.פרחי אהרן סוף פרשת מסעי.
^ 5.כסא דוד, דרוש כד לשבת זכור ד"ה ורבינו אפרים.
רבי חיים יוסף דוד אזולאי (חיד"א) (ירושלים-ליוורנו, איטליה), התפ"ז-התקס"ו - מגדולי הפוסקים, רב ומקובל. למד בישיבתו של רבי חיים בן עטר והיה תלמידם של חכמי ירושלים, בהם הדיין רבי יונה נבון והמקובל רבי דוד חזן. מצעירותו ניחן ביכולת דרשנית, בכישרון כתיבה ובנמרצות רבה. בגיל שבע עשרה החל בכתיבת ספרו הראשון. בזכות אישיותו המיוחדת התמנה על ידי קהילת חברון כשליח (שד"ר) לקהילות היהודים בערי מערב אירופה כדי לאסוף תרומות עבור יהודי חברון. לצד אישיותו המיוחדת, היה חיד"א בעל הופעה חיצונית מרשימה, ומבין כל השליחים, בני דורו, שיצאו מארץ ישראל לתפוצות, היה החיד"א השליח המפורסם ביותר, שהגדיל והאדיר את שמה של ארץ ישראל ונלחם מלחמת כבודה. כתב עשרות ספרים במגוון תחומים: תלמוד, הלכה, פרשנות - ובכלל זה פרשנות מקרא, קבלה, עיונים בתפילה, ביבליוגרפיה ותיעוד של כתבי יד ועוד.
^ 6.ראה זוהר ח"ב רכא ע"א.
^ 7.מלאכי ג, כב.
^ 8.תיקוני זוהר (נוסח אחר) קיד ע"א.
^ 9.מופיע במספר מקומות כמימרא של רב ספרא על תלמיד חכם הדן עמו. עיין ביצה לח ע"ב; שבת קא ע"ב; חולין צג ע"א.
^ 10.דברים א, א.
^ 11.בראשית כא, כה.
^ 12.אוהב ישראל ריש פרשת דברים.
^ 13. רבי אברהם יהושע השל מאפטא (הרבי מאפטא, אוהב ישראל) (פולניה), התקט"ו-התקפ"ה - נצר למשפחות רבנים מפורסמת. בילדותו למד אצל רבי אלימלך מליז'נסק, וגדל בנגלה ובנסתר. שימש כרב בעיירות שונות, ולבסוף בעיירה אפטא. בסוף ימיו חזר למז'יבוז' שבגליציה (היום אוקראינה) ושם נפטר. שני ספריו: "אוהב ישראל" ו"תורת אמת" נדפסו לאחר פטירתו.
^ 14.חת"ם סופר דרשות ח"ב, דרוש ל-ח' תמוז ד"ה והנה רישיה.
^ 15. הרב משה סופר (פרנקפורט על נהר מיין-פרשבורג), התקכ"ג-הת"ר - נודע בכינויו החת"ם סופר (על שם ספרו חידושי תורת משה), מגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים. שימש כרב בערים דרזניץ, מטרסדורף (הונגריה - כיום מטרסבורג שבאוסטריה) ופרשבורג (כיום ברטיסלבה בירת סלובקיה). בפרשבורג הקים ישיבה גדולה שאליה הגיעו תלמידים מארצות רבות עד שהגיע מספרם לכחמש מאות ועמד בראשה כשלושים ושש שנה - עד יום מותו. שמו של החת"ם סופר יצא לתהילה בכל קהילות ישראל. חיבר ספרי שו"ת, חידושים על הש"ס, פירוש על התורה ופירוש על הגדה של פסח.
^ 16.שמות יז, יא.
^ 17.ראש השנה פ"ג, מ"ח.
^ 18.פני דוד לפרשת דברים אות ב ד"ה אלה הדברים.
^ 19.דברים א, ה.
^ 20.פני דוד שם אות יב.
^ 21.דברים א, ב.
^ 22. רבי יעקב צבי מקלנבורג (קניגסברג), התקמ"ה-התרכ"ה - אב"ד בקהילת קניגסברג. ניהל מאבקים בתנועת הרפורמה שהתהוותה בגרמניה בתקופתו. מטרת ספר היא "לפרש את המקראות על דרך הפשט לאחדם עם התורה שבעל פה" (כך בשער הספר). זהו הפירוש השלם הראשון על התורה שנכתב כנגד הגישה הרפורמית. בהקשר זה מדגיש המחבר "כי התורה הכתובה והתורה המקובלת תאומות הנה ושתיהן צדקו יחדיו, ותפקחנה מעט עיניים עיוורות לראות כי שתי תורות אלה תתלכדנה זו עם זו לא תפרדנה, ושתיהן אמת אחת הנה גם יחד, כי בידי רועה אחד נאמן ביתך נתנו מורשה לקהילת יעקב" (נכתב בסוף החיבור).‏ פירושו מראה את היסודות הלשוניים והדקדוקיים של דרשות חז"ל, ובכך מראה את החיבור בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה. במקום הקדמה כתב המחבר מאמר מליצי בשם "מאמר התורה", בו כביכול מסבירה התורה בעצמה מדוע נכתבה בלשון קצרה וסתומה המחייבת להסתייע בדברי חז"ל על מנת להבינה. "והמפריד בין הדבקים אין כל מאומה בידו, כי מה לו לבשר אם רוח חיים אין בקרבו, ומה לגוף הכתב בלא נשמת הקבלה". "אין הבדל בין הדרש ובין הפשט כי אם כמו תוך הכלי וחיצונו". הספר כולל פירושים לשוניים ופרשניים מקוריים רבים, והוא מרבה להסתמך מלבד על הפרשנות המסורתית גם על פירושיהם של הגר"א, נפתלי הרץ וייזל ושד"ל. נמנה בין הראשונים שנתנו את הסכמתם לספרו של הרב צבי הירש קלישר "דרישת ציון". בהסכמתו כתב: "מי יתן ויתעוררו רבים מבני ישראל, משלמי האמונה, ויחזיקו בידיהם לנטוע ארץ הנשמה ולבנות הנהרסות, ולהצמיח קרן ישועה למייחלים לה'".
^ 23.הכתב והקבלה דברים א, ו.
^ 24. רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא (טומשוב), התק"ס-התרי"ד - מחבר הספר "מי השילוח" ומייסד חסידות איזביצא ראדזין. בצעירותו היה תלמיד של רבי שמחה בונים מפשיסחא. לאחר פטירתו בשנת התקפ"ז הצטרף לקבוצת החסידים שקיבלו עליהם את הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק אותו הכיר כבר מילדותו בעיר טומשוב. בהיותו בקוצק, היה מנהיג את ההמון שהיו באים לצורכי פרנסה ולצורכי הדרכה בעבודת ה', בהוראת הרבי מקוצק שהיה שולח אליו חסידים שונים כשהוא עצמו היה עסוק מדי מכדי להדריכם. בין תלמידים אלו נמנה תלמידו הקרוב וממשיך דרכו, רבי לייבל'ה איגר, נכדו של רבי עקיבא איגר. מאוחר יותר פרש רבי מרדכי יוסף מקוצק יחד עם חסידים רבים וקבע את חצרו בתחילה בטומשוב ומאוחר יותר באיזביצא שליד לובלין. לאחר שלוש עשרה שנות הנהגה נפטר רבי מרדכי יוסף. את מקומו מילאו בנו רבי יעקב ותלמידו רבי לייבלי איגר, נכדו של רבי עקיבא איגר. רבי מרדכי יוסף עצמו לא כתב את דברי תורתו, אולם לאחר פטירתו ליקט נכדו, האדמו"ר גרשון חנוך הניך ליינר, חלק מדברי התורה והוציא אותם בספר "מי השילוח". שם הספר הוא על פי דברי רבי שמחה בונים מפשיסחא שאמר עליו שתורתו היא "כמי-השילוח ההולכים לאט לאט, אבל חופרים עמוק עמוק". כמו כן ראשי התיבות של שמו יוצרים את המילה "מי". נכדו כותב בהקדמה כי "בכמה מקומות יקשו הדברים לאנשים אשר לא הורגלו בדברים כאלה", ואכן פרסום הספר עורר התנגדות אצל חלק מהציבור.
^ 25.מי השלוח ח"א פרשת דברים ד"ה אחד עשר יום.
^ 26.מי השלוח ח"ב פרשת דברים ד"ה אחד עשר יום.
^ 27.פני דוד פרשת דברים אות ו.
^ 28.ירמיה ב, ב.
^ 29.ראה שבת פח ע"א.
^ 30.דברים כב, יט.
^ 31.ישעיה א, א.
^ 32.אוהב ישראל לפרשת דברים, שבת חזון.
^ 33.ראה בראשית רבתי פרשת ויצא עמ' 131 ד"ה והיה.
^ 34.איוב ה, כד.
^ 35.בראשית מו, א.
^ 36.בראשית מו, ב-ד.
^ 37.עירובין מא ע"א. וראה שולחן ערוך אורח חיים (הלכות תשעה באב ושאר תעניות תקנב, י).
^ 38.מלכים א' ג, ד.