ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
מדוע בכל התורה כולה תוך כדי דיבור כדיבור, ואדם יכול לשנות את דיבורו, ואילו במקומות אלו אדם אינו יכול לשנות את דיבורו?
הסיבה שתוך כדי דיבור כדיבור:
א. רמב"ן (ב"ב קכט ע"ב ד"ה והלכתא) בשם ר"ת והשיטה מקובצת (כאן) ורמב"ן ב - חכמים רצו לתת אפשרות לאדם הפועל פעולה קניינית לתת שלום לרבו העובר לפניו מבלי שיהיה לו הפסד ממוני, לכן תיקנו שכל אדם יוכל לחזור בו 'תוך כדי דיבור', שהוא (לפי הגמרא בנזיר) זמן של שאלת שלום השואל תלמיד את רבו. לעומת זאת, בדברים חמורים כמו קידושין וגירושין לא חשבו שכדאי לבטלם גם לצורך, ולא רצו לפטור מגדף ועובד עבודה זרה.
רמב"ן גם הביא את שיטת הראב"ד שהסיבה שנתנו זמן לחזרה היא שכיון שהתירו לשאול שלום לרב בתוך קריאת שמע, לא רצו ליצור מצב שבו קניינים חמורים מקריאת שמע, ובהם לא ניתן לשאול לרב לשלומו, בלי להפסיד ממון, ולכן תיקנו בכל הקניינים שאדם יוכל לחזור מהם תוך כדי דיבור.
ר"ן (נדרים ד"ה והלכתא) הקשה על דבריו שקשה לומר שחכמים הפקיעו בכל מקום את כל הקניינים משום מקרה שבו בדיוק באמצע הקניין נכנס הרב ואומר שלום.
ב. ר"ן (שם) - כל פעולה קניינית או פעולה אחרת שיש לה השפעה שהאדם עושה, הוא עדיין לא מחליט לגמרי אם אכן הוא רוצה לעשות זאת, ולכן נתנו לו זמן קצר לחזרה, גם אחרי שהוא ביצע את הפעולה. אך במעשים שיש להם חשיבות מרובה: גיטין קידושין ועבודה זרה אדם חושב היטב לפני שהוא מבצע אותם, ולכן לא נתנו זכות חזרה לאחר כדי דיבור.
ג. רשב"ם (ב"ב קכט ע"ב - קל ע"א) ביאר שמהדין גם בקידושין היה הדין ש'תוך כדי דיבור כדיבור' אך בגלל חומרת קידושין חכמים קבעו להחמיר מדרבנן, שתוך כדי דיבור לא יהיה כדיבור. מדבריו (ד"ה והלכתא) נראה שהבין שהסיבה שניתן לחזור תוך כדי דיבור היא מכיוון שזו יחידת הזמן המינימלית לגבי קביעת הדין מתוך המעשים שאדם עושה, לכן אם אדם משנה את דבריו בתוך יחידת הזמן הזו, הוא למעשה דיבר שני דיבורים סותרים בדיבורו, ולכן המעשה לא אמור לחול.
ר"ן (תשובה מג) הקשה על דבריו, שלפי דבריו האשה מקודשת מדאורייתא, ורק מדרבנן לא, ולכן צריך להיות הדין שהאשה ספק מקודשת, אלא שמהרמב"ם וכל הפוסקים נראה שהבינו שבחזרה תוך כדי דיבור האשה מקודשת לגמרי.
בשולחן ערוך באבן העזר ישנה אי בהירות מסוימת ביחס לשאלה זו האם כשאדם חזר בו מקידושין תוך כדי דיבור האשה מקודשת באופן מוחלט, או רק בספק: במקום אחד (לח, סעיף לד) הוא אומר שהאשה מקודשת בוודאי, ובמקום אחר (מט, ב) נראה שהאשה מקודשת רק מספק
סיכום: הגמרא כתבה שבכל הדברים תוך כדי דיבור כדיבור לעניין חזרה, פרט לקידשין גירושין עבודה זרה ומגדף, וכמה הסברים נאמרו בכך:
א. חכמים הפקיעו את הקנין על מנת שאדם יוכל לתת שלום לרבו.
ב. אדם לא גומר בדעתו בתוך כדי דיבור את המעשה שהוא עושה.
ג. תוך כדי דיבור הוא פרק הזמן הקבוע על מנת שהדיבור יפעל.
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר לפנות למקובלים?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
איך ללמוד גמרא?
השלמת התמונה
תהיו חמים!
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
