- פרשת שבוע ותנ"ך
- ספר שמואל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מחר חדש
מערכת יחסים מופלאה נרקמת בין יהונתן בן שאול לדוד למרות שיהונתן יודע שהמלכות תעבור לבית דוד ולא תינתן לו הוא עוזר לדוד וממשיך לאוהבו.
ההפטרה אותה נקרא השבת, עוסקת במערכת היחסים המופלאה, שנרקמה בין יונתן - יורש העצר של שאול ובין דוד, שנמשח על ידי שמואל כמחליפו של שאול וממילא כמי שעתיד לתפוס את מקומו העתידי של יונתן. חז"ל מביאים בשמו של רבי יהושע בן פרחיה את המימרא הבאה:
כבר בפגישה הראשונה של דוד ויהונתן, לאחר הכאת גלית הפלשתי מספר הכתוב:
העברת הבגדים לאורך כל התנ"ך משמעותה העברת התפקיד (עיין במדבר כ' כח בעניין העברת הכהונה מאהרן לאלעזר, מלכים א' י"ט יט בהעברת תפקיד הנביא מאליהו לאלישע, ישעיהו כ"ב כא בהעברת מעמדו השלטוני של שבנא לאליקים).כך גם סוכם בפגישתם האחרונה:
ננסה לבדוק מה משמעותם של הפסוקים הראשונים של הפטרתנו, שנראים במבט ראשון סתומים וחתומים.
כמה שאלות עלינו לשאול:
1. וכי דוד לא ידע שמחר ראש חדש והרי עובדה זו גלויה ומפורסמת לכל? 2. מה החידוש בכך שמקומו של דוד יפקד, והרי דוד כבר ברח מביתו לאחר כמה וכמה ניסיונות התנקשות בחייו שהאחרונה בהם הייתה ניסיון להרגו במיטתו? 3. מה פשר השילוש? 4. מאין ולאן דוד אמור לרדת מאוד? 5. מהו המקום? 6. מהו אבן האזל?
ננסה להסביר את הדברים בדרך ששמעתי מפי מו"ר הרב יהושע בכרך זצ"ל. גם בפסוקים אלה מנבא יהונתן לדוד על כך שהעתיד שייך לדוד ולביתו. מלכות בית דוד נמשלה פעמים רבות ללבנה, כך אנו מדגישים בכל חודש (לרוב במוצאי שבת) בזמן ברכת הלבנה. אם כך "מחר חדש" פירושו: בעתיד הקרוב, מחר תתחדש הלבנה=מלכות בית דוד. מקומו של דוד לא יפקד במשמעות של נפקד=חסר, אלא במשמעות של תפקיד=פקיד, דוד לפי זה ימונה לתפקידו וישב על מושבו=כס המלכות. "ושלשת" משמעותו גם היא שלטון ומינוי כמו "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ" (שמות י"ד ז). "תרד" גם הוא מלשון שלטון כמו "...וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה..." (בראשית א' כח). לפי זה "תרד מאוד" משמעותו שלטונך יהיה חזק מאוד. עכשיו עובר יהונתן לנבואה על עוד שני יסודות חשובים במלכות ישראל. הראשון הוא "המקום", אותו "מקום" שאברהם ראה מרחוק ענן קשור עליו, עליו נאמר "וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם..." (דברים י"ב יא). זו נבואה על כך שבית דוד יזכה למצא את המקום ולבנות עליו את בית הבחירה. השני הוא "אבן האזל" והוא כנראה רומז לשכניו של מקום, בית הדין שיושב בלשכת הגזית והא זה שמשלים את החוט המשולש קדושה מלכות ומשפט.
הבה נתפלל כי נזכה גם אנו שירבו בתוכנו אצילי נפש כמו יהונתן ונזכה גם אנו לקיום נבואתו.
"תניא, אמר ר' יהושע בן פרחיה: בתחלה כל האומר עלה לה (בתחילה הייתי שונא את הרבנות (נשיאות) וכל האומר לי עלה לגדולה-רש"י), אני כופתו ונותנו לפני הארי (ועכשיו שעליתי לגדולה ואני מכהן כנשיא), עתה כל האומר לי לירד ממנה, אני מטיל עליו קומקום של חמין, שהרי שאול ברח ממנה (שהיה בתחילה "נחבא אל הכלים" ,שמו"א י' כב) וכשעלה בקש להרוג את דוד [ואף את יונתן, שהרי הטיל את חניתו בשניהם" (שם י"ח יא, י"ט י, כ' לג ועוד)](מנחות דף קט ע"ב).
כבר בפגישה הראשונה של דוד ויהונתן, לאחר הכאת גלית הפלשתי מספר הכתוב:
"וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל שָׁאוּל וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד ויאהבו וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ:...וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ: וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד חַרְבּוֹ וְעַד קַשְׁתּוֹ וְעַד חֲגֹרוֹ" (שם י"ח א-ד).
העברת הבגדים לאורך כל התנ"ך משמעותה העברת התפקיד (עיין במדבר כ' כח בעניין העברת הכהונה מאהרן לאלעזר, מלכים א' י"ט יט בהעברת תפקיד הנביא מאליהו לאלישע, ישעיהו כ"ב כא בהעברת מעמדו השלטוני של שבנא לאליקים).כך גם סוכם בפגישתם האחרונה:
"וַיָּקָם יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל וַיֵּלֶךְ אֶל דָּוִד חֹרְשָׁה וַיְחַזֵּק אֶת יָדוֹ בֵּאלוקים: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַל תִּירָא כִּי לֹא תִמְצָאֲךָ יַד שָׁאוּל אָבִי וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה וְגַם שָׁאוּל אָבִי יֹדֵעַ כֵּן: וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית לִפְנֵי ה'" (שם כ"ג טז-יח).
ננסה לבדוק מה משמעותם של הפסוקים הראשונים של הפטרתנו, שנראים במבט ראשון סתומים וחתומים.
"וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ: וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל " (שם כ' ).
כמה שאלות עלינו לשאול:
1. וכי דוד לא ידע שמחר ראש חדש והרי עובדה זו גלויה ומפורסמת לכל? 2. מה החידוש בכך שמקומו של דוד יפקד, והרי דוד כבר ברח מביתו לאחר כמה וכמה ניסיונות התנקשות בחייו שהאחרונה בהם הייתה ניסיון להרגו במיטתו? 3. מה פשר השילוש? 4. מאין ולאן דוד אמור לרדת מאוד? 5. מהו המקום? 6. מהו אבן האזל?
ננסה להסביר את הדברים בדרך ששמעתי מפי מו"ר הרב יהושע בכרך זצ"ל. גם בפסוקים אלה מנבא יהונתן לדוד על כך שהעתיד שייך לדוד ולביתו. מלכות בית דוד נמשלה פעמים רבות ללבנה, כך אנו מדגישים בכל חודש (לרוב במוצאי שבת) בזמן ברכת הלבנה. אם כך "מחר חדש" פירושו: בעתיד הקרוב, מחר תתחדש הלבנה=מלכות בית דוד. מקומו של דוד לא יפקד במשמעות של נפקד=חסר, אלא במשמעות של תפקיד=פקיד, דוד לפי זה ימונה לתפקידו וישב על מושבו=כס המלכות. "ושלשת" משמעותו גם היא שלטון ומינוי כמו "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ" (שמות י"ד ז). "תרד" גם הוא מלשון שלטון כמו "...וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה..." (בראשית א' כח). לפי זה "תרד מאוד" משמעותו שלטונך יהיה חזק מאוד. עכשיו עובר יהונתן לנבואה על עוד שני יסודות חשובים במלכות ישראל. הראשון הוא "המקום", אותו "מקום" שאברהם ראה מרחוק ענן קשור עליו, עליו נאמר "וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם..." (דברים י"ב יא). זו נבואה על כך שבית דוד יזכה למצא את המקום ולבנות עליו את בית הבחירה. השני הוא "אבן האזל" והוא כנראה רומז לשכניו של מקום, בית הדין שיושב בלשכת הגזית והא זה שמשלים את החוט המשולש קדושה מלכות ומשפט.
הבה נתפלל כי נזכה גם אנו שירבו בתוכנו אצילי נפש כמו יהונתן ונזכה גם אנו לקיום נבואתו.
מערכת יונתן - המשך
שמואל א, פרק יד, א-יב
הרב שמעון קליין | כ"ח שבט תשפ"ד
ירידת שאול הגילגלה
שמואל א, פרק יג, ד-ח
הרב שמעון קליין | כ"ט טבת תשפ"ד
מלחמת ישראל בפלשתים - פריצתה
שמואל א, פרק יג
הרב שמעון קליין | ט"ו טבת תשפ"ד
אכילת העם על הדם
שמואל א, פרק יד, לא-לו
הרב שמעון קליין | י' אדר ב' תשפ"ד
אוצרות בלב הים
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
מהפרי ועד הגאולה
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה כבד לך?
להתיחס בכבוד
אחדות זו מעבדה של בירורים
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד