ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
באמצעות בירור שתי נקודות קשורות, ננסה להסביר: במה נחלקו יצחק ורבקה?
הראשונה קשורה לדברי יצחק, ששחזר ואישר את מתן הברכות ליעקב:
"קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ: וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים: וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם" (בראשית כ"ח ב-ד).
צריך ביאור, מה פשר הביטוי "לִקְהַל עַמִּים"?
הנקודה השניה שננסה לברר: מה פשר החזרה על העובדה הידועה והברורה אודות רבקה: "וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו"? (שם, שם ה). חז"ל התקשו מאוד בביאור הביטוי: "קְהַל עַמִּים", אילו עמים יצאו מיעקב מלבד בני יעקב?
התנא אונקלוס ביאר: "ותהי לכנשת שבטין" לפי זה ה'עמים' פירושו שנים עשר השבטים.
התרגום המיוחס לתנא יונתן בן עוזיאל דורש: "ּתְהֵי זָכִי לְכִנְשַׁת דִבְנֵי סַנְהֶדְרִין דִסְכוּמְהוֹן שׁוּבְעִין כְּמִנְיָינָא עַמְמַיָא". כלומר, יצחק ברך את יעקב, שבניו יעמידו מערכת משפט, שבראשה תעמד סנהדרין בת שבעים חברים כמנין שבעים אומות העולם='קהל עמים'.
המדרש מציע פתרון שלישי באותו כיוון: "ג' עמים בקהל אחד, כהנים לוים וישראלים" (שכל טוב בראשית פרשת תולדות פרק כח סימן ג).
אין צורך להכביר במילים, כדי להסביר את הדוחק, לכאורה, שבפרשנות הזו.
חז"ל גם לא הסבירו לנו, מדוע התורה צריכה לחזור ולציין כי רבקה היא אם יעקב ועשיו?
רש"י בענוותנותו, תלה את הקולר בעצמו וסיכם בצורה ברורה: "איני יודע מה מלמדנו".
אחרי בקשת המחילה, נציע כי בסוף פרשת לך לך, אברהם קיבל שתי ברכות מהקב"ה.
הראשונה: "אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם: וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ: וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ" (בראשית י"ז ד). ברכה זו משמעותה, כי מזרעו של אברהם יצאו עמים רבים.
הברכה השניה: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקים" (שם, שם ז-ח). משמעותה של ברכה זו היא שמזרעו של אברהם יצא עם מיוחד, ישראל עם קדושים, שד' יהיה להם לאלקים והם יקבלו את ארץ ישראל הארץ המובטחת.
יצחק ידע ברוח הקודש, כי הברכה הראשונה תתקיים בזרעו של עשיו, הוא לא ידע שאפשר לפצל את הברכות. רבקה ידעה ברוח הקודש, כי הברכה השניה מגיעה אך ורק ליעקב, אבל גם היא לא ידעה שאפשר לפצל את הברכות, לכן דאגה שיעקב הוא שיקבל אותן.
הפתרון נמצא בסוף הפרשה. רבקה יוזמת את שליחתו של יעקב לשאת אישה, דווקא ממשפחתה מצאצאי שם, שלו הובטח: "וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם" (שם, ט' כז). כמו שהביא רש"י שם בשם חז"ל: "ישרה שכינתו בישראל".
היא ידעה שהברכה השניה איננה יכולה לחול על צאצאי כנען והיא הברכה העיקרית. ממילא קהל עמים יקבל משמעות כמו שפירשו חז"ל. לכן, התורה חוזרת ומדגישה, כי מבחינתה רבקה היא קודם כל אם יעקב הקטן. יצחק, שהבין שנתן את כל הברכות ליעקב, המשיך לברך אותו שיהיה לקהל עמים, אבל שלח את יעקב דווקא לחרן בעצת רבקה, מה שיבטיח את זה שארץ ישראל תינתן לעם ישראל - בני יעקב.
לכן, מסיימת הפרשה ומסכמת כי עשיו הוסיף על נשיו הכנעניות, גם את מחלת בת ישמעאל ובכך תתקיים בזרעו ברכת 'קהל עמים' במשמעות האוניברסלית שלה, העמים שקיבלו עליהם בהמשך את הנצרות והאיסלם.
בסופו של דבר מה שהכריע למעשה היו החתונות (בשבוע הבא נמשיך לדון בכך, בע"ה). לצערנו הרב, בני בניו של עשיו וישמעאל, עדין רואים עצמם כמי שקיבלו את שתי הברכות של אברהם ולא השלימו עם כך שיעקב הוא שקיבל את הברכות.
הבה נתפלל כי בקרוב תתקיים נבואתו של הנביא ישעיהו, אודות השלום העולמי, כאשר כל שבעים אומות העולם יעלו למקום לשכת הגזית, מקום הסנהדרין, בת שבעים החברים ויכירו כי בית ד', הוא בית אלקי ישראל ומתוך כך הוא מקום תפילה לכל העמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
