ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מלחמת רשות ומצוה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
והוא מסכם את הנושא (עיין שם ע' שכז) בדרך זו. ההוצאה למלחמה היא חלק מדיני המלוכה וכיון שהתפקיד של המלך הא לדאוג לצרכי העם, כולל להיבטים הכלכלים, הרי שכל פעולה שהיא לתועלת הציבור ולרווחת העם נכנסת תחת הכותרת ההלכתית "למיגדר מילתא"- כלומר לתיקון המצב. במקרה שכזה ולצורך כזה יש כח ביד המלך "לעקר דבר מן התורה".
משמעות העניין היא שגם הלכות פיקוח נפש נדחות באופן זמני. ההיתר הוא אך ורק ל"צורך שעה", כלומר כהחלטה "אד הוק" באופן חד פעמי, לפי הצורך באותה השעה ולפי העניין, ולא כקביעת הלכה לדורות. לפי זה ההיתר לצאת למלחמת מצווה ולמלחמת רשות מקור אחד לו - סמכות המלך.
אלא שבזה חלוקה מלחמת הרשות ממלחמת מצווה שבה יש לקבל את רשות הסנהדרין לפני היציאה למלחמה. רשות זו מהווה מחסום נוסף ומכריחה את מקבל ההחלטה- המלך להיות זהיר יותר ולפעול בשיקול דעת לחומרא.
מסביר מו"ר הגרש ישראלי זצ"ל את הסברא שעומדת בבסיס הלכה זו וז"ל: "ונראה עוד להטעים הדבר, כי במלחמה תוכן הדברים שכלל ישראל נהפך לגוף אחד, ולא בתור פרטים אנו מסתכלים עליהם, כי טובת הכלל היא באותה שעה לנגד העיניים (של המלך כנציג בציבור) ולא ישגיחו על הפרט (על הסכנה הנשקפת לאדם הפרטי=הבודד). וזהו החידוש של היתר המלחמה, שה"וחי בהם" נבחן במקרה זה מצד כלל ישראל ותועלתו, היינו שכלל ישראל ינצח ותרום ידו על אויביו, כלומר "וחי בהם" הכללי. מה שאין כן שלא במלחמה, (אז) קיים ועומד הצו האישי על כל אחד ואחד, והוא צריך לשקול זאת מבחינת "וחי בהם" הפרטי שלו" (עמוד הימיני סימן יד סע' ד).
עדיין השאלה על פירושו של רש"י שהסביר כי הפניה לסנהדרין קודם למלחמת הרשות משמעותה בקשה שיתפללו על הלוחמים עדיין איננה ברורה וטעונה הסבר.
מלחמת רשות ומצוה (22)
הרב יוסף כרמל
6 - למי מותר ולמי אסור לצאת למלחמה (חלק ו')
7 - מקור היתר היציאה למלחמת רשות (חלק ז')
8 - שיטת רש"י בגדרי מלחמת רשות (חלק ח')
טען עוד

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך ללמוד אמונה?

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

בדיקת פירות ט''ו בשבט

האם מותר לפנות למקובלים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין חיוב לבקר ולהשתטח על קברי צדיקים, מכל מקום התפילה במקום זה מסוגלת ומועילה








