ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מלחמת רשות ומצוה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ:... פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ:... פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה" (דברים כ' ה-ז).
רש"י במקום אכן מפרש פסוקים אלה בדרך מיוחדת וז"ל:
"פן ימות במלחמה - ישוב פן ימות, שאם לא ישמע לדברי הכהן כדאי הוא שימות".
משמע מרש"י כי אין הכרח כי יהיו הרוגים במלחמה אלא שאם מי מחוזרי המלחמה יעבור על ההלכה ויצא לקרב כדאי הוא שימות ח"ו. אם כן, התורה באה ללמדנו לשיטתו כי החזרה של אלה שהתורה מנתה איננה רשות אלא חובה ואסור להם לצאת לקרב. מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כי ההיגיון הפנימי של הלכה זו מלמדנו כי היוצא לקרב חייבים להיות כל מעייניו מרוכזים בהצלחת העם במלחמה. לכן כל מי שיש חשש שלא יצליח להתרכז במשימה עקב טרדותיו כגון השלמת תהליך חתונה וכדומה עלול לפגוע גם בדבקות חבריו למשימה חייב לחזור לביתו (עמוד הימיני סימן יד סוף סעיף ג). נדגיש ונאמר כי בעל ספר החינוך (מצווה תקכה) מסביר את הפסוק הפוך מדבריו, לדעתו החשש פן ימות במלחמה הוא החשש של החוזר וכדי שחששו לא ישפיע על חבריו התירה לו התורה שלא להשתתף במלחמה. למרות כל האמור עדיין קשה מההלכה המופיעה במסכת כתובות שם מצאנו:
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל היוצא למלחמת בית דוד - גט כריתות כותב לאשתו, דכתיב: (שמואל א' י"ז) ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערובתם תקח; מאי ואת ערובתם תקח? תני רב יוסף: דברים המעורבין בינו לבינה" (דף ט עמודים א' ב).
לפי רש"י שם, (עיין שם גם בתוס') החשש הוא "שאם ימות במלחמה יהא גט מיום כתיבתו", ואם כן, קיים כמובן החשש, וחוזרת השאלה איך הותרה מלחמת הרשות שמסכנת נפשות לצורך הרווחה כלכלית. בשיעור הבא נמשיך לברר את הסוגיא.
מלחמת רשות ומצוה (22)
הרב יוסף כרמל
5 - מלחמות ישראל מבוססות על נס (חלק ה')
6 - למי מותר ולמי אסור לצאת למלחמה (חלק ו')
7 - מקור היתר היציאה למלחמת רשות (חלק ז')
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












