ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
לעילוי נשמת: (פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
החיים המעשיים בנויים על פי הנוסחא: השתדלות – סייעתא דשמייא. הסיוע האלוקי בא על גבי ההשתדלות האנושית. לולי שהאדם יעשה לעצמו – ה' לא יעשה עבורו: 'לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה'. אם יחשוב האדם מאידך, שכל ההצלחה רק בו היא תלויה – גם פה יש שגיאה. הציר הינו כפול, השתדלות אנושית ואז עזר אלוקי.
והנה, יוסף המשתדל לקדם במשהו את שחרורו מהמאסר שנגזר עליו על לא עוול בכפו – נענש על כך והוא מבלה שנתיים נוספות בכלא המצרי.
כל כך מובלטת הבעייתיות שבהשתדלות יוסף עד כי שחרורו הסתייע במימד על אנושי מסויים - בחלומות: שני החלומות המוזרים של פרעה, הנפתרים על ידי יוסף הנחלץ מהכלא בזכות אותו שר משקים שחלומו המוזר נפתר לו על ידי יוסף הנשכח - משמע, הבלטה של פועל אלוקי, של שליחת חלומות לאדם – דוקא אי השתדלות.
מחד, ניתן הדבר להבנה על יד תשומת הלב למדרגתו של יוסף הצדיק, שמביאה אותו להשתייכות לסוג כזה של הנהגה שאין בו אלא בחינת 'השלך על ה' יהבך', אך מדוע דוקא שילוב של חלומות הוא שמחלצו מכלאו לבסוף?
מבט חטוף לאורך פרשיותיה של תורה בספר בראשית נותן תחושה שהספר כולו מתרחש בעולם 'חלומי'.
בראשית – הספר החלומי
כל הספר מלא חלומות: אבימלך הלוקח את שרה חולם. חזון עתידות זרעו בא אל אברם בעת שתרדמה נפלה עליו. יעקב חולם בצאתו מבית הוריו, 'בעת יחם הצאן' וטרם עזבו את לבן. לבן עצמו חולם בעת רדפו אחרי יעקב. יוסף כמובן וחלומותיו, שר המשקים ושר האופים וחלומותיהם, חלומות פרעה שבפרשתנו, ובסך הכל כ – 50 פעם חוזר השורש ח.ל.מ. בהטיותיו בספר בראשית.
ואכן, יוסף הרואה את אחיו משתחוים לפניו אינו יכול שלא להיזכר בחלומותיו, אלו שנתפשו כיוהרה והשתררות: 'וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבּר בָּר מִמִּצְרָיִם ...וַיָּבאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה ...וַיִּזְכּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם...' וזוהי דוגמא מובהקת לחלומות שהתגשמו בשירות קורות האומה.
הסיבה בשלה יש להחשיב חלומות הינה מפני שלמרות שהחלום קורה 'מעל' רצונו של האדם ובלא יכולת שליטה בו, מכל מקום הוא דבר אישי הקורה בתוכיותו של האדם, בחלקו הרוחני. לכן חלומות עשויים להתגלות כמסרים אלוקיים – והצדיק שחי חיים זכים יכול להיות קשוב לעולמו הפנימי – גם זה הבא אליו בחלום בחזיון לילה, ועם כל הזהירות לגבי נתינת המשקל הנכון, הלא מופרז מדי, ובסוגיות הנכונות, הוא קרוא להתחשב בקול פנימי זה.
בין חמשת חומשי התורה ספר בראשית מבטא את ראשית ההתנוצצות, את תחילת האור הבוקע אל העולם ממרחבי האור האלוקי שמלך בטרם כל יציר נברא, ובמובן מסויים, רק מספר שמות מתחילה להתהוות מציאות משמעותית וממשית בעם ישראל – לכן ספר בראשית כה מרובה בחלומות: אלו החלומות על עולם מתוקן, עתידי, ששב למקורו הקדוש ביושר ובלא סיבוכי המציאות העקלקלה.
כוחו של חלום
מצאנו שספר דניאל בחלקו נסוב סביב חלום, שהפרק האחרון במסכת ברכות עוסק רבות בחלומות, שרבינו הגדול ריה"ל מבסס את נקודת המוצא למסעו של מלך כוזר על החלום, ואפילו בעולמה של ההלכה, ה'מדעים המדוייקים' של היהדות ישנם רשמים לחלומות שהשפיעו על הכרעות הלכתיות (שו"ע או"ח סימן כ"ז בשע"ת ס"ק ח'. שם ל"ד שע"ת ס"ק ג'. שם סימן ר"י שם ס"ק ד'. שם רס"ח באה"ט ס"ק י"ב ובמשנה ברורה שם ס"ק כ"ו).
רבנו הקדוש, מרן הרב זצ"ל, לימדנו על תשומת הלב, על ההקשבה, הנדרשת לעולמו הפנימי של האדם – לעולם המצטייר בחלומותיו:
"ראשית דרכי חיזוק כח הצדק באדם הוא, שירגיל עצמו בהנהגתו שלא לשים לאל את רגשו הפנימי, כי פעמים רבות קול אלוקים הוא הקורא לו מתוך קירות ליבו, לסור מדרך רעה ושלא להחזיק בעוול, ולב האדם מתחיל מתעורר מתוך עצמו אל רוממות ההוד שבתורה ועבודת ה' הטהורה.
על כן אל ירמוס ברגל גאווה את המיית נפשו הפנימית... ובראותו חלום אין טוב שיתעמר בהמיית נפשו העדינה בת המרומים, כי ההעברה מלפנות אל נפשו תביאהו להשליך אחר גוו גם את רגש הטוב והיושר הפנימי ואז ימוט לו אחד מיסודי המוסר היותר חזקים" ('סדר הטבת חלום' - עולת ראי"ה חלק א' ע' של"ט)
על כן אל ירמוס ברגל גאווה את המיית נפשו הפנימית... ובראותו חלום אין טוב שיתעמר בהמיית נפשו העדינה בת המרומים, כי ההעברה מלפנות אל נפשו תביאהו להשליך אחר גוו גם את רגש הטוב והיושר הפנימי ואז ימוט לו אחד מיסודי המוסר היותר חזקים" ('סדר הטבת חלום' - עולת ראי"ה חלק א' ע' של"ט)
החלומות עצמם הם המהווים בתורת רבינו את הסולם העולה מן הארציות אל שמי מרומים של הקשבות עליונות, שיסודן בתרגול עדין של ההרמוניה הפנימית, נפשית ורוחנית, בין אדם וחלומותיו, בין ההווה לעתיד, בין המצוי לרצוי – בין 'בראשית' לאחרית.
אם כך באנשים רגילים, כל שכן באבות העולם, וכל שכן בספר ראשית ההתנוצצות, ספר בראשית, הנוגע לא נוגע במציאות, ולמרות זאת הוא המכוון אותה אל מה שמעל ומעבר לצמצומה.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
עבודת ה' לחופש
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
