ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ח - 102 וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד הֵנָּה, אֲנִי רוֹאֶה לִזְכֹּר עִנְיַן הַסֵּפֶר וּמִסְפַּר מַאֲמָרָם, וְאַחַר כָּךְ אָחֵל לְבָאֲרָם, וְאַקְדִּים בְּהַתְחָלָתָם זִכְרוֹן מַה שֶּׁבָּא בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים, וְאַחַר כָּךְ אָבִיא עֲלֵיהֶם הַמּוֹפְתִים הַמֻּשְׂכָּלִים כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְתִּי.
וְאֹמַר כִּי כָּל מַאַמְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה עֲשָׂרָה. הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן בְּשֶׁהָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ מְחֻדָּשׁ. הַמַּאֲמָר הַשֵּׁנִי בְּשֶׁהַבּוֹרֵא אֶחָד. הַמַּאֲמָר הַשְּׁלִישִׁי בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִוּוּי וְאַזְהָרָה. הַמַּאֲמָר הָרְבִיעִי בָּעֲבוֹדָה וְהַמֶּרִי. הַמַּאֲמָר הַחֲמִישִׁי בַּזְּכֻיּוֹת וּבַחוֹבוֹת. הַמַּאֲמָר הַשִּׁשִּׁי בַּנֶּפֶשׁ וּבְעִנְיַן הַמָּוֶת וּמַה שֶּׁאַחֲרָיו. הַמַּאֲמָר הַשְּׁבִיעִי בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. הַמַּאֲמָר הַשְּׁמִינִי בִּגְאֻלַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הַמַּאֲמָר הַתְּשִׁיעִי בַּגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ. הַמַּאֲמָר הָעֲשִׂירִי בַּמֶּה הוּא הַטּוֹב לָאָדָם שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.
103 וְאָחֵל בְּכָל מַאֲמָר בְּמַה שֶּׁהוּא לוֹ מִמַּה שֶּׁהוֹדִיעָנוּ אֱלֹהֵינוּ, וּבְמַה שֶּׁמְּחַזְּקוֹ מִן הַמֻּשְׂכָּל, וְאַחַר כֵּן אַסְמִיךְ לוֹ מִי שֶׁנָּטָה אֵלָיו, וּמִי שֶׁחָלַק עָלָיו מִמִּי שֶׁהִגִּיעַ אֵלַי, וְאֶזְכֹּר מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ מִן הַדְּבָרִים וּמַה שֶּׁיֵּשׁ עָלָיו מִן הַתְּשׁוּבוֹת, וְאַחַר כָּךְ אֶחְתֹּם בִּרְאָיוֹת הַנְּבוּאָה אֲשֶׁר לָעִנְיָן הַהוּא אֲשֶׁר לוֹ הַמַּאֲמָר. וּמֵהָאֱלֹהִים אֶשְׁאַל לְהַיְשִׁירֵנִי וְכָל מִי שֶׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וּלְהַגִּיעֵנִי אֶל תַּאֲוָתִי, בַּעֲדוֹ וַחֲסִידָיו וְהוּא שׁוֹמֵעַ קָרוֹב%.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
19 - הקדמה חלק י"ז
20 - הקדמה חלק י"ח
21 - לימוד שבועי באמונה יט- כה אדר א תשע"ו
טען עוד
ביאורים
102 -ח- סדר הספר
סדר הספר הוא: המאמר הראשון – שהעולם נברא ומחודש ולא נצחי, נברא על ידי בורא, "יש מאין". המאמר השני – אחדות הבורא. המאמר השלישי – בירור עניין המצוות וחלוקתן. המאמר הרביעי – הבחירה החופשית. המאמר החמישי – עשרת סוגי האנשים שיש ביהדות. המאמר השישי – הנפש והמוות. המאמר השביעי – תחיית המתים. המאמר השמיני – הגאולה. המאמר התשיעי – הגמול והעונש בעולם הבא. המאמר העשירי – ההנהגה הראויה לאדם בעולם הזה.
103 בכל נושא יובאו תחילה הפסוקים הנוגעים אליו, לאחר מכן יוסבר ההיגיון. אחר כך יוזכרו הדעות הסוברות כפי שהוסבר והדעות החולקות על כך. נביא את טענות החולקים ואת התשובות שיש להשיב עליהן. לבסוף נחתום את המאמר על ידי ציטוט הנבואות הנוגעות אל הנושא.
הרחבות
קרוב ה' לכל קוראיו
וְהוּא שׁוֹמֵעַ קָרוֹב. רס"ג מתבסס על הפסוק: "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראהו באמת" [תהלים קמה, יח], וכוונתו לומר שה' קרוב תמיד, ובכל מקום שקוראים אליו – הוא שומע. האבן עזרא מבאר: "אם המלך יהיה רחוק – לא יכול להושיע קוראיו. וה' לעולם קרוב הוא – רק לאשר יקראוהו באמת" [שם]. לפי דבריו, אדם שמנסה להתקרב אל ה' בענווה – יהיה ה' קרוב אליו.
המלבי"ם מסתמך על הפסוקים בהמשך, וכותב שישנה חלוקה בעניין קרבת ה' בין העובדים מאהבה לעובדים מיראה: "רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע, ואז ויושיעם, רק אחרי ששועו לישועה. אבל – שומר ה' את כל אוהביו – את העובדים מאהבה הוא שומר תמיד בל תבוא עליהם צרה ולא יצטרכו לצעוק" [שם].
פירוש אחר כותב הרד"ק : "מאיזה עם שיהיה ובלבד שיקראהו באמת, שפיו ולבו שוים" [שם]. לפי פירוש זה הדגש הוא במילה 'כל' – הקב"ה קרוב לכל האומות – אם הם אכן מנסים להתקרב אליו, מקיימים את שבע מצוות בני נוח ופיהם ולִבם שווים.
לעילוי נשמת ר' אברהם בן ר' משה ומרת שהלה עטייה זצ"ל
לעילוי נשמת מרים בת משולם יהודה ע"ה
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מי פה עבריין?
איך עושים קידוש?
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה האמונה שבאפיקורסות
אמונה ט' - י'
השיעור עוסק בשתי פסקאות המציגות את גווניה הקיצוניים של האמונה, החל מדרגתה העליונה ועד לנקודת הכפירה. הפסקה הראשונה מתארת את "האמונה הגדולה" של הצדיק, המתגלה תחילה בדמיון הקודש, עולה אל השכל ומתממשת בפועל ככוח רוחני עצום המשפיע לטובה על העולם כולו. לעומתה, הפסקה השנייה מבהירה כי האמונה הטבועה בלב ישראל היא כה שורשית ועצומה, עד שגם האפיקורסות הישראלית מכילה אור וקדושה פנימיים העולים על כל אמונות הגויים.
כללי מלאכות שטיפת כלים בשבת
השיעור מנתח לעומק את הלכות שטיפת כלים בשבת, תוך התמקדות במחלוקת היסודית בין הרמב"ם לראב"ד האם מקור האיסור הוא משום "מתקן כלי" או משום "טורח" משבת לחול. דרך מקרים מעשיים – כמו שטיפה כשכבר יש כלים נקיים בארון, השריית כלים במים או סידור הבית – נבחנים הגבולות שבין צורך שבת להכנה לחול. השורה התחתונה היא שכל שטיפה שמשרתת את השבת עצמה (עבור סעודה נוספת או כדי למנוע בלגן שמפריע באמת לעונג השבת) – מותרת, אך כל פעולה שנועדה להכין את הכלים ליום חול – אסורה.
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
כשרות הכשרת כלים בשר וחלב חלק ג'
השיעור דן באפשרות להסב כלי בשרי לחלבי או להפך, ומסביר כי לפי מנהג האשכנזים נהוג לאסור זאת לכתחילה מחשש לבלבול ולתקלות, בעוד שפוסקי הספרדים מתירים את הפעולה, לעיתים בהתניה של המתנת 24 שעות בין השימושים. למרות האיסור הכללי אצל בני אשכנז, חציו השני של השיעור מפרט שמונה מקרים חריגים שבהם מותר להם לשנות את ייעוד הכלי, כגון: הכשרת כלים לפסח, העברת כלי "פרווה" לבשרי/חלבי, כלי שלא היה בשימוש 12 חודשים, כלי שעבר בעלות, ובמקרים של שעת הדחק.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
