ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
מדוע נצרך האדם לטרוח להגיע לטובה
104 אָמַר יְהוּדָה בֶּן שָׁאוּל. אָמַר הַמְחַבֵּר: אֲשֶׁר רָאוּי לְקַדֵּם* אוֹתוֹ הַתְחָלָה לַמַּאֲמָר הַזֶּה, כִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כֵּיוָן שֶׁהִתְבָּרֵר שֶׁהוּא קַדְמוֹן לֹא הָיָה עִמּוֹ דָּבָר, הָיְתָה בְּרִיאָתוֹ לַדְּבָרִים* טוֹבָה וָחֶסֶד מִמֶּנּוּ, וְכַאֲשֶׁר זָכַרְנוּ בְּסוֹף הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן בְּעִלַּת* בְּרִיאַת הַדְּבָרִים, וּמִמַּה שֶּׁיִּמָּצֵא בַּסְּפָרִים שֶׁהוּא טוֹב וּמֵיטִיב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים קמה, ט) טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. וּתְחִלַּת הֲטָבָתוֹ* לַבְּרוּאִים שֶׁחֲנָנָם הַהֲוָיָה, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַמְצִיאוֹ אוֹתָם אַחַר שֶׁלֹּא הָיוּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לַחֲשׁוּבִים* (ישעיה מג, ז) כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְגוֹמֵר. וְאַחַר כֵּן חֲנָנָם סִבָּה* שֶׁמַּגִּיעִים בָּהּ אֶל הַהַצְלָחָה הַגְּמוּרָה וְהַטּוֹבָה הַשְּׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים טז, יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ וְגוֹמֵר. וְהוּא מַה שֶּׁצִּוָּם* וְהִזְהִירָם מִמֶּנּוּ*. 105 וְזֶה הַמַּאֲמָר תְּחִלַּת מַה שֶּׁיַּקִּיף הַשֵּׂכֶל* וְיַחְשֹׁב בּוֹ, וְיֹאמַר: הוּא הָיָה יָכוֹל שֶׁיֵּיטִיב לָהֶם הַהֲטָבָה הַגְּמוּרָה וְיַצְלִיחֵם הַהַצְלָחָה הַמַּתְמֶדֶת מִבִּלְתִּי שֶׁיְּצַוֵּם וְיַזְהִירֵם? אֲבָל* יֵרָאֶה שֶׁטּוֹבָתוֹ בַּדֶּרֶךְ הַהִיא* טוֹב לָהֶם, בַּעֲבוּר מַה שֶּׁיִּסְתַּלֵּק מֵעֲלֵיהֶם מֵעִנְיְנֵי הַטֹּרַח. וְאֹמַר בְּבֵרוּר הָעִנְיָן הַזֶּה, כִּי שׂוּמוֹ* סִבַּת הַגָּעָתָם אֶל הַטּוֹבָה הַמַּתְמֶדֶת בְּהַטְרִיחָם בְּמַה שֶּׁצִּוָּה בּוֹ, הוּא יוֹתֵר טוֹב. וְהוּא, שֶׁהַשֵּׂכֶל דָּן שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁמַּגִּיעַ לַטּוֹבָה עַל מַעֲשֶׂה שֶׁהָעֳבַד בּוֹ, יֵשׁ לוֹ כֵּפֶל מַה שֶּׁיַּגִּיעֵהוּ מִן הַטּוֹב מִי* שֶׁלֹּא עָשָׂה דָּבָר אֲבָל הוּא מִתְחַסֵּד עִמּוֹ, וְאֵין הַשֵּׂכֶל רוֹאֶה לְהַשְׁווֹת בֵּינֵיהֶם. וְכַאֲשֶׁר הַדָּבָר כֵּן נָטָה* בָּנוּ בּוֹרְאֵנוּ אֶל הַחֵלֶק הַיּוֹתֵר* לִהְיוֹת תּוֹעַלְתֵּנוּ עַל הַגְּמוּל*, כֵּפֶל תּוֹעַלְתֵּנוּ* אֲשֶׁר תִּהְיֶה עַל לֹא מַעֲשֶׂה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (ישעיה מ, י) הִנֵּה ה' אֱלֹהִים בְּחָזָק יָבוֹא וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו.
________________________
בַּצִּוּוּי – מצוות עשה. בָאַזְהָרָה – מצוות לא תעשה. לְקַדֵּם – להקדים. בְּרִיאָתוֹ לַדְּבָרִים – בריאתו את העולם. בְּעִלַּת – בסיבת. תְחִלַּת הֲטָבָתוֹ וכו' – הטובה הראשונה לברואים היא עצם מציאותם. לַחֲשׁוּבִים – לנביאים. חֲנָנָם סִבָּה – נתן להם דבר המסייעם להשיג. מַה שֶּׁצִּוָּם – דברים שציווה לעשות. וְהִזְהִירָם מִמֶּנּוּ – דברים שציווה לא לעשותם. תְּחִלַּת מַה שֶּׁיַּקִּיף הַשֵּׂכֶל וכו' − במחשבה ראשונה השכל תָּמֵהַּ. אֲבָל – שהרי. הַהִיא – בלא ציוויים. שׂוּמוֹ – נתינתו. מִי – יותר מִמִּי. נָטָה – כִּוֵּן, הדריך. אֶל הַחֵלֶק הַיּוֹתֵר – אל הדרך הטובה יותר. תּוֹעַלְתֵּנוּ עַל הַגְּמוּל – שכרנו מול מעשינו. כֵּפֶל תּוֹעַלְתֵּנוּ – שכר כפול מאשר שכר בלא עשייה אנושית.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
21 - לימוד שבועי באמונה יט- כה אדר א תשע"ו
22 - מאמר שלישי חלק א'
23 - מאמר שלישי חלק ב'
טען עוד
ביאורים
104 המאמר השלישי – בציווי ובאזהרה
לאחר שהתברר במאמרים הקודמים שהבורא קדם לכל הנבראים, הוא ברא את העולם לא מפני שום סיבה אחרת אלא מפני שהוא טוב ומדרך הטוב להיטיב, וכך גם נאמר בתהילים (קמה, ט): "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו". ההטבה הראשונה שהיטיב הקדוש ברוך הוא לנבראים היא עצם העובדה שהוא ברא אותם ונתן להם חיים. כל זאת עשה ה' לא בכדי לקבל מהם הנאה כל – שהיא, כפי שנאמר (ישעיה מג, ז): "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו". בנוסף לכך נתן ה' לברואיו שיטה שעל ידה הם יוכלו לזכות לטוב גדול עוד יותר, והיא – עשיית המצוות, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, כמו שנאמר (תהילים טז, יא): "תודיעני אֹרח חיים, שֹבע שמחות את פניך נעִמות בימינך נצח".
105 אולם לכאורה נשאלת השאלה, אם אכן מטרתו של הקדוש ברוך הוא היא להיטיב עם הברואים, מדוע הוא אינו מיטיב עמהם גם ללא עשיית המצוות, לכאורה היה עדיף שבני האדם יזכו לטוב השלם גם בלי עמל וטורח. אלא ששכר המתקבל על עשייה תמיד יהיה גדול יותר משכר שמגיע ללא עשייה, ואם הבורא לא היה נותן לנו תורה ומצוות הטוב שהיינו זוכים בו היה קטן הרבה יותר, מפני שההיגיון מחייב שאדם שעמל יקבל שכר יותר גדול מאשר אדם שלא עושה כלום ומקבל שכר בגלל חסדו של הנותן, ועל כך נאמר (ישעיה מ, י): "הנה ה' אלהים בחזק יבוא וזרֹעו מֹשלה לו, הנה שכרו אִתו ופעֻלתו לפניו".
לב הדברים
האמונה שלנו שהקב"ה ברא את העולם, מביאה אותנו להבין ולהפנים שמצוותיו של הבורא אינן רק דבר חשוב ומועיל, אלא הן עניין מהותי ובעל חשיבות מרכזית, העומד במרכזו של העולם.
הסיבה לדבר זה היא שבריאת העולם אינה מאורע חד פעמי שקרה פעם, ומאז שאירע העולם ממשיך להתגלגל מעצמו, אלא הקב"ה ברא אותו עם תכלית ומטרה, ומאז מנהל אותו ומשגיח עליו. מכוח רצונו של הבורא להיטיב הוא ברא עולם שיש לו מטרה ותכלית, ובו הוא מיטיב לברואים. ממילא גם המצוות שלו, המהוות את הדרך שאותה הוא מורה לברואים לנהוג בעולמו, הן חלק בלתי נפרד מאותה התכלית. הבנה זו חשובה מאוד דוקא משום שלא תמיד כל מצווה עולה בקנה אחד עם מה שנראה לאדם נחמד ועם מה ש'מתחשק' לו. במצב כזה הוא עלול חלילה לחשוב או להרגיש שמטרת המצוות אינה ההטבה לברואים. כנגד זה מדגיש לנו כאן רס"ג שגם אותן ההדרכות שהבורא מדריך את ברואיו כיצד להתנהג ולהתנהל בעולם, הִנן חלק בלתי נפרד מבריאת העולם וממטרתו. מסיבה זאת יש לראותן כחלק ממגמת ההטבה של הבורא, גם אם לא תמיד אנו מצליחים להבין זאת בשכלנו.
ברור הדבר שישנן מצוות שהטוב שבהן מובן ובולט. למשל מצוות שבהן בולטים מאוד תיקון האדם הפרטי או תיקון החברה. אולם גם במצוות שאינן כאלה, חשוב לדעת ולהאמין כי כל המצוות מובילות את האדם אל הטוב האמִתי.
טובה זו היא חלק מטובה ראשונית יותר שהבורא היטיב לברואיו, והיא נתינת עצם החיים . אנו רגילים אולי לראות את החיים שלנו בעולם הזה כדבר מובן מאליו וברור מאוד. קל לנו לומר תודה על דבר חדש שניתן לנו במתנה ולא היה חלק מהחיים שלנו, כלידת ילדים חדשים או זכייה בממון רב, אך קשה לנו להפנים עד כמה עצם החיים הוא מתנה טובה שיש להודות עליה כשלעצמה, ולכן קשה לנו לעִתים להודות עליו. רק כשאדם נמצא במצב של סכנה שחלפה, הוא חש לפתע עד כמה כל חייו הם מתנה נפלאה מאת הבורא. מי שזוכה להבנה כזאת חש איך עצם הבריאה שלו מהווה עדות חיה על הטוב שמיטיב הבורא לברואים. בנוסף, לא רק שקל לו יותר להודות לבורא ולחוש עד כמה חייו כולם מהבורא וקשורים אליו, אלא הוא זוכר כל הזמן לייקר את חייו, לנצלם, ולא לנהוג קלות ראש בזמן החיים שניתן לו.
האם מותר לפנות למקובלים?
אנחנו קודש למענך
מסירות או התמסרות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
דיני פלסטר בשבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
