ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- ברית מילה
א. האב אינו חייב כרת : אם לא ימולנו שאין בה כרת אלא בערל עצמו שנא' "וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרתה".
ב. אם האב לא מלו חייבים ב"ד למולו : כנלמד מקידושין כט."המול לכם כל זכר" ואם לא מלוהו ב"ד חייב למול את עצמו לכשיגדיל כנלמד שם "וערל זכר אשר לא ימול ונכרתה".
ג. אין מלין בנו של אדם שלא מדעתו : כך פסק הרמב"ם - מוכח מפשט הסוגיא [שם] וכן סברא דמצוה המוטלת על איש אחד אין לאחר לעשותה שלא מדעתו. אלא אם כן עבר ונמנע למולו שב"ד מלין אותו בע"כ .
ד. אם לא מל עצמו כשגדל : נקדים שישנם ג' סוגי כרת: קיצור שנים. קיצור ימים, וכן כרת לנפש. הרמב"ם , הטור והראב"ד נחלקו 1 ממתי חייב כרת ומתוך זה איזה כרת חייב:
o הרמב"ם – בכל יום שיעבור עליו לכשיגדל מבטל מצות עשה אבל אינו חייב כרת עד שימות והוא ערל במזיד, וטעמו, שאינו חייב למות בקיצור שנים לפי שלא עבר עדיין על המצוה שהרי בידו למול את עצמו עד שימות והוא ערל במזיד ואז יתחייב כרת לנפש [מין אחד של כרת] או אפשר שכוונתו שאינו מתחייב למות בקיצור שנים עד שיגיע שעתו למות ואם הוא אז עדיין ערל במזיד ימות בקיצור ימים שהוא מין אחר של כרת.
o טור והראב"ד – מיום שגדל ולא מל הוא חייב למות בקיצור שנים אלא שאם מל נפטר מהחיוב ההוא. שראוי הוא בכל יום ליכרת ולמות בקיצור שנים .
שו"ע סעיף א:
"אם לא מל האב את בנו, חייבים ב"ד 2 למולו. ואם לא מלוהו ב"ד, חייב הוא, כשיגדיל, למול את עצמו. ואם לא מל, חייב כרת. הגה: ובכל יום עוברים בעונשין אלו. (טור ובכל בו) ואין מלין בנו של אדם שלא מדעתו, אלא אם כן עבר האב ולא מלו בית דין מלין אותו בעל כרחו. (טור בשם הרמב"ם). ואין האשה חייבת למול את בנה. (טור). האב שאינו יודע למול, ויש כאן מוהל שאינו רוצה למול בחנם, רק בשכר 3 , יש לב"ד לגעור במוהל זה, כי אין זה דרכן של זרע אברהם, ואדרבה מוהלים מהדרין שיתנו להם למול. ואם עומד במרדו, ואין יד האיש משגת לתת לו שכרו, הוי כמי שאין לו אב שב"ד חייבים למולו, ולכן ב"ד היו כופין אותו, מאחר שאין אחר שימול (רשב"א סי' תע"ב)".
א. הרמ"א 4 נקט כדעת הטור והראב"ד במחלוקת דלעיל שכל יום שגדל ולא מל הוא חייב כרת קרי למות בקיצור שנים 5 .
ב. אם עבר אחר ומלו שלא מדעת האב היכא שהאב הוי מוהל חייב ליתן לו י' זהובים 6 .
ג. כל הדין הנ"ל זה כשהאב עצמו רצה למול אבל אם נתן האב המצוה לאחר וקדם אחר ועשאה לא מפקינן מיניה 7 .
ד. מי שהיה רוצה למול את בנו בשבת ובא אחר ומלו פטור מליתן יו"ד זהובים 8 . אמנם
בזמן הזה אין נפק"מ בזה כמבואר ב ח"מ שפ"ב סוס"י דבזה"ז אין מגבין אותן דבמידי דלית ביה חסרון כיס לא עבדינן שליחותייהו אלא דאם תפס לא מפקינן מיניה 9 .
ה. רשאים ב"ד להטעות את המוהל שלא רוצה למול ללא כסף ואין מוהל אחר, כלו' להבטיח לו שכר ולא ליתן לו 10 .
ו. אם לא עבר האב ונמנע, אלא שמתעצל בה, אין ב"ד חייבין לעשותה בזמנה , אבל חייבין לכופו אף על ידי מכות כשלא היה לו אונס לעשות בזמנה 11 .
ז. אם עבר היום ולא קיים מצותו אין על האב עונש נדוי, אבל אבד שכר מצוה בזמנה בעוה"ב, שהוא עונש קשה מנדוי 12 .
ח. אם נאנס האב ולא היה בבוקר, או שהודיע שלא ימולו עד שיבוא, יש שכתבו שממתינים לו עד שעה קטנה לפני שקיעה, ובלבד שיהיה שהות בריוח למולו ביום 13 ויש שכתבו שאין ממתינים לאב 14 .
ט. אם יד האב כן משגת ונדר לתת למוהל למול חייב לתת. ואין כופין למוהל כדין הרופא 15 .
תינוק יתום מאב, מצווה על היורשים הגדולים למולו או לדאוג לכך שימולו אותו 16 . ואם אבי האב חי, מוטל עליו החיוב שהרי בני בנים כבנים 17 . אבל אבי האם ודאי אינה מצווה דבני בנות אינם כבנים 18 .
^ 1.כתב הגר"י ענגל בשו"ת בן פורת [ח"א, סימ' ב אות ד] שפלוגתתם תלוי בחקירה, אי מצוות מילה היא מעשה המצווה או שיהיה נימול. עיי"ש.
^ 2.ר"ל המרא דאתרא, שעליו מוטל צרכי העיר. שו"ת רע"א סימן מב. וערוך השולחן [אות ב] כתב "דבר פשוט הוא שבמקום שאין ב"ד ואין אב החיוב מוטל על כל ישראל שבאותו מקום למולו דהא כתיב המול לכם כל זכר ולכל ישראל נאמרה אלא דכשיש ב"ד ממילא דהחיוב יותר על הב"ד".
^ 3.ואם המוהל צריך למעשה ידיו לפרנסתו, ואם יתעסק במלאכתו לא יוכל למול - מותר לו ליקח שכר, ובלא"ה אין איסור בדבר משום שנוטלין שכר בטלה ושכר טירחא או שכר חכמתו ולא שכר מצווה[למען בריתו] .
^ 4.בדעת מרן לא נתבאר בירור, וראיתי לידידי ר' שמואל ברוכיאן , שרצה לטעון שמרן כדעת הרמב"ם שהכוונה 'אם לא מל' שלא מל לעולם אז חייב כרת. ולאחר מחילה, אין זה הכרח, וא"ת שכן הרי נאמר "וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא־יִמּוֹל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ..." שזה דומה לפה ובודאי לא ניתן לומר הכרח שהכוונה לא ימול לעולם בהסבר הפסוק. מה גם שסתימת באר הגולה והגר"א בדעת מרן , אם נפרש כדבריו לא ברורה, שהרי כן ביארו בדעת הרמ"א . ולמסקנה צ"ע. אמנם אחר כותבי כל זה, ראיתי בספר 'ברית בנימין' של הגאון הרב בנימין חותה , שכך גם הוא הבין בדברי מרן , שסובר כרמב"ם .
^ 5.כך ביאר באר הגולה והגר"א .
^ 6.כך כתב הש"ך והוסיף כמו שנתבאר בח"מ סוף סי' שפ"ב. וכתב עוד האג"מ [יו"ד ח"ג סימן צז] שאם עבר ומל שלא מדעת האב, אע"פ שעשה איסור גדול, אך מ"מ הוא מהול ואין צריך להטיף ממנו דם ברית.
^ 7. פת"ש סע' ב.
^ 8.דהא דעת הרא"ה הביאו הטור לקמן סי' רס"ו דאין לו לאב למול את בנו בשבת אם יש אחר, דמילה הוא פסיק רישא לגבי דידיה דהוא מכוין לתקן את בנו אבל לגבי אחר לא מקרי תיקון ושרי, ונהי דאנן לא קי"ל הכי כמ"ש בש"ע שם סעיף ז' מ"מ בודאי דיכול לומר קים לי כדעת הרא"ה . פת"ש .
^ 9. פת"ש שם.
^ 10. פת"ש סע' ד. אך שכר חכמתו צריכין ליתן לו וכן שכר כל הוצאותיו כגון שבא מעיר אחרת וכד' [ למען בריתו ].
^ 11. ברכי יוסף ס"א בההגה.
^ 12.שם.
^ 13. שבט הלוי ח"ה סימן קמח.
^ 14. ערוך השולחן סע' ה וז"ל:"ונ"ל דבר פשוט דכשהאב בדרך לא ימתינו עליו כלל ביום השמיני בבוקר אף שאפשר שיבא בכמה שעות אך אין המנהג כן דנוהגין להמתין על האב אפילו עד חצות היום ולענ"ד אינו כן דשיהוי מצוה לא משהינן".
^ 15.שם.
^ 16. יעב"ץ נחל ג אות יח.
^ 17. שו"ת רע"א סימן מב.
^ 18. זוכר הברית סי' ב' סע' ט.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך נראית נקמה יהודית?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה ללמוד גמרא?
למה משווים את העצים לצדיקים?
אי אפשר לבד!
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
