ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הרב קוק והחסידות ;">

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים תולדותיהם של צדיקים מרן הראי"ה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אלול תשע"ו

הרב קוק והחסידות

גליון מס 139



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

"לפי דעתי צריכים היו (הרצי"ה והרב דוד כהן הנזיר) לציין את ספרי החסידות הבעש"טית שעליהם נשען הראי"ה עוד יותר מעל ספרי הקבלה הראשונים וכתבי האריז"ל. הדבר ברור לפי הכרתי, שמרן הראי"ה תמך את יסודותיו לא בלבד בספרי החב"ד, אלא אף ב'קדושת לוי', בכתבי רבי מרדכי יוסף מאיזביצה ובנו (מי השילוח, בית יעקב ועוד), ועוד יותר בכל ספרי הכהן (ר' צדוק מלובלין). ולכל לראש, ב'ליקוטי מוהר"ן' וביתר הספרים של החוזה הגדול מברסלב. אילו היה סיפק בידי הייתי יכול להוכיח דבר זה באותות ובמופתים, כלומר בהשוואות מתוך כל אלה הספרים, עד שלא היה כל קורא יכול להטיל שום ספק בהנחתי".
(הרב הלל צייטלין הי"ד, הצופה תרצ"ט)

"בתקופת רבנותו ביפו, היה הספר ליקוטי תפילות של רבי נתן מברסלב, מונח זמן מה בתוך מגירת עמוד התפילה של הרב, והיה הוגה בו מפעם לפעם. ואיש ברסלב מירושלים הוסיף והעיד לרב משה צבי נריה שהרב אמר על עצמו: "אני נשמת ר' נחמן...". פעם דיבר מישהו בנימה של זלזול על מוהר"ן. קם הרב מלוא קומתו ומחה על כך בחריפות עצומה".
(אוצרות הראי"ה – הרב משה צוריאל)

"ואשר ל"שפת אמת" – ספר מעמיק־תמציתי זה "נתגלה" להרב בלונדון, ומאז לא מש ממנו. על מפת השבת הצחורה היה מונח ה"שפת אמת" על יד ה"ליקוטי תורה" של הרב בעל התניא ז"ל, וכה אמר־הדריך הרב: "שפת אמת" צריכים ללמוד כמו שלומדים 'ראשונים'".
(הרב משה צבי נריה – ליקוטי ראי"ה)

"פעם אחת בערב שבועות נכנסתי לחדרו של הרב, ומצאתיו כשהוא רץ אנה ואנה כאברך צעיר, ובידו "ליקוטי תורה" על שיר השירים לאדמו"ר הזקן בעל התניא. באכסטזה עילאית והתרגשות עצומה התפרצה מפיו אמרה זו: 'ראה, שמכל שורה ושורה שבמאמרי ודרושי חסידות אלה, מבצבץ רוח הקודש גלוי!'. על אמרה זו חזר פעמים אחדות".
(המזכיר הרב שמעון גליצנשטיין, מובא ב'שבחי הראי"ה')

"בין הרב לאדמו"ר מגור היו קשרים מצוינים. מסופר שבדיבורם יחד ציטט הרב דפים שלמים של "שפת אמת" בעל פה. כאשר נסע הרב לארה"ב בשנת תרפ"ד לעריכת מגבית לתועלת הישיבות, היה "שפת אמת" מן הספרים המועטים שלקח אתו, וכאשר יצא הרב לקבל פני אורחו, האדמו"ר רא"מ מגור, לבש בגדי שבת".
(אוצרות הראי"ה – הרב משה צוריאל)

"השפעת חסידות חב"ד – זו שייכת עוד ל"גירסא דינקותא" של הרב. ושמעתי זאת מפי הרב שבגיל צעיר מאוד כבר למד את ספר התניא, ובשבתות הקשיב למאמרי החסידות מפי הרב יחזקאל יאנובער ז"ל, אחד המסבירים המצויינים, ממקושריו הקרובים של האדמו"ר השלישי לבית חב"ד, הגאון הצמח־צדק ז"ל. ויכולנו לראות מדי שבת בשבתו את ה"ליקוטי תורה" של הרב בעל התניא ז"ל על שולחן לימודו של הרב".
(הרב משה צבי נריה – ליקוטי ראי"ה).

"כפי שאמר לי פעם הרב ז"ל, היה הוגה הרבה בימי נעוריו בספרי המהר"ל ובספרי החסידות, בייחוד החב"דית, והם השפיעו הרבה על מהלך מחשבותיו וסגנונו".
(הרב ישעיה שפירא).

"בעת שהיה רבה של בויסק, היה מתפלל בלילי הפסח בבית הכנסת של חסידי חב"ד, ודורש לפניהם בדרך החב"ד ואומר עמהם את ההלל - אע"פ שתלמידי הגר"א לא היו אומרים הלל בבית הכנסת בליל פסח".
(הרצי"ה, חוברת ג' אלול, תרח"ץ)

"וזכיתי גם אני לראות את הרב בשעת חדוותא בשמחת תורה בסעודת הצהרים, שהיתה התרוממות רוח גדולה בשירה שעל שולחנו הטהור. והנה קם הרב והתחיל מהלך על פני החדר, ושר בהתרגשות את שירתו של 'בעל התניא' על הפסוק בתהילים "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ" – "איני רוצה את העולם הזה, איני צריך את העולם הבא, רק אותך לבדך, רק אותך לבדך".
דברים אלו שפרסמתים ב'שיחות הראי"ה' הגיעו לעיונם של כמה אנשי חב"ד, והם העירו לי שלא ידוע להם על שירת דביקות זו של בעל 'התניא'.
והנה זכיתי למצוא מקור מוסמך ביותר המביא את הדברים, וקובע בפירוש שהאדמו"ר הזקן נ"ע הוא הוא שהשמיע אותם בשעת דביקות, והמקור הוא נכדו המופלא – הנשיא השלישי לבית חב"ד – אדמו"ר הגאון ר' מנחם מנדל ז"ל בעל הצמח צדק הכותב בספרו "דרך מצוותיך", שורש מצוות התפילה: "שורש ענין אהבה דבחינת 'ועמך לא חפצתי', שלא לחפוץ שום דבר זולתו יתברך, ולא אילו שמים וארץ שהם גן עדן עליון ותחתון... אלא תהיה האהבה רק לו יתברך לבד... וכך היה נשמע הלשון ממורנו רבנו נ"ע בדביקותו, שהיה אומר בזה הלשון: 'איך וויל זע גארנישט, איך וויל ניט דאיין גן־עדן, איך וויל ניט דאיין עולם הבא וכו', איך וויל מער ניט אז דיך אליין'".
שירת הדבקות הזאת ודאי הגיעה אל הרב ישירות מפי מי ששמע אותה מה'צמח צדק' עצמו, שכן היה סבו של הרב מצד אמו, הרב ר' רפאל ז"ל, חסיד מקושר ביותר אל הצמח־צדק ואחריו לבנו אדמו"ר מהרי"ל ז"ל מקאפוסט. והיה זה הוא שהקים את השטיבל החב"די בעיירתו בגריבה, ואף טרח והביא לשם את אחד האריות שבחבורה, את ה'משפיע' רבי יחזקאל יאנובער ז"ל שהרב היה מזכיר בהערצה את חזרת מאמרי החסידות שלו בשבתות בשעת רעווא דרעווין".
(הרב משה צבי נריה – ליקוטי ראי"ה)
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il