ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
"נבקעו כל מעינות תהום רבה" – כך החל המבול; אבל סיומו: "ויסכרו מעינות תהום", ולא כל המעיינות, "לפי שנשתיירו מהם אותן שיש בהם צורך לעולם, כגון חמי טבריה" (רש"י). בדרך כלל מקור החום שאנחנו משתמשים בו לבישול ולחימום הוא האש. על כן איסור הבישול מן התורה הוא באש או בתולדותיה בלבד. כמו כן איסור בישולו של קרבן פסח (שהמצוה היא לצלותו בלבד), או של בשר בחלב, הוא באש ובתולדותיה בלבד. לפי חז"ל בישול בחמי טבריה אינו נחשב לבישול (נושא למחשבה: כיצד ניתן לבשל קרבן פסח בחמי טבריה, הלא אסור להוציאו מירושלים?)
בישול בחמה לא נאסר מן התורה בשבת, כיון שאין דרך בישול בכך (רש"י, שבת לט,ט). כנראה, גם אם ברבות השנים מצאו בני אדם דרך לשעבד את השמש לצרכיהם, לא נשתנה הדין (שמירת שבת כהלכתה, פ"א הע' קכז) – מקור החום היחיד הנחשב בתורה לבישול הוא האש, לא השמש ולא חמי טבריה.
כך יש מי שסובר גם לגבי איסור בישולי גויים: מה שיתבשל ע"י גוי בחמי טבריה לא ייאסר באכילה על יהודי. ובכל זאת, אין עורר על כך שחמי טבריה חמים הם עד כדי יד סולדת בו. ולכן, אם יבושל בכלי דבר טריפה, הכלי יבלע מהאיסור, והתבשיל הבא שיבושל באותו כלי אף הוא ייאסר באכילה. האם משום כך יוכלו תושבי טבריה להגעיל את כליהם בערב פסח בחמי טבריה (חסכון רב באנרגיה)? יש סוברים שגם כלפי זה יפה הכלל "כבולעו כן פולטו" – אם כלי בלע בחום של אש, הוא לא יפלוט בחום שמקורו אחר מהאש (חמי טבריה, למשל).
מאידך גיסא, נשות טבריה וחסידיה רשאים להשתמש בחמי טבריה לצורכי טבילה. לטבילה – כן, אבל לנטילת ידים – לא, משום שחכמים תיקנו שלא ליטול ידים בחמין, אלא אם כן היו להם שעת הכושר (היו קרים וחיממנו אותם). ויש אומרים שהפסול הוא בגלל הטעם הגופריתי שיש למים, ומשום כך אין הם ראויים אפילו למאכל כלב.
ע"פ הערך "חמי טבריה", כרך טז
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
7 - הפרשה בהלכה חינוך הבית
8 - הפרשה בהלכה- חמי טבריה,אבר מן החי.
9 - הפרשה בהלכה- הפריה חוץ-גופית
טען עוד
אבר מן החי
אבר מן החי נאסר כבר לבני נח - "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו" (ט,ד). אחר כך נאסר אבר מן החי באופן מיוחד גם לבני ישראל, שנאמר: "ולא תאכלו הנפש עם הבשר" (דברים יב,כג). אילולא נאסר הדבר שוב, לא היה אסור לבני ישראל, כיון שאין למדין מקודם מתן תורה.
יסוד האיסור לבני ישראל שונה מזה של בני נח. לבני נח נאסר דבר שבא מן החי ולא מן המת; אך אצל ישראל הדבר הפוך - מותר לנו לאכול רק מה שכבר מת, ואשר הומת ע"י שחיטה, ואבר מן החי לא הומת ע"י שחיטה.
נפקא מינה במפרכסת - היינו, בהמה שנשחטה כדת וכדין, אך עדיין גופה מפרכס. אשר לישראל - כבר נחשבת הבהמה למתה, ואבריה מותרים באכילה; ואילו בן נח - אין לשחיטה כל משמעות לגביו, ועדיין היא חיה. יש מי שביאר כך את הוצאת הדיבה של יוסף על אחיו, על שאכלו אבר מן החי (רש"י ברא' לז,ב). באמת הם אכלו אבר מן המפרכסת, בסוברם שכיון שקבלו עליהם קיום התורה כולה, פקע מעליהם דין בני נח. ואילו יוסף היה סבור, שאע"פ שקבלו עליהם קיום תרי"ג מצוות, לא יצאו מכלל בני נח, ועדיין אסורים הם באבר מן המפרכסת.
בכ' באדר תש"ב הגיש הרב מאיר ברלין לידידו הרב שלמה יוסף זוין, שאותו הזמין לערוך אתו את האנציקלופדיה התלמודית, דוגמא של ערך. היה זה הערך "אבר מן החי". הטיוטה הכילה 500 מילים, ובה עיקרי ההלכה הפסוקה. הרב זוין לא נאות לדוגמא זו, והוא הכין דוגמא אחרת שהכילה 2,500 מילים – פי 5 – וזו כללה גם את מחלוקות התנאים והאמוראים, ושיטות שונות מימיהם ועד ימינו. גם הרב ברלין הסכים לדוגמא זו, והיא זו, לאחר שיכלולים נוספים, שנדפסה בכרך א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
