ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
שונה היה מכל צדיקי הדור בדרכו המיוחדת לנהוג במלכותיות. החצר שלו התנהלה בפאר והדר – כרכרה מפוארת, כלי כסף וזהב, בגדים יפים ועוד. אולם, דרך זו הייתה רק כלפי חוץ, בפנים היה מסתגף ושפל בעיניו, ואף העיד על עצמו, ש"לא נהנה מהעולם הזה כלל".
מספרים, שפעם נעל נעלי זהב, אך כשיצא החוצה והלך על השלג, נותרו עקבות של דם בשלג. התברר, שהנעליים היו ללא סוליות, ובשרו ועורו נדבקו ונתלשו בשלג. כך נראה היה כלפי חוץ כגנדרן וגאוותן, אך בפנים כולו ענווה והתנזרות מענייני עולם הזה.
פעם אחת, שאל רבי ישראל את החכמים שהתאספו סביב שולחנו – 'מפני מה חולקים הבריות על הרמב"ם'? (כידוע, רבים מגדולי ישראל חלקו על משנתו הפילוסופית של הרמב"ם).
ענה לו אחד הרבנים: "מפני שהוא אומר במקום אחד, שאריסטו ידע על ספירות השמיים יותר מיחזקאל הנביא".
אמר רבי ישראל – 'צדקו דברי הרמב"ם. דומה הדבר לשני אנשים, שבאו לארמון המלך. האחד שהה בכל אולם, והתבונן בעיני מומחה אל כלי הפאר והאוצרות ועיניו לא שבעו מראות. השני עבר בכל האולמות והגה רק בדבר אחד – זה הוא בית המלך, זה הוא מלבוש המלך, ועוד אחת מעט ואראה את פני אדוני המלך' (אור הגנוז).
באמירה זו, אבחן רבי ישראל בדרך המתאימה לאישיותו, את נקודת ההבדל בין הקבלה והמחשבה הישראלית לעולם הפילוסופיה. רבי ישראל נהג בפאר, כי הבין שעולמנו זקוק להנהגה הפועלת לפי כללי העולם. לפיכך, מנהיג צריך להתנהג במלכותיות הנראית כלפי חוץ. אולם, זוהי רק תפאורה, והעיקר להביא את נקודת הפנים – נקודת החיבור לה'.
באותו אופן, הפילוסוף מביט על ענייני הרוח כמשקיף מחוץ. ישנם נקודות רבות, שדווקא המביט מבחוץ קולט אותם יותר בפירוט. לדוגמא, כולנו מכירים את הפתגם – 'אורח לרגע רואה כל פגע'. לעיתים, ישנו חסרון שדווקא האורח מבחין בו מיידית, יותר מהאנשים הקבועים שרגילים לחיסרון וכבר לא חשים בו. דוגמא נוספת - כולנו יודעים, שבעניינים שיש בהם מעורבות רגשית גדולה, כדאי להתייעץ עם אדם חיצוני, שהרגש לא מבלבל אותו בנושא זה.
כך הפילוסופים קולטים בפירוט את ענייני הרוח. אולם, חסרונם הוא בכך שהם קולטים זאת מבחוץ ולא חיים זאת, וכך נקודת הפנים והעומק שהיא עיקר העניין, חסרה להם. לעומתם, הנביאים והמקובלים, חיים את החיבור לה' בעצם חייהם. יתכן, והם מפרטים פחות, אך מעמיקים וחיים יותר.
דומים הנביאים והמקובלים לאדם החי או נלחם על חייו. הוא לא צריך לפרט את מגוון הסיבות, שבגללם ראוי לשמר ולהציל את חייו. הוא אוהב את חייו, הם כל כולו, ובאופן טבעי הוא חי אותם, ואם יש צורך – גם נאבק עליהם.
זו הסיבה, שבעת שעם ישראל ישב בימי קדם בארצו, לא קמו לו פילוסופים. עם ישראל פגש את ה', ומי שפוגש את ה' לא זקוק להסברים והוכחות. רק בגלות, כשהתרחקנו, קמו לנו גדולי תורה העוסקים בפילוסופיה. כשלא חיים את עצם החיים, זקוקים להסברים, הוכחות ופירוט חיצוני. (בימינו, אכן רבים זקוקים לכך, ועלינו לספק להם צורך זה).
רבי ישראל מרוז'ין, האיש שידע את עולם החיצוניות, אך הגה כל ימיו בנקודת הפנים, יישב בדבריו את הרמב"ם. הפילוסופים, דומים לאדם המסייר בארמון המלך, ומסתכל על הצד החיצוני של הארמון. אכן, אדם כזה ידע לפרט רבות על חיצוניותו של הארמון. הנביאים והמקובלים, לעומם, הוגים כל היום אך ורק במפגש עם המלך, וזה חידושם ועניינם.
שנזכה לשבת במהרה עם המלך בארמונו, ולראות בהתגלותו אלינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















