ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בשבת השלישית ביקשו ממנו נכבדי העיר, שיאמר לפניהם דברי תורה. ביקש רבי יחזקאל, שיביאו לו חומש, פתח את פרשת השבוע וקרא לפניהם את כל הפרשה.
כשסיים לקרוא, אמר: "הנה תורת השם, קדושה היא ואין לי מה לדבר עליה". נשק את הספר וציווה להחזירו למקומו (על פי 'מקור חיים').
דרך מיוחדת בלימוד וביחס לתורה הייתה לו לרבי יחזקאל, דרך שגם אם לא נצעד בה בצורה מלאה, הרי שלבני דורנו היא מהווה תמרור דרך, ונקודת איזון לקיצוניות שנייה הקיימת אצלנו.
שני זרמים/ כוחות רעיוניים ומחשבתיים קיימים בעולמנו. מחד, אנו מעלים על נס את הרעיונות העתיקים, העומדים ביסוד העולם כבר שנים רבות. ואם הם נלמדים וחקוקים כבר שנים רבות, הרי בוודאי הם מאד בסיסיים ויסודיים.
כך זה בלימוד התורה הקדושה, יסוד היסודות זו התורה שבכתב, וכן ההלכות והתורה שבעל פה שניתנה למשה בסיני. עליהם הולכים ומתפתחים כל חידושי התורה, הנאמרים בפי חכמי כל הדורות (ובעומק – וודאי גם הם דבר ה' שניתן ביסודו מסיני).
להבדיל בין קודש לחול- גם במוזיקה, למשל, יש את המוזיקה ה'קלאסית'. יצירות מוזיקליות ותיקות, שקיימות ומושמעות כבבר שנים רבות, מפני שהם מבטאות גאונות מיוחדת ויסודות בסיסיים במוזיקה. וכן בפילוסופיה, מתמטיקה ושאר מדעי העולם, יש את המושגים 'הקלאסיים' הבסיסיים – העתיקים והיסודיים.
מאידך – יש גם זרם/ כוח רעיוני הפוך. הכוח המעלה על נס את ההתחדשות התמידית. מצאנו בגמרא (חגיגה ג.) – 'אין בית המדרש בלא חידוש'. יודעים אנו, שזו ממעלותיה של תורתנו הקדושה, שהיא נותנת מענה לכל דור הן מבחינה הלכתית והן מבחינה רעיונית, ונשארת רעננה וחדשנית לעד.
להבדיל – כך גם בעולם הכללי. אנשים מתלהבים מאד מחדשנות. נהנים לקנות חפץ חדש, מתלהבים מ'הכוכב/ הדבר הבא', זקוקים לחידוש המדעי העדכני וכן הלאה. (הרוצה להרחיב בהבנת שני כוחות אלו יכול לעיין בהקדמת הרב הנזיר לספר אורות הקודש).
כמובן, שני הזרמים הללו משלימים זה את זה. וכך מצאנו בתולדות ישראל שמעלים אנו על נס את הדורות הקדומים – אבותינו הקדושים ודור מעמד הר סיני, והן את דור הגאולה – דור החדשנות והעתיד.
בימינו אלה, פועם כבר דופק הגאולה המשמשת ובאה. בעולם הכללי מנשבות רוחות המקדשות עד קיצוניות רק את החדשנות. פעם, כלי או מכשיר חשמלי היה מחזיק שנים רבות, היום הוא מחזיק מעמד לכמה שנים ומיד עוברים למודל הבא. אדם 'חייב' מכונית או סמארטפון מהמודל המתקדם ביותר וכן הלאה. בתחום 'ההי-טק', הקטר המוביל את הכלכלה, חייבים כל הזמן להתחדש ולהמציא, ובלי החדשנות אין לחברה זכות קיום.
וכך גם מבחינה רעיונית, בכיפה שולטים כל העת רעיונות חדשים, ו'העולם שייך לצעירים'. התקשורת, לדוגמא, חייבת כל העת להביא 'סקופים' ולמלא דפים בתוכן חדשותי. החדשנות היא החמצן לנשימה של העולם התקשורתי.
אך האמת היא, שהחדשנות היא זרם חשוב והכרחי, המקדם את העולם, אולם כשהיא באה לבדה, היא יכולה גם להרוס את העולם. די אם נתבונן בנזקים האדירים, שהאדם גורם לטבע במרוץ התיעוש וההתקדמות, כדי להבין שאם האדם לא יתמלא בענווה ובקבלה של העולם ומנגנוניו העתיקים, נאבד כולנו חלילה. וכך גם מבחינה רעיונית, לערכים היסודיים והעתיקים של העולם כמוסד המשפחה ועוד, חשיבות עצומה והכרחית לחיינו. גם עולם התקשורת, קורה לעיתים רבות שהכורח לחדש מוליד כתות וידיעות שעדיף היה לגונזן.
ובחזרה – ללימוד התורה. בתורה, כל היכולת לחדש 'ולפתח' את התורה, בנויה על היכולת להקשיב ולהתבטל ליסודות התורה 'העתיקים'. הרי עניינה של התורה, שהיא תורת ה' ולא תורת האדם. לכן רק אם האדם התבטל לדבר ה', וחידש את חידושיו מתוך הקשבה לדבר ה' בתורה שבכתב ובחידושי התורה של כל רבותינו הקדומים, חידושיו מהווים תורה אמיתית – תורת ה'.
הדחף לחדש חידושי תורה בכל מחיר, יש בו מימד של קיצוניות חד צדדית מסוכנת. ואכן, מי שחייב לדרוש או למסור שיעורי תורה חדשניים באופן תדיר, חש לעיתים, שחידושי התורה שלו הם 'מאולצים' קצת.
זו הסיבה שרבי יחזקאל דרש וחידש רק כשהיו לו חידושים אמיתיים. רבי יחזקאל מלמד אותנו, שלפני שמחדשים חידושי תורה, צריך לקרוא קודם את פרשת השבוע בקריאה של הקשבה והתבטלות.
בשם רבי יחזקאל מובא גם שדרש פעם במקום אחד, וציין שבעבר דרש באותו מקום, וכוונתו לא הייתה כולה לשם שמיים. וכיוון שאדם צריך לעשות תשובה במקום שנכשל בו, הרי עכשיו הוא דורש שוב ומבקש מה' שימחל לו...
באמת, לאף יהודי אין מה לדבר ולהוסיף על התורה. לעיתים, יש יהודי שנפתח לו עומק מסויים וחידוש מסויים זורם דרכו. אולם, אם זה חידוש אמיתי, הרי שהוא למעשה רק 'גילה' נקודה מסויימת שתמיד הייתה בתורה, ולא 'המציא' כלל.
שנזכה להתבטל לתורה וללומדה לשם שמיים, ולהקשיב לעתיק ולחדש כאחד!

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הלכות קבלת שבת מוקדמת

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

"בזאת התורה" - איזו תורה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הפסוק המיוחד והמשונה בתורה

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















