ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
כשהתקרבה האונייה לחופי הארץ, והר הכרמל נגלה לנוסעים במלוא יפעתו, פצחו כולם בריקוד נלהב. כשסיימו לרקוד, חיפשו הצעירים אדם מבוגר שינאם לפניהם, לכבוד הרגע המרגש והמופלא, ופנו לסבי ז"ל. סבא, שהספיק כבר לשבת בכלא הרוסי ב'עוון' הפצת יהדות וציונות, הסתפק במשפט קצר וקולע, וכך אמר:
"ילדים יקרים, ערב יום טוב יותר יפה מיום טוב".
רוצה לומר, כעת אתם מתלהבים, כי אתם פוגשים את הרעיון בטהרתו ובגולמיותו, ללא הצורך בישום מעשי ושוחק. אולם, כשהדברים הופכים למוחשיים, והאדם מוריד את הרעיונות הנעלים לחיי היום יום, קשה יותר לשמוח ולהתלהב מיופיים וגדלותם של הרעיונות.
ובכל זאת, ישנה חשיבות גדולה ליופי של ערב יום טוב, מפני שיופי זה נותן את הכוח והדחיפה להמשך. לדוגמא – ההתלהבות והאהבה של זוג מאורס מעניקות לחיי הזוגיות טעם מיוחד, שמוסיף נופך חשוב להמשך החיים.
אולם, בהתלהבות של ערב יום טוב, טמונה גם סכנה גדולה. יש אנשים, שמתקשים לוותר על טעמו המיוחד, ומסתפקים באידיאל בטהרתו ללא ניסיון לממשו (רווקים שנפגשים, ונפגשים, וחולמים...).
מלכודת דבש זו ארבה אפילו לגדולי ישראל, שבגדלותם התענגו על טעמו של האידיאל ומשכו ידיהם ממימושו, וזו אחת הסיבות לחטא המרגלים.
הרב חרל"פ זצ"ל שאל פעם את מרן הרב קוק זצ"ל – האם הציפייה לישועה לא גדולה מהישועה? והרב קוק הזדרז להשיב לו ולבאר באריכות את גודל הישועה עצמה, שכל כוחה הגדול של הציפייה לישועה מגיע מכוח הישועה עצמה. "האמוץ האמיתי של רעיון היהדות בגולה בא יבוא רק מצד עומק שקועו בארץ ישראל... צפיית ישועה היא כוח המעמיד של היהדות הגלותית, והיהדות של ארץ ישראל היא הישועה בעצמה" (אורות, ארץ ישראל א).
ט"ו בשבט הוא יום של כיסופים וציפייה לישועה. החורף עוד פורש את אדרתו על הארץ, והאביב רחוק, אך חז"ל בעומק מבטם כבר רואים ש"יצאו רוב גשמי שנה", והנה הניצן הקטן עומד להנץ, ומביא בעקבותיו את האביב והפריחה במלוא שפעת יפעתם.
לפיכך, תקנו לנו גורי האר"י הקדוש, בתקופת שיא החושך והגלות, לאכול ביום זה פירות שיזכירו לנו את ארצנו הקדושה. כך נתמלא בכיסופים לארץ ולגאולה, והציפייה תפעל ותביא בכנפיה את הגאולה. בגלות, נדירים היו פירות הארץ, וכך נאלצו החוזים והחולמים להסתפק בפירות חוץ לארץ, להסתפק בציפייה לישועה.
אולם, בימינו שיש בכוחינו לאכול מפירות הארץ, האם נסתפק בציפייה ונוותר על הישועה בעצמה? והלא פירות הארץ הם הישועה בעצמה, כפי שמפורש בסנהדרין (צח) – "ואתם הרי ישראל ענפכם תשאו ופריכם תתנו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. ואמר רבי אבא – אין לך קץ מגולה מזה", "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ" (רש"י).
נאכל כולנו מפירות ארצנו הקדושה, נתענג על מתקה וטובה של תחילת הישועה, ונתמלא כיסופים ואמונה שהישועה תלך ותוסיף חיל עד פריה השלם בהבאת ביכורים ונסכים למקדשנו הבנוי!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
