בית המדרש

  • מדורים
  • חסידים מספרים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

שהטוב יהיה גם מתוק

לא כל אחד מסוגל לקבל את הטוב בלבוש של טוב; לעיתים יש צורך להציג את הטוב דווקא בלבוש של רע; לעיתים האדם מסוגל לקבל את המסר הטוב מאת האלוקים דווקא אם הוא מופיע בדרך של סבל, ייסורים או כאב; אלו מלמדים את האדם לקח משמעותי יותר מזה שהיה מקבל לו היה הטוב מתגלה לו בלבושיו הטובים.

undefined

הרב אריה הנדלר

אדר ב' תשס"ה
3 דק' קריאה
חסידים מספרים כי פעם אחת שאלו את רבי זושא: מהו זה שאנו מתפללים "ותגמלנו חסדים טובים", וכן "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל"? כלום אין כל החסדים טובים, שיש צורך להדגיש ולומר "ותגמלנו חסדים טובים"? השיב ר' זושא: ודאי, כל החסדים טובים הם, אלא האמת היא שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא חסד הוא. העולם אינו יכול לקבל את עצם חסדיו, לכן הלביש אותם ה' יתברך בלבושים. לפיכך אנו מבקשים ממנו שגם הלבוש יהיה טוב.

בבסיס תשובתו של ר' זושא לחסידים מונחת הנחת יסוד חשובה ביותר של האמונה היהודית, שהיא גם הנחת היסוד של נחום איש גם זו: "גם זו לטובה". גדולתו של נחום איש גם זו היא בעובדה שהוא היה מסוגל לחיות את התפיסה הזו בכל עת ובכל שעה.

נחום איש גם זו היה מסוגל להכיר בחסדי ה' בכל עת, גם כשכלפי חוץ לא נראו כחסדים כלל וכלל. התבוננות בתפיסה זו של נחום איש גם זו מביאה אותנו אל התפיסה החסידית: אבן היסוד לתפיסה החסידית היא האמירה "לית אתר פנוי מיניה", היינו שאין מקום פנוי ממנו יתברך. על-פי תפיסה זו, הנוכחות האלוקית נמצאת בכל מקום בהוויה, וממילא גם במצבים הקשים והרעים ביותר. בשל הנחת יסוד זו, הפכה אמירתו של נחום איש גם זו, "גם זו לטובה", לאמירה שדובר בה רבות בכתבי החסידים.

השאלה האמונית שצריכה להישאל מכאן היא שאם הכל טוב, איך ייתכן שיש גם רע? התשובה ההכרחית היא שבאמת הכל טוב, אלא שלא כל אחד מסוגל להכיר בטוב הזה. נראה שהטוב הזה הוא טוב צפון, הנסתר מעין רואים. עמוק מכך, הטוב הזה מסותר פעמים רבות בתוך הרע עצמו, כלומר הרע הוא בעצם טוב, אלא שהוא מתגלה לעינינו בלבוש רע.

לא כל אחד מסוגל לקבל את הטוב כפי שהוא טוב. יש אנשים שהשפעת טובות עליהם מביאה אותם דווקא להידרדר. יש אנשים שמרוב טוב באים לכלל כפירה ומרידה במי שהעניק להם את הטוב הזה. יש אנשים שהטוב עלול להביא עליהם רע במישור האישי. לעתים הם הופכים לאנשים רעי לב, קמצנים, כעסנים וגאוותנים.

לא כל אחד מסוגל לקבל את הטוב בלבוש של טוב. לעתים יש צורך להציג את הטוב דווקא בלבוש של רע. לעתים האדם מסוגל לקבל את המסר הטוב מאת האלוקים דווקא אם הוא מופיע בדרך של סבל, ייסורים או כאב. אלו מלמדים את האדם לקח משמעותי יותר מזה שהיה מקבל לו היה הטוב מתגלה לו בלבושיו הטובים. אמור מעתה: הטוב הוא טוב, אלא שלבושיו רבים הם.

בכתבי החסידות הראשונים עסקו ברעיון זה אף במישור של המילים המסמלות את הטוב ואת הרע. כך לעתים הטוב הוא עֹנג, אולם בהיפוך אותיות של אותו הטוב הוא הופך לנגע. משמעות הדברים היא כי המרכיב הבסיסי של הטוב הוא אותו מרכיב, אלא שלעתים הוא פושט צורה ולובש צורה אחרת, העונג נעשה לנגע, אך גם כשלבושיו הפכו ללבושים רעים, הרי שבתוך תוכו טוב הוא.
זוהי אם כן תשובתו של ר' זושא למי ששואל אותו מדוע יש צורך להדגיש "ותגמלנו חסדים טובים": החסדים הם חסדים תמיד. השאלה היא באלו לבושים הם מופיעים לפני האדם. בקשתנו לפני בורא עולם היא שיגמול לנו חסדים טובים, כלומר שייתן לנו את החסד בלבושיו הטובים ולא באלו הרעים. שייתן לנו את היכולת לקבל את החסד בצורתו הטובה, ושלא נזדקק לחסדים שלבושיהם רעים, בבחינת "ואת אשר יאהב יוכיח" - שאף זה הוא סוג של חסד.

בדרך דומה נוהג היה הרבי מליובביטש לבאר את הברכה המקובלת אצלנו בערב ראש השנה, "שנזכה לשנה טובה ומתוקה". בנוהג שבעולם לא כל טוב הוא גם מתוק. לעתים למשל יש תרופות שהן טובות לאדם, אולם הן מרות כלענה. בקשתנו מאת בורא עולם היא שיחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, כלומר שהטוב יהיה גם מתוק, כך שניכר יהיה בו שהוא טוב. טוב מסוג שכזה היה הרבי נוהג לכנות בשם "טוב הנראה לעין", שכן כל טוב הוא טוב, אלא שלא תמיד הוא נראה לעין, ולעתים הוא מתכסה בלבושים אחרים.

-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il