ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- לימוד בעיון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
עלינו לזכור שתלמיד המגיע לישיבה גבוהה, מעולם לא למד עיון. אנחנו צריכים להרגיל אותו לדבר חדש לגמרי. זו הסיבה, שאנו מקדישים ללימוד העיון מקום כה חשוב. יתכן ועלינו להגדיר תחילה מהו בעצם לימוד העיון.
מהו?
עד לדור האחרון ללמוד עיון פירושו היה לפתור בעיות, שמתעוררות באופן טבעי במהלך הלימוד. בדור האחרון אנו עדים לתופעה חדשה: לימוד העיון מתמקד יותר ויותר בחיפוש אחר הבעיות, ולא בפתרונן. כיום, מושיבים תלמיד מול דף גמרא, ודורשים ממנו לחפש בעיות.
מהי דעת הרב על התפתחות זו?
ההתפתחות הזו נראית לי שלילית. כשאדם שקוע בלימודו, ולפתע צצה ועולה לה בעיה מסויימת, הלומד מזדהה עם הבעיה, היא מפריעה לו להמשיך. הוא חי את הקושיא, ומנסה בכל מאודו למצוא לה תירוץ.
ברם, כאשר מושיבים תלמיד מול הגמרא, ודורשים ממנו לחפש בעיות, הבעיות שהוא יעלה, לא תהיינה אמיתיות, התלמיד לא יזדהה עם הבעיות, שהוא מעלה. העיון שלו לא יהיה טבעי, אלא מלאכותי.
עלינו לחנך איפוא למציאת פתרונות, לא לחיפוש מלאכותי אחר בעיות, "מתחת לאדמה". אדם שיחפש בעיות, ימצא, במקרה הטוב, בעיות שבעצם אינן בעיות.
האם לימוד העיון משפיע גם על אישיותו של הלומד או שמא רק על יכולתו השכלית?
לעיתים לימוד העיון מביא לפיתוח ה"אני" של הלומד, לאיזו גאווה, על כך שהשכל שלו הצליח להגיע למשהו, לפענח משהו. פיתוח ה"אני" הוא שלילי מנקודת מבט יהודית, למרות שבחוגים המערביים, זו התפתחות חיובית. במדרש תנחומא נאמר שעיון "לא מוצלח" מביא את האדם לדבקות בקדוש ברוך הוא. זאת, מפני שהאדם רואה את מוגבלות כוחותיו השכליים, והוא חש שרק הקב"ה יכול להאיר את עיניו.
האם לימוד העיון עבר תהליכים נוספים, מאז ימות הגמרא?
אם נתבונן על האמוראים ועל הראשונים, נגלה, שהם למדו עיון בצורה שונה משלנו. העיון שלהם מתחיל משני מקורות סותרים, כאשר התירוץ מגשר ביניהם. כיום, המצב שונה לחלוטין. העיון מתחיל מנקודת מוצא אחת. לדוגמא: מקטע מסויים ברש"י. אנו מנסים לרדת לעומק כוונתו של רש"י, ובעצם "יורים לכל הכיוונים".
האם ישנו קשר בין שני התהליכים אותם תאר הרב?
אכן, שתי הנקודות הללו קשורות ביניהן.
בעבר, התמקד לימוד העיון ביצירת גשרים בין שני מקורות, הנראים כסותרים זה את זה. כיום נקודת המוצא השתנתה. לא עוד שני מקורות סותרים כי אם מקור אחד. אנו לוקחים מקור מסויים, סוגיא מסויימת, קטע ברש"י, ומנסים להעלות קושיות ובעיות. יתכן ונגלה, שכל המהלך שלנו, בטעות יסודו. יתכן ונגלה, שכל ה"פשטים", אותם מנסים אנו להלביש על רש"י, אינם נכונים, ורש"י התכוון להסבר הבסיסי והפשוט ביותר, שעלה על דעתנו בהתחלה. יש כאן חיפוש בחלל הריק. ברגע שנתקל בקטע מסויים, ויש לנו שתי אפשרויות להסבירו, עלינו לדעת שאחת מהן - היא לא תורה. לא אליה התכוון רש"י באומרו את דבריו. לפיכך, עדיף להמשיך ולהתקדם עד שתתברר מאליה הדרך הנכונה.
לא כך הוא הדבר כשאנו יוצאים משתי סוגיות סותרות. איננו מדברים באוויר, אנו דורכים על קרקע מוצקה. הבסיס לדברינו, הקושיא, המאלצת אותנו לומר את דברינו - בוודאי קיימת.
מדוע חשוב כל כך ללמוד את הגמרא, על כל הקושיות והתרוצים שבה? מדוע שלא ללמוד רק את המסקנות הנובעות מכל סוגיה, כפי שהן מובאות ברי"ף, לדוגמא?
הרי"ף בנוי כך, שעל-מנת להבין את דבריו, עליך להשוותם עם דברי הגמרא. פעמים רבות הרי"ף משמיט לחלוטין סוגיא מסויימת. אם למדת תחילה את הגמרא, תוכל לדעת, שהרי"ף השמיט אותה, מפני שהיא מגיעה למסקנה מסויימת, שלא נפסקת להלכה. אם לא למדת קודם את הגמרא, לא תוכל לדעת זאת.
לעיתים הרי"ף משמיט מלה מסויימת, השמטה בעלת משמעות רבה. כדי להבין את המשמעות, יש ללמוד קודם את הגמרא.
מהו תפקיד הר"מ, הרב המחנך, בלימוד העיון?
תפקידו של הרב, לספק לתלמיד גירוי אינטלקטואלי. לגרום לכך, שהסתירה אותה הוא מביא בפני התלמיד, תכאב ותפריע לתלמיד כשם שהיא מפריעה לו. עליו לתת לתלמיד להרגיש את הקושי. לאחר מכן, צריך הרב לספק לתלמידו חומר רקע, שיאפשר לו ליישב את הסתירה בכוחות עצמו. כמובן, שצריך לספק לתלמידים זמן, בו יוכלו להפנים את חומר הרקע שהם לומדים, ולהעמיק בשני המקורות הסותרים.
מה דעת הרב על "חבורות" שמעבירים התלמידים?
זהו דבר חיובי ביותר. אפילו אם התלמיד לא חידש חידושים, אלא הסתפק בתרגום של דברי הראשונים לשפתו שלו, יש בכך מעלה גדולה, מפני שהתלמיד מפנים את הדברים באופן חזק מאוד.
הרב ידוע במקוריותו הרבה, ובחידושיו המהפכניים, האמנם?
על כל אחד ללמוד בצורה בה ליבו חפץ. ישנם כאלו הניזונים דווקא מהחידוש, מאמירת דברים שאינם כתובים, בעוד שאחרים מוצאים את סיפוקם בהבנה לעומק של הדברים הכתובים.
מתי בעצם התחיל הויכוח הזה על שיטת הלימוד?
כבר בגמרא. שם ראינו במספר מקומות כי קיים ויכוח בין האמוראים, האם יש לנסות ולרדת לעומקה של מימרא, שאין לה נפקא מינה למעשה. היו אמוראים, שטענו, שאין בכך כל צורך. כיום ניתן לראות, שדווקא הגישה השניה, המתעמקת במימרא כשלעצמה, בלי לנסות ולעמת בינה ובין מקורות סותרים - הפכה להיות מקובלת בקרב לומדי העיון.
הרב משמש מאז תחילת זמן קיץ האחרון, כראש הכולל להלכה. מהו בעצם "כולל הלכה"?
אמרו חז"ל: "גדול לימוד המביא לידי מעשה". בכולל הלכה אנו מחברים את התורה למציאות. אנו יורדים לכל פרט ופרט ומאירים אותו באור התורה.
לימוד העיון מטרתו להכשיר אותנו לכך שנוכל בעוד מספר שנים להיות מורי הוראה לציבור, שזהו האידיאל הגדול ביותר.
מדוע בעצם איננו מתחילים כבר בשיעור א' ללמוד בשיטה כזו של 'לימוד המביא לידי מעשה'?
ישנה חשיבות גדולה לנסיונות שלנו להתמודד בעצמנו עם הסתירות בין המקורות השונים. התמודדות זו נותנת לנו כלים רבים, להם נזדקק לכשנהיה מורי הוראה. זהו שלב חשוב, שאי אפשר לוותר עליו. לאחר מספר שנים, כשאדם קנה כבר את אותם כלים מחשבתיים, הוא צריך להתמקד בלימוד המביא לידי מעשה. לימוד זה הוא המגשים הלכה למעשה את האידיאל הגדול של 'תורת חיים'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
