ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
במהרש"א שם הסביר אחרת: "ר"ל שמו נעשה קרחה בישראל שלא יקרא עוד אחר בשם זה כמ"ש ביומא מדכתיב שם רשעים ירקב"
(חידושי אגדות, שם).
ננסה להציע הבנה אחרת למשמעות שמו ולקשר שלו לדור הרבה יותר מאוחר.
הקשר בין משה רבנו ואליהו הנביא, מאוד עמוק. נזכיר בקיצור כמה נקודות משותפות לשני האישים הגדולים הללו:
משה הוא גדול הנביאים שבכל הדורות ואליהו הוא הנביא שתופס את המקום המרכזי ביותר בספר מלכים ועל פי המדרש פעולתו נמשכה מימי דור המדבר – 'פנחס זה אליהו', דרך תקופת השופטים, ועד ימי ביאת המשיח. לכן אין זה פלא ששניהם מופיעים יחד באחרון ספרי הנבואה: "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְקֹוָק הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (מלאכי ג' כב-כג).
שניהם זכו להתגלות בהר חורב, שניהם לא אכלו ולא שתו ארבעים יום.
שניהם הסתלקו ומקום קבורתם לא נודע. לשניהם תלמיד בעל אותו שם יהושע=אלישע.
לאחר הסתלקותו של אליהו, עבר אלישע תלמידו, ביריחו וריפא שם את המים, מה שאפשר את המשך החיים במקום.
בדרכו מיריחו אל בית אל התרחש המעשה הבא: "וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ"
(מלכים ב ב' כג).
בספרי צפנת ישעיהו הסברתי שהנערים הקטנים, לא היו צעירים בגילם אלא שהם איבדו את רוח הנבואה שלהם עם הסתלקותו של אליהו (עיינו שם עמודים 27-29). טענתם כלפי אלישע הייתה אינך נביא ואינך ממשיך את דרכו של אליהו והראיה שהוא היה איש בעל שער ואתה קרח.
האם הקשר הסמנטי בין קֹרַח וקֵרֵחַ הינו מקרי? עיון בשתי הפרשיות מגלה קשרים נוספים.
מצאנו קשר לשוני נוסף, בפרשת קרח נאמר "וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם" בפרשת עֲלֵה קֵרֵחַ נאמר: "וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים".
התגלותו של אליהו קשורה לבניינה מחדש של יריחו (כמבואר לעיל גם מעשה עֲלֵה קֵרֵחַ תחילתו בביקור של אלישע ביריחו בדרך אל בית אל. כך מופיע הענין בפסוקים: "בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן: וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי" (מלכים א ט"ז לד, שם י"ז א).
אחד מראשי סיעת קרח היה אבירם כמפורש בפסוקים: "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן"
(במדבר ט"ז א ועוד).
המדרש יצר קשר נוסף בין המאורעות. על פיו, במלחמתו של קרח כנגד משה רבנו הוא נקט בק"ו של שטות וליצנות על תורת משה, וז"ל: "רב אמר קרח אפיקרסי היה מה עשה עמד ועשה טליתות שכולן תכלת אתא גבי משה אמר ליה משה רבינו טלית שכולה תכלת מהו שתהא חייבת בציצית אמר לו חייבת דכתיב גדילים תעשה לך וגו', בית שהוא מלא ספרים מהו שיהא חייב במזוזה אמר לו חייב במזוזה דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך וגו', אמר לו בהרת כגריס מהו אמר לו טמא פרחה בכולו אמר לו טהור"
(ירושלמי סנהדרין פרק י ה"א).
בדיוק בשיטה זו נקט גם חיאל בית האלי כנגד נבואת משה ונבואתו של אליהו. וז"ל הבבלי "תניא: לא יריחו על שם עיר אחרת, ולא עיר אחרת על שם יריחו, דכתיב בנה חיאל בית האלי את יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה. תניא: באבירם בכורו - רשע, לא היה לו ללמוד. ... אחאב שושביניה הוה (חברו של חיאל), אתא איהו ואליהו למשאל בשלמא בי טמיא (אחאב ואליהו באו לניחום אבלים בבית חיאל ביריחו ושאל אליהו את חיאל כיצד לא חשש לקללה שקילל יהושע את בונה יריחו). .... אמר ליה: השתא לווטתא דמשה לא קא מקיימא, דכתיב וסרתם ועבדתם וגו' וכתיב וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים וגו', וההוא גברא אוקים ליה עבודה זרה על כל תלם ותלם, ולא שביק ליה מיטרא דמיזל מיסגד ליה, לווטתא דיהושע תלמידיה מקיימא? (ענה חיאל בית האלי לאליהו, הרי משה קילל את מי שיעבוד עבודה זרה שלא ירדו במקומו גשמים, ואחאב עבד כל כך הרבה לעבודה זרה והגשמים יורדים בשפע רב, אם קללת משה הרב לא התקיימה, ק"ו שאין לחשוש לנבואת תלמידו יהושע).
אם כך נוכל לסכם כי יש סימנים מובהקים לכך שכשם שקרח חלק על נבואת משה, כך חלקו בני הנביאים שניטלה מהם נבואתם, על נבואת אלישע מכח נבואת אליהו.
הבה נתפלל כי נזכה לחזרתה של הנבואה ולשליחתו מחדש של אליהו.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך עושים קידוש?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
