ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בנוהג שבעולם, כשאדם ממלמל לעצמו, שומעי לקחו נרדמים או נוטשים את המקום. אולם אצל רבי חיים, החסידים היו מקשיבים לדבריו בריכוז עצום. באותה שעה, הם היו חשים ממש כמו בשעת קבלת התורה – 'נפשי יצאה בדברו'.
לעיתים הייתה 'התורה השקטה' נמשכת זמן קצר, ולעיתים שעות ארוכות עמוק לתוך הלילה. באותו זמן, חושך שרר בבית המדרש, ובסיום הדרשה היה הגוי בא ומדליק את הנרות.
שבת אחת, ארכה 'התורה השקטה' שמונה שעות (!), ובין שומעי התורה היה הנער רבי שלמה מבובוב, נכדו האהוב של רבי חיים מצאנז. בסוף הדרשה, כשהודלק האור, גילה רבי שלמה שלולית קטנה של דם ליד רגלו. הסתבר, שבעת שהיה מרוכז בדרשה, נדקר רבי שלמה במסמר חלוד, וכלל לא הרגיש בפצע הגדול. סכנה גדולה הייתה בפצע, שהרי חלודה עלולה לגדום לזיהום, ואנטיביוטיקה לא הייתה באותם ימים.
הכניסו את הנער לחדר סבו, ורבי חיים שאל אותו – 'שלוימל'ה, כיצד נדקרת ולא חשת בכך?'
ענה הנער – סבא, היה זה בזמן 'התורה השקטה'! מה זה התורה השקטה? התפלא רבי חיים.
כך התברר לכל הנוכחים, שרבי חיים כלל לא ידע שבעת סעודה שלישית, הוא ממלמל 'תורה שקטה' מול חסידיו. הוא באמת היה שרוי אז בשמי מרומים. כשהוסבר לו העניין, הוא אמר לנכדו – אם כך, אין לך ממה לחשוש, וודאי תתרפא מפצע שאירע ב'תורה השקטה', וכך היה (לב השמיים – חנוכה).
לימים, גדל רבי שלמה (ההילולא שלו ב- א' תמוז) וייסד את חסידות בובוב, וסבו רבי חיים אף סמך עליו ונתן לו לערוך את תשובותיו ההלכתיות. (פעם, סיפר לי אחד מחסידי צאנז, שגם האדמו"ר מצאנז – קלויזינבורג זצ"ל, מייסד חסידות צאנז בנתניה, בעל ה'שפע חיים', היה מתכנס בעצמו למספר דקות בסעודה שלישית. ולעיתים, כשאירע מאורע מסויים במהלך השבוע, היה אומר – 'ראיתי זאת כבר בסעודה שלישית').
זהו כוחם של רבותינו הגדולים, מעתיקי השמועה, שדרכם עוברת התורה שבעל – פה. נקודה זו היא שורש טעותו של קרח. עניין זה הסביר פעם בעל חידושי הרי"ם: קרח, אדם גדול היה, ובשעה שעמד על הדוכן ושר את שירת הלויים, זכה להשגות גבוהות מאד. אמר קרח לעצמו – אם בשעה שאני עומד על הדוכן בחוץ, אני זוכה להשגות כה גבוהות, בוודאי כשאכנס פנימה להיכל להקטיר קטורת, אזכה להשגות הרבה יותר גבוהות. ולא ידע קרח, שדווקא מתוך שאהרון נכנס פנימה, הרי גם הוא זוכה בחוץ להשגות גבוהות, אך אם הוא יכנס פנימה - הוא לא יזכה לכלום.
חידושי התורה, וכל התפשטות התורה שבעל פה, מתחילים מהדבקות הפנימית באלוקים. רק מי שדבוק כל כך בה', עד שתורתו היא 'תורה שקטה', וכלל אינו מרגיש בכך, זוכה להביא לעולם תורה שבעל – פה, שבכוחה להתפשט למעגלי התלמידים הסובבים אותו ולכלל ישראל. אולם, מי שמצוי בחוץ כקרח, ומתאווה להיכנס פנימה ללא ביטול לה', סופו להיבלע באדמה.
וקומה נוספת יש בעניין זה – כידוע, אנו חיים בעולם גשמי. לעיתים, כשאנו ניגשים לעולם הרוח, אנו מודדים אותו במושגי העולם הגשמי. למשל, גם בעולם התורה, לעיתים אנו נוטים להעריך את התורה, כביכול, בצורה גשמית. כך, אנשים מעריכים מי שיודע להרצות הרצאות תורניות יפות. אדם כזה, חשים האנשים, תורתו מביאה תועלת. הנה, התורה שלו מופצת לקהל רחב ועוד ועוד. אכן, מעלתו של אותו אדם גדולה מאד, וודאי חשוב להפיץ תורה ברבים, אך אין זה עיקר העניין.
חשוב לזכור, שהתורה היא קודם כך רוחנית. כל מילה של תורה שנלמדת בעולם יוצרת בניין רוחני. אנו, בעינינו הגשמיות, לא רואים אותו, אך הוא קיים והוא גדול יותר מכל הבניינים הגשמיים בעולם. לפיכך, עיקר מעלת התורה היא ב'תורה השקטה', בעצם המציאות הרוחנית שיוצר לומד התורה בעולם. ומציאות זו משפיעה על העולם יותר מכל ההשפעות הנלוות אליה (אורות התורה ב, א). למעשה, כל ההשפעות המעשיות שלימוד תורה משפיע בעולם כמו - מידות טובות, חיזוק התא המשפחתי, חיזוק עם ישראל, באות מכוח עצם המציאות הרוחנית של לימוד 'התורה השקטה'.
ויהי רצון, שנתחזק ונעריך את עצם לימוד התורה והדבקות בה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
