ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בנוהג שבעולם, כשאדם ממלמל לעצמו, שומעי לקחו נרדמים או נוטשים את המקום. אולם אצל רבי חיים, החסידים היו מקשיבים לדבריו בריכוז עצום. באותה שעה, הם היו חשים ממש כמו בשעת קבלת התורה – 'נפשי יצאה בדברו'.
לעיתים הייתה 'התורה השקטה' נמשכת זמן קצר, ולעיתים שעות ארוכות עמוק לתוך הלילה. באותו זמן, חושך שרר בבית המדרש, ובסיום הדרשה היה הגוי בא ומדליק את הנרות.
שבת אחת, ארכה 'התורה השקטה' שמונה שעות (!), ובין שומעי התורה היה הנער רבי שלמה מבובוב, נכדו האהוב של רבי חיים מצאנז. בסוף הדרשה, כשהודלק האור, גילה רבי שלמה שלולית קטנה של דם ליד רגלו. הסתבר, שבעת שהיה מרוכז בדרשה, נדקר רבי שלמה במסמר חלוד, וכלל לא הרגיש בפצע הגדול. סכנה גדולה הייתה בפצע, שהרי חלודה עלולה לגדום לזיהום, ואנטיביוטיקה לא הייתה באותם ימים.
הכניסו את הנער לחדר סבו, ורבי חיים שאל אותו – 'שלוימל'ה, כיצד נדקרת ולא חשת בכך?'
ענה הנער – סבא, היה זה בזמן 'התורה השקטה'! מה זה התורה השקטה? התפלא רבי חיים.
כך התברר לכל הנוכחים, שרבי חיים כלל לא ידע שבעת סעודה שלישית, הוא ממלמל 'תורה שקטה' מול חסידיו. הוא באמת היה שרוי אז בשמי מרומים. כשהוסבר לו העניין, הוא אמר לנכדו – אם כך, אין לך ממה לחשוש, וודאי תתרפא מפצע שאירע ב'תורה השקטה', וכך היה (לב השמיים – חנוכה).
לימים, גדל רבי שלמה (ההילולא שלו ב- א' תמוז) וייסד את חסידות בובוב, וסבו רבי חיים אף סמך עליו ונתן לו לערוך את תשובותיו ההלכתיות. (פעם, סיפר לי אחד מחסידי צאנז, שגם האדמו"ר מצאנז – קלויזינבורג זצ"ל, מייסד חסידות צאנז בנתניה, בעל ה'שפע חיים', היה מתכנס בעצמו למספר דקות בסעודה שלישית. ולעיתים, כשאירע מאורע מסויים במהלך השבוע, היה אומר – 'ראיתי זאת כבר בסעודה שלישית').
זהו כוחם של רבותינו הגדולים, מעתיקי השמועה, שדרכם עוברת התורה שבעל – פה. נקודה זו היא שורש טעותו של קרח. עניין זה הסביר פעם בעל חידושי הרי"ם: קרח, אדם גדול היה, ובשעה שעמד על הדוכן ושר את שירת הלויים, זכה להשגות גבוהות מאד. אמר קרח לעצמו – אם בשעה שאני עומד על הדוכן בחוץ, אני זוכה להשגות כה גבוהות, בוודאי כשאכנס פנימה להיכל להקטיר קטורת, אזכה להשגות הרבה יותר גבוהות. ולא ידע קרח, שדווקא מתוך שאהרון נכנס פנימה, הרי גם הוא זוכה בחוץ להשגות גבוהות, אך אם הוא יכנס פנימה - הוא לא יזכה לכלום.
חידושי התורה, וכל התפשטות התורה שבעל פה, מתחילים מהדבקות הפנימית באלוקים. רק מי שדבוק כל כך בה', עד שתורתו היא 'תורה שקטה', וכלל אינו מרגיש בכך, זוכה להביא לעולם תורה שבעל – פה, שבכוחה להתפשט למעגלי התלמידים הסובבים אותו ולכלל ישראל. אולם, מי שמצוי בחוץ כקרח, ומתאווה להיכנס פנימה ללא ביטול לה', סופו להיבלע באדמה.
וקומה נוספת יש בעניין זה – כידוע, אנו חיים בעולם גשמי. לעיתים, כשאנו ניגשים לעולם הרוח, אנו מודדים אותו במושגי העולם הגשמי. למשל, גם בעולם התורה, לעיתים אנו נוטים להעריך את התורה, כביכול, בצורה גשמית. כך, אנשים מעריכים מי שיודע להרצות הרצאות תורניות יפות. אדם כזה, חשים האנשים, תורתו מביאה תועלת. הנה, התורה שלו מופצת לקהל רחב ועוד ועוד. אכן, מעלתו של אותו אדם גדולה מאד, וודאי חשוב להפיץ תורה ברבים, אך אין זה עיקר העניין.
חשוב לזכור, שהתורה היא קודם כך רוחנית. כל מילה של תורה שנלמדת בעולם יוצרת בניין רוחני. אנו, בעינינו הגשמיות, לא רואים אותו, אך הוא קיים והוא גדול יותר מכל הבניינים הגשמיים בעולם. לפיכך, עיקר מעלת התורה היא ב'תורה השקטה', בעצם המציאות הרוחנית שיוצר לומד התורה בעולם. ומציאות זו משפיעה על העולם יותר מכל ההשפעות הנלוות אליה (אורות התורה ב, א). למעשה, כל ההשפעות המעשיות שלימוד תורה משפיע בעולם כמו - מידות טובות, חיזוק התא המשפחתי, חיזוק עם ישראל, באות מכוח עצם המציאות הרוחנית של לימוד 'התורה השקטה'.
ויהי רצון, שנתחזק ונעריך את עצם לימוד התורה והדבקות בה'!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















