ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
במאמרים הקודמים כתבנו על איזון נפשי - פנימי ועל חשיבותו, ועל כך שחוסר איזון הוא בסיס לנפילות שלנו בתחומים רבים.
חוסר איזון של 'משולש החיים' השלווים תבונה-רגש-תאווה, יכול להיות מופר משני כיוונים. אפשר להפוך את המשולש לצד אחד ואז התאווה תופסת שליטה, ואפשר להפכו לצד השני והרגש הוא המנוע השולט.
באכילה לא בריאה או מופרזת אנו מוצאים את שני סוגי חוסר האיזון. אדם מאוזן יודע מה מותר ומה אסור לו לאכול, מה טוב לו ומה מזיק. הוא גם יודע להגביל את עצמו בכמויות, ולא להפריז על המידה.
בברכת המזון אנו מצטטים את הפסוק "ויתן לפניהם (אוכל) ויאכלו ויותירו כדבר ה'". ומוסיפים 'מה שהותרנו יהיה לברכה'. אנו למדים שהאדם המאוזן מותיר מאכילתו ולא אוכל את הכל. מה שהאדם מותיר אינו מהווה רק ברכה רוחנית, אלא אימון מעולה לאיזון והתאפקות.
אדם שחייב לגמור את כל מה שיש בצלחת, נותן דרור לתאוותיו. אדם שלמרות תאוותו לאכול את הלחמניה הטעימה עד הביס האחרון מכריח את עצמו לשים גבול ולהפסיק, בונה לעצמו אישיות נפשית מאוזנת, שיודעת להתגבר על חוסר איזון הנובע מתאווה. אדם אוכל יותר ממה שהוא צריך, כי הוא לא מאוזן והתאווה שולטת בו. אדם מאוזן יודע להתאפק ולא להפריז באכילתו, הוא יודע לשים גבולות.
מצבי רוח ורגשות שליליים מביאים גם הם את האדם לידי אכילה שלא לצורך. אחת משיטות ה'בריחה' של אדם שאינו מאוזן היא האכילה. במקום לאזן את עצמו ולהתמודד את האתגר, הוא בורח מההתמודדות ו'מפצה' את עצמו באוכל. כך או כך, חוסר איזון מביא לאכילה מופרזת ולא בריאה. הפיתרון אינו בדיאטה אכזרית שאינה מחזיקה מעמד, אלא בחזרה לאיזון נפשי - פנימי בריא, שמגביל את התאוות מחד ומרגיע את הרגשות מאידך, ומאזן את הנפש כמו גם את האכילה.
גם חוסר ריכוז, מביא לאכילה לא מושכלת. אדם מאוזן הוא אדם שמרוכז במעשיו. בשעה שהוא אוכל הוא אוכל. לא ישן, ולא קורא, לא צופה במסך הטלוויזיה או המחשב. הוא מונע על ידי תבונתו היושבת בקודקוד העליון של משולש החיים, והיא מדריכה אותו להתרכז באכילה, ולהבין את מטרתה. אני לא אוכל כי אני רעב, אלא אני אוכל כשאני רעב. פרה אוכלת כי היא רעבה, והיא צריכה למלא את תאוות האכילה שלה.
האדם השלם והמאוזן אוכל כשהוא רעב, ולא כי השעון מורה שהגיע שעת ארוחת צהריים או כי העוגה נראית ממש טעימה... אני אוכל כי הגוף מאותת לי שחסרה לו אנרגיה לתפקודו, כמו מד הדלק במכונית, וכי איני יכול לתפקד ולעבוד את עבודתי ואת עבודת בוראי ללא מזון. תובנה זו מזכירה לי שאני אוכל לשובע ולא לתיאבון. ומִשֶכך, אני מסוגל לאזן את עצמי, ולהגביל את כמות האוכל שאני אוכל ואת מרכיביו, באופן שאכן יחזקו את גופי ויתמידו את בריאותי, ולא רק יספקו את תאוותי או יהוו מקלט לרגשותיי.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
13 - מה מפיל אותנו?
14 - דיאטה מנצחת!
15 - להיות בשמחה תמיד!
טען עוד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
משמעות המילים והדיבור שלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
איך ללמוד גמרא?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
