ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
כששב העשיר לביתו, חלה לפתע בקיבתו, תאבונו אבד, ולא היה מסוגל לאכול מאומה. בדקו אותו הרופאים , אך לא הצליחו לאתר את הסיבה למחלתו. מצבו הבריאותי של האיש הלך והידרדר, אך בני ביתו לא מצאו מוצא מהסבך.
יום אחד, פגשו בני הבית אדם אחד, שיעץ להם ליסוע לרבי חיים מצאנז, ולבקש את עזרתו. נסעו בני המשפחה לצדיק, והוא השיב להם, שיכשירו את כלי המטבח ויאכלו מכאן ואילך רק אוכל כשר. עשו בני המשפחה כעצת הצדיק, ואכן האיש החל לאכול והבריא.
מיד הובררה לבני המשפחה סיבת המחלה: לאחר שאכל האיש מהשיריים של הצדיק, השתרש בקרבו תיעוב לכל מאכל טרף, ומכיוון שכל האוכל בביתו היה טרף, לא אכל כלום. (סיפורי חסידים תורה, מס' 473).
בסיפור זה גנוזה נקודה רוחנית חשובה הנרמזת גם בפרשתנו. פרשות תזריע – מצורע סובבות כולן סביב טומאות הגוף, דיניהם, ותהליך הטהרה מהם. מוזכרות בהן – טומאות היולדת, הצרעת, נידה, זב וזבה. כל הטומאות הללו הן טומאות הנובעות מתהליכים בתוך גוף האדם, להבדיל מטומאות שמקורם מהחוץ כטומאת מת, נבילה, שרץ ועוד, המוזכרות בפרשות אחרות.
במבט ראשוני, טומאות אלו מעידות על פחיתות הגוף. אולם המתבונן לעומק יודע, שטומאות אלו קיימות ביהודים ולא בגויים, כי באמת הן נובעות דווקא מהקדושה הקיימת בגופם של ישראל. קדושה זו יוצרת את המנגנון, שבעיתים של ירידה, 'מקפיץ' את המערכת, יוצר טומאה, ומוביל את הגוף לתהליך של היטהרות והתרוממות חוזרת. וכידוע, הצרעת אינה קיימת היום, כי איננו מצויים במעמד רוחני כה מרומם, שבעת חטא לוקים בצרעת, ומקבלים איתות משמיים על הצורך בהיטהרות.
אמור מעתה, דווקא מציאות הטומאה בגוף הישראלי מעידה על מעלתו וקדושתו. והנה, בפרשה יש נקודה נוספת, השופכת אור על נושא זה. בפרשה מופיע גם הציווי על מילת הבן ביום השמיני. ציווי זה חריג בין שאר המצוות שבפרשה הנוגעות לענייני טומאה וטהרה. בפשטות, הוא מופיע כאן כחלק מפרשיית היולדת, אך אולי יש כאן עומק נוסף.
הפרשה נפתחת בפרשיית טומאת וטהרת היולדת. בתחילה, מופיעים שבעת ימי טומאת היולדת זכר. אחר כך, מופיע הציווי על המילה ביום השמיני, ולאחריו הציווי על 33 ימי דמי הטהרה של היולדת. נמצא, שברית המילה מהווה נקודת תפנית מימי הטומאה לתהליך הטהרה.
ברית המילה, היא הברית שחותם היהודי בגופו, ובכך חוקק את הקשר עם ה' גם בגופו ולא רק בנשמתו. ברית זו מלמדת על קדושת הגוף הישראלי, ולכן היא מהווה נקודת תפנית מטומאת הגוף לטהרת הגוף.
כך מצאנו גם בבריתו של אברהם אבינו. עד הברית, אומר רש"י בשם פרקי דר"א (בראשית יז, ג), כשהיה אברהם מתנבא, "לא היה בו כח לעמוד ורוח הקודש נצבת עליו, וזהו שנאמר בבלעם נופל וגלוי עינים". בלעם הגוי, שהוא ערל, גופו לא מסוגל להצטרף לגילוי הרוחני והוא נופל בעת גילוי שכינה, וכך היה באברהם לפני הברית. אך לאחר המילה, הושלם גופו הישראלי של אברהם, והיה בכוחו להצטרף לקדושת גילוי השכינה, ולעמוד על רגליו.
כך גם בסיפור שבו פתחנו. דיני כשרות האוכל מלמדים אותנו על קדושת גופינו. גופו של אותו יהודי היה רחוק מה', אך כשטעם מה'שיריים' של הצדיק נגעה בו קדושת הגוף כמו בעת ברית המילה, ומיד גופו התקדש ולא היה מסוגל לאכול מאכל פיגולים. 'השיריים' מבטאים את קדושת הגוף, כי הם מבטאים את העובדה שקדושת מעשיו הרוחניים של הצדיק מקדשים אפילו את מאכליו, ולכן רגע אכילתם מהווה את נקודת התפנית מטומאת הגוף לקדושת הגוף.
ובימים אלה, מתפללים אנו, שמסירות נפשם של חיילי ישראל הי"ד, שהקריבו גופם למען קידוש ה', ובכך הביאו לשיא את קדושת גופם של ישראל, יעמדו למדינת ישראל ללכת תמיד בדרך ה', ולבטא בעולם הזה את גופם רוחם של ישראל, הנושאים את דבר ה' בעולם. ונזכה להופעת הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
