ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- היתר המכירה
- ספריה
- יש שואלים
- שמיטה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
לעומתם, היו גדולים שאמרו שאין להתיר את המכירה בשום אופן, כי המכירה אסורה מהתורה באיסור "לא תחֹנם". הנצי"ב מולוז'ין, מגדולי הדור באותה תקופה, היה בין האוסרים למכור את השדות, אבל הוא לא חשב שאפשר לאסור, בלי להציע פתרון מעשי לקיומם של החקלאים היהודים בארץ-ישראל. על-כן, הוא הציע שבעלי השדות יפקירו את שדותיהם בפני שלושה, וכך, ההפקר יהיה לכל הדעות, ואז יוכלו לעבד את השדות על-ידי פועלים גויים, וזה ודאי מותר, שהרי הפועלים הגויים אינם מצוּוים על מלאכה בשביעית, והשדה אינה נחשבת של ישראל, אלא הפקר, ואין כאן חיוב של שביתת שדהו. הוא מוסיף, שאולי במצב זה, מפני הדחק, יכול ישראל לבדו לעשות מלאכה בשדה. אמנם, הוא מסיים: "ואיני אומר כן להלכה, רק לתפוס את הרע במיעוטו". ומוסיף הנצי"ב ואומר - "ויותר מאשר הנני חושש לחֻרבן היישוב, ראוי לחוש יותר לאנשי המושבות שלא ילכו בטל כל השנה ולא יגיעו חס-ושלום לבטלה המביאה לידי שעמום ועבירה חס-ושלום, ולזה עלינו לשית לב" (שו"ת משיב-דבר חלק ב סימן נו).
הנצי"ב מולוז'ין אינו מסתפק בפסיקה עקרונית לאסור, אלא מחפש פתרון למצוקה של החקלאים בארץ-ישראל. כל זה היה אז, כאשר היו בסך-הכל כמה מאות חקלאים בארץ-ישראל, והיה אפשר להקל עליהם על-ידי איסוף תרומות בחוץ-לארץ, ועל-ידי שיימנעו מעבודת הקרקע בשביעית.
אכן, במשך הזמן ב"ה התרבו החקלאים היהודים בארץ-ישראל, והיום הם מונים פי כמה וכמה. הכסף הנאסף בקרן השמיטה לשומרי שביעית מועט, ואין בו כדי סיפוק, אלא למעטים. ומה יעשו כל היֶתר? זהו הדבר שהביא את גדולי הדור, הנושאים בעול הרבנות בארץ-ישראל מאז, לסמוך על אותם גדולים שהתירו את המכירה. כי אי-אפשר לאסור, ולהתעלם מהבעיה; אי-אפשר שלא למצוא פתרון הלכתי, במצב המיוחד הזה.
אותם גדולים שאסרו את המכירה, לא הציעו פתרון כולל לכל ציבור החקלאים בארץ-ישראל, הם התייחסו לציבור החקלאים שומרי תורה, שסרים למשמעתם, וזהו ציבור קטן, ולגביו אכן יש פתרון בעזרת קרן השמיטה. אך פתרון כולל, לכל הציבור, שלא על-ידי "היתר המכירה", פתרון שיוכל הציבור לעמוד בו, לא ניתן, וקל-וחומר שהבעיה קיימת לגבי אותם חקלאים שאינם שומרי תורה. היש דרך שתצמצם את האיסור של שביעית, מלבד הדרך המוצעת על-ידי גדולי עולם למכור לזמן את השדות? מטעם זה אומר הרב טיקוצ'ינסקי זצ"ל ב"ספר השמיטה", שהויכוח שהיה בשמיטות הראשונות נשתתק אחר-כך, כי כולם ראו שאין מוצא אחר במציאות הקיימת אלא "היתר המכירה" לכלל החקלאים בארץ-ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.

שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.

ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.

שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.

אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.

מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.














