ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי פעם אחת באה אישה בבכייה גדולה אצל מי שהיה משרתו של ר' מנחם מנדל מרימנוב, ובסופו של דבר ירש את מקומו - רבי הירש משרת מרימנוב. לטענתה עשו לה עוול בדין תורה. ציווה הצדיק לקרוא לדיינים, ואמר: "הראו נא לי את המקור שסמכתם עליו בפסק דינכם, כמדומני שטעיתם".
כשחקרו יחד בסעיף בחושן משפט שעל-פיו פסוק את הדין, נתברר שבאמת טעו בפשט הדברים. שאל אחד הדיינים את הרבי: מנין ידע מראש שיש כאן טעות? השיב הרבי: 'כתוב תורת ה' תמימה משיבת נפש'. אילו הייתם דנים דין אמת, לא היתה האישה מוצאת לבכות כל-כך".
כשחקרו יחד בסעיף בחושן משפט שעל-פיו פסוק את הדין, נתברר שבאמת טעו בפשט הדברים. שאל אחד הדיינים את הרבי: מנין ידע מראש שיש כאן טעות? השיב הרבי: 'כתוב תורת ה' תמימה משיבת נפש'. אילו הייתם דנים דין אמת, לא היתה האישה מוצאת לבכות כל-כך".
הסיפור שלנו מפגיש בין שתי סמכויות, סמכות בין הדין וסמכות הרבי. הדיינים פסקו מה שפסקו; האישה איננה מוכנה לקבל על עצמה את גזר הדין, ובצר לה היא פונה אל ר' הירש משרת ושוטחת לפניו את טענותיה. הכיוון שאליו זורמת העלילה הוא כיוון מוכר. הדין הוא דין, ולעתים קרובות בעלי הדין אינם מסוגלים לעכל את עומק הדין, ומשום כך הם מתקוממים ומנסים לעורר את הסובבים ואולי אף את הדיינים לחשוב פעם נוספת שמא אירעה כאן טעות. לשם כך הם עושים לעתים גם שימוש בדמעות ובאמצעים רגשיים אחרים, כדי להשפיע על כיוון המחשבה של היושבים בדין.
האישה מגיעה לפני ר' הירש בבכייה עצומה, וטוענת שנעשה לה עוול בדין. לכאורה הדין הוא דין, והדמעות אינן אמורות לשנות את הדין, אבל ר' הירש סובר אחרת. הוא פונה אל הדיינים שיבדקו שוב את הדין.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
64 - מַן מן השמים
65 - דמעות ודין
66 - שולחן השבת של ר' מנחם מנדל
טען עוד
התורה אינה באה לכפות את המוסר האנושי, אלא להתחבר אליו. התורה היא השיקוף של המוסר הטבעי הפשוט הקיים באדם בפרט ובבריאה בכלל. על דרך זו אמרו חכמים שאלמלא ניתנה תורה היינו למדים צניעות מחתול, גזל מנמלה ודרך ארץ מתרנגול. המוסר על כל מרכיביו מצוי בבריאה בדיוק כפי שהוא מצוי בתורה, והתורה היא הביטוי של אותו מוסר שעל-פיו ייסד בורא העולם חוקות שמים וארץ.
גם פרק יט בתהלים, שהוא הפרק שממנו לקוח הפסוק "תורת ה' תמימה", משקף את הרעיון הזה. ראשיתו של הפרק בתיאור המערכת הטבעית של העולם: "השמים מספרים כבוד אל... יום ליום יביע אומר". המשכו של הפרק הוא בתיאור התורה: "עדות ה' נאמנה... פקודי ה' ישרים משמחי לב... הנחמדים מזהב ומפז רב".
גם חלוקת הפרק היא מאוזנת: שבעה פסוקים לתיאור העולם הטבעי ושבעה פסוקים לתיאור התורה. המסר הוא ברור: הטבע והתורה חד הם. לא ייתכן שהמגמה הטבעית תעמוד בסתירה למגמת התורה, וגם להיפך, המוסר התורני יעמוד תמיד בהתאמה עם המוסר הטבעי. בנקודה זו אנו חוזרים אל הסיפור שלנו.
יש להניח כי ר' הירש התרשם שדמעותיה של האישה הן דמעות אמת, הנובעות מהרגשה פנימית שלא נעשה לה דין צדק. דין אמת איננו יכול להביא לידי בכייה גדולה ועצומה כל-כך. אם הבכי הוא בכי אמת, אם הנטייה הטבעית אומרת כי נעשה כאן עוול, סימן שאכן נעשה כאן עוול.
וכאן בא דגש חשוב ביותר: ר' הירש אינו פוסק את הדין מתוך ההרגשה הטבעית. הוא איננו פוסק את הדין מתוך המשמעות שהוא מעניק לדמעות של האישה; אך הדמעות הן שמובילות אותו, ובסופו של דבר גם את הדיינים, לבדוק את הדין פעם נוספת - ואכן מתברר שהדין הוא דין שונה.
הדין השתנה לא בגלל שהדמעות הכריעו את הכף, אלא משום שההבנה באותו סעיף בשולחן ערוך היא הבנה שונה. הדמעות גרמו לר' הירש להבין כי משהו בהרמוניה בין המוסר הטבעי לבין מוסר התורה נפגם. הבנת הפגימה הזו היא שהובילה אותו לדיון מחודש בדברי השולחן ערוך ולמציאת השגיאה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?

ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.

אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.

הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.

כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים










