ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
יום אחד, הודיעו לו קרוביו, ששכר הדירה יעלה לדולר ורבע, וליעקב יוסף לא נותרה ברירה, והוא עזב את הדירה ובילה את השבת לבדו בפארק כ'חסר בית'. באותה שבת, הבטיח לעצמו, שכשיגדל ויתחתן הוא יארח בביתו עניים וחסרי בית.
ואכן, הנער הצעיר צמח והפך לרבי יעקב יוסף הרמן זצ"ל, (ההילולא שלו ב – יז' תמוז), תלמיד חכם ואדם אמיד, מבוני היהדות בארצות הברית. מיד כשהקים את ביתו, החל לארח בו בסעודות שבת ובימות החול, עשרות אנשים עניים, מוגבלים וחסרי בית.
לשולחן השבת הסבו, בדרך כלל, כ30-40 איש. מטבע הדברים, בשולחן שבת כה עמוס, אחד האורחים היה מפיל בטעות את כוס המשקה שלו, ומכתים את מפת השבת הצחורה. כדי להקדים תרופה למכה, נהג רבי יעקב יוסף להפיל 'בטעות' גם את כוס המשקה שלו, וכך כשהמפה כבר הוכתמה בידי בעל הבית, כולם חשו בנוח.
(רבי יעקב יוסף זכה גם לארח בביתו את גדולי ראשי הישיבות מאירופה, שהגיעו למסעות גיוס כספים בארצות הברית והתארחו אצלו, כיוון ששמר על סטנדרט גבוה של כשרות. כך זכה, שהרב ברוך בער ליבוביץ כינה אותו: "החפץ חיים של אמריקה"). (לפי הספר 'הכל לאדון הכל').
המיוחד בסיפור הכנסת אורחים זה, שמעבר לקיום המצווה, יש כאן גם עדינות נפש ורגישות מיוחדת לתחושתו הטובה של הזולת. חז"ל הדגישו במספר מקומות, בקשר למצוות החסד – צדקה, הכנסת אורחים ועוד, חשוב גם לעשות את המצוות הללו בדרך שתיתן הרגשה טובה למקבל. לדוגמא - חשוב לתת את הצדקה במאור פנים וכדומה.
בקיצור – גם כשעושים חסד, לעשות זאת מתוך מחשבה מעמיקה על כך שמקבל החסד ישמח בחסד זה.
כטעם לכך, נראה להסביר בפשטות, שחלק ממהותו של החסד הוא לא רק הצד המעשי של החסד, כי אם גם הצד הנפשי, הנותן הרגשה טובה לאדם, כמו הרגישות להרגשה הטובה של האורח המכתים בשגגה את מפת השבת. כך הופך האדם להיות אדם גדול, המחובר בנימי נפשו לאחרים ומיטיב עימם.
נקודה זו אפשר ללמוד מפרשת בלק. בדרך כלל, אנו מציינים מסביב לדמותו של בלעם את החשיבות להיות בעל עין טובה ודיבור טוב. אולם, חז"ל, כשבאו לדון בהבדל בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם הרשע, הרחיבו את היריעה ואפיינו את ההבדלים בשלושה - "עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע" (אבות ה, יט).
מהי – נפש רחבה? רוב המפרשים (ברטנורא – למשל) ביארו, שבלעם היה שטוף בתאוות, רצה הכל, לכן גם נתן בסוף את העצה להכשיל את ישראל בעריות. אולם, רש"י (במדבר כב, יח) מבאר, שבלעם רצה הרבה כסף. בלעם אומר לשליחי בלק הבאים להתארח בביתו, שבלק יתן לו "מלא ביתו כסף וזהב" – "למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים".
נמצא שחז"ל מעמתים זה לעומת זה דווקא את בלעם מול אברהם, להבדיל. שניהם הכניסו אורחים לביתם. אולם, בעוד אברהם הכניס את האורחים לטובת האורחים, בלעם הכניס את האורחים כדי להרוויח מהם טובת ממון.
בכך מלמדים אותנו חז"ל, שהערובה לכך שהאדם יביא טוב וברכה לעולם היא עינו הטובה, ענוותו כלפי ה', וגם היכולת להיות מי שעושה חסד עם הזולת מתוך מחשבה ורגישות לזולת.
ובזכות מידת החסד והרגישות לזולת, נזכה ויתקיים בנו ברכת בלעם – "מה טובו אהליך יעקב"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
