ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
יום אחד, הודיעו לו קרוביו, ששכר הדירה יעלה לדולר ורבע, וליעקב יוסף לא נותרה ברירה, והוא עזב את הדירה ובילה את השבת לבדו בפארק כ'חסר בית'. באותה שבת, הבטיח לעצמו, שכשיגדל ויתחתן הוא יארח בביתו עניים וחסרי בית.
ואכן, הנער הצעיר צמח והפך לרבי יעקב יוסף הרמן זצ"ל, (ההילולא שלו ב – יז' תמוז), תלמיד חכם ואדם אמיד, מבוני היהדות בארצות הברית. מיד כשהקים את ביתו, החל לארח בו בסעודות שבת ובימות החול, עשרות אנשים עניים, מוגבלים וחסרי בית.
לשולחן השבת הסבו, בדרך כלל, כ30-40 איש. מטבע הדברים, בשולחן שבת כה עמוס, אחד האורחים היה מפיל בטעות את כוס המשקה שלו, ומכתים את מפת השבת הצחורה. כדי להקדים תרופה למכה, נהג רבי יעקב יוסף להפיל 'בטעות' גם את כוס המשקה שלו, וכך כשהמפה כבר הוכתמה בידי בעל הבית, כולם חשו בנוח.
(רבי יעקב יוסף זכה גם לארח בביתו את גדולי ראשי הישיבות מאירופה, שהגיעו למסעות גיוס כספים בארצות הברית והתארחו אצלו, כיוון ששמר על סטנדרט גבוה של כשרות. כך זכה, שהרב ברוך בער ליבוביץ כינה אותו: "החפץ חיים של אמריקה"). (לפי הספר 'הכל לאדון הכל').
המיוחד בסיפור הכנסת אורחים זה, שמעבר לקיום המצווה, יש כאן גם עדינות נפש ורגישות מיוחדת לתחושתו הטובה של הזולת. חז"ל הדגישו במספר מקומות, בקשר למצוות החסד – צדקה, הכנסת אורחים ועוד, חשוב גם לעשות את המצוות הללו בדרך שתיתן הרגשה טובה למקבל. לדוגמא - חשוב לתת את הצדקה במאור פנים וכדומה.
בקיצור – גם כשעושים חסד, לעשות זאת מתוך מחשבה מעמיקה על כך שמקבל החסד ישמח בחסד זה.
כטעם לכך, נראה להסביר בפשטות, שחלק ממהותו של החסד הוא לא רק הצד המעשי של החסד, כי אם גם הצד הנפשי, הנותן הרגשה טובה לאדם, כמו הרגישות להרגשה הטובה של האורח המכתים בשגגה את מפת השבת. כך הופך האדם להיות אדם גדול, המחובר בנימי נפשו לאחרים ומיטיב עימם.
נקודה זו אפשר ללמוד מפרשת בלק. בדרך כלל, אנו מציינים מסביב לדמותו של בלעם את החשיבות להיות בעל עין טובה ודיבור טוב. אולם, חז"ל, כשבאו לדון בהבדל בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם הרשע, הרחיבו את היריעה ואפיינו את ההבדלים בשלושה - "עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע" (אבות ה, יט).
מהי – נפש רחבה? רוב המפרשים (ברטנורא – למשל) ביארו, שבלעם היה שטוף בתאוות, רצה הכל, לכן גם נתן בסוף את העצה להכשיל את ישראל בעריות. אולם, רש"י (במדבר כב, יח) מבאר, שבלעם רצה הרבה כסף. בלעם אומר לשליחי בלק הבאים להתארח בביתו, שבלק יתן לו "מלא ביתו כסף וזהב" – "למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים".
נמצא שחז"ל מעמתים זה לעומת זה דווקא את בלעם מול אברהם, להבדיל. שניהם הכניסו אורחים לביתם. אולם, בעוד אברהם הכניס את האורחים לטובת האורחים, בלעם הכניס את האורחים כדי להרוויח מהם טובת ממון.
בכך מלמדים אותנו חז"ל, שהערובה לכך שהאדם יביא טוב וברכה לעולם היא עינו הטובה, ענוותו כלפי ה', וגם היכולת להיות מי שעושה חסד עם הזולת מתוך מחשבה ורגישות לזולת.
ובזכות מידת החסד והרגישות לזולת, נזכה ויתקיים בנו ברכת בלעם – "מה טובו אהליך יעקב"!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך עושים קידוש?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
