ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
מתבקש היה, שכמקובל בין גדולי ישראל, יבחר אחת משתי דרכים – או שיעסוק בתורה ויכתוב ספרי חידושים או שיעמוד בראש ישיבה וירביץ תורה בתלמידים. אולם, רבי חיים עוזר סלל לו דרך מיוחדת משלו. אכן, כגדולי ישראל האחרים אף הוא חיבר ספר תורני חשוב בשם 'אחיעזר'. גם אליו נהרו תלמידי חכמים ובני ישיבה צעירים 'לדבר עימו בלימוד', וכך הרביץ תורה בצעירים.
ובכל זאת, מפעל חייו המרכזי היה סביב נקודה אחרת, שהתבלטה אף יותר מהדפסת ספריו והרבצת התורה בצעירים. הוא ייסד את ועד הישיבות, ועמס את משא ענייני הציבור והעם על כתפיו. בימים הטרופים שבין שתי מלחמות העולם, עת הקומוניסטים ימ"ש סגרו את ישיבות רוסיה, והנאצים ימ"ש התקדמו לקראת שרפת ישיבות אירופה, וכל העולם היהודי ועולם הישיבות נקלע למערבולת מאיימת, הקימו רבי חיים עוזר והחפץ חיים את 'ועד הישיבות'. גדול התורה, שיכול היה לעמוד בראש ישיבה גדולה ולהרביץ תורה בתלמידיו, העדיף לגייס כספים ולדאוג לקיומם החומרי של כלל הישיבות. ובנוסף – להיות לעזר ואחיסמך לנצרכים רבים.
אולי אופיינית לדרכו, האמרה שאמר בסוף ימיו - 'בצעירותי, חשבתי שהמעלה הגדולה ביותר היא לחבר ספרים. כיום, אני רואה כמעלה הגדולה ביותר לסייע ליהודי'.
עניין זה הוא יסוד חשוב מאד בעבודת ה', המצוי גם בפרשת מטות. רבים מגדולי ישראל השקיעו חלק גדול מזמנם בסיוע למצוקות השעה, וויתרו בכך על הקדשת זמן לתורה ולחיבור ספרים המהווים חיי נצח. אכן, גם רבי חיים עוזר ראה חשיבות בעבודת התורה לדורות, וכדבריו בהקדמה לאחיעזר: "זה כח ישראל סבא לאלוקיו ולתורתו בכל הדורות... גם כשחרב חדה הייתה מונחת על צווארו, תורת ה' היתה שעשועיו כל היום... והיא שעמדה לנו להחזיק קיומינו כהיום הזה". דווקא בשל כך עולה השאלה – אם כן, למה להקדיש זמן לחיי השעה החומריים?
למעשה, מתח זה קיים אצל כל יהודי החפץ להתעלות בעבודת ה' – עד כמה להשקיע בהתרוממות רוחנית פנימית ועד כמה בענייני העזרה החומרית לאחר או טיפוח המשפחה והבית, שנראים כעיסוק בענייני השעה?
תשובה לכך נקבל אולי מפרשת מטות. עם ישראל יוצא למלחמת מדיין - מלחמה ייחודית, השונה מכל המלחמות בתורה, ובוודאי ייחודית מאד בנוף המלחמות של הימים ההם. בנוהג שבעולם, שמלחמות פורצות סביב מאבקים על אינטרסים מעשיים – שטחי קרקע, מים, שליטה כלכלית, רצון לחירות ועוד. כשמלחמות כאלו פורצות עם עם ישראל, הרי שמאחורי הקלעים מתרחש גם מאבק רוחני, לדוגמא – מלחמת עמלק, שבאו לפגוע פיזית בישראל, ומאחורי הקלעים מסתתר מאבק רוחני. ובכל זאת, רוב המלחמות בתורה החלו כמלחמות על אינטרסים מעשיים.
והנה, בפרשתנו אנו יוצאים למלחמה להכרית את המדיינים שהחטיאו אותנו. המדיינים לא איימו עלינו פיזית, אך פגעו בנו רוחנית, ועל כך המלחמה. מלחמה על ענייני הרוח. (בזה, הקדימה מלחמת מדיין את 'מלחמות הדת', שפרצו בשלבים מאוחרים יותר בהיסטוריה, ושממשיכות עד ימינו אלה).
בהמשך, הפרשה עושה כביכול פרסה ופונה לכיוון הפוך. התורה מפרטת באריכות את רשימת השלל ממדיין ואופן חלוקתו, וחוזרת ומפרטת את רשימת כמויות המכס שהעלו הלוחמים והעם לכוהנים והלויים שומרי משכן ה'. הפירוט כל כך נרחב, עד שמופיע שמהחמורי נתנו מכס לה' – "אחד ושישים" (לא, לט). הווי אומר, שיש חמור מדייני אחד, חמור פשוט מהאורווה, שזכה שספרי התורה בכל הדורות כשרים ושלמים רק אם יזכירו אותו במילה – 'אחד'. ונשאלת השאלה – הכיצד מהגובה הרוחני האדיר של מסירות הנפש במלחמה על הטוהר הרוחני של ישראל, אנו פונים לענייני השעה ועוסקים בחמורים ובבקר?
(אכן, הרמב"ן במקום שואל – מפני מה התורה האריכה ופירטה זאת? ועונה, שהפירוט הוא כדי ללמד שהיה כאן נס בכך שאף אחד מבעלי החיים לא מת בזמן שעבר בין לקיחת השלל להרמת המכס. וכבר הקשה אור החיים הקדוש (לא, לב), שבזמן מועט כזה אין כאן נס, וגם מה העניין להאריך בכתוב בשביל זה, ותירץ באופן אחר).
והתשובה – בזה ייחודה של תורתנו ועבודת ה' שלנו, חיי השעה הם מסד לחיי הנצח. את בעלי החיים מרימים כתרומה לשומרי משמרת משכן ה'. כך הופכים את נכסי העולם הזה כמסד להחזקת חיים של קודש.
ויהי רצון שנלך בדרכיו, ונרבה בעולם את טובת חיי השעה ואור חיי הנצח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
