ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר התבוננות אמונית

מדוע התורה נקראת שירה?

לחץ להקדשת שיעור זה
נאמר בתורה בחומש דברים בפרשת וילך "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל" התורה נקראת שירה. מדוע? ישנם כמה דרכים לבטא ולהביע תוכן מסוים, אפשר לכתוב אפשר לדבר, אפשר להציג, אפשרות נוספת לבטא תוכן היא בשירה.
מה מיוחד בדךר ביטוי זו, מה מיוחד בשירה שאין בכתיבה רגילה? כמובן קיימים ההבדלים החיצוניים, שירה כתובה במשקל מסויים לפעמים גם בחרוזים, שירה נכתבת בקצרה בבחינת מועט המחזיק את המרובה, לפעמים מילים קצרות בשיר מכנסות לתוכן תוכן ומחשבה רחבים וכוללים. נקודות אלו נכונות אך אינן נוגעות בשורש הענין, מה היסוד? מאין נובעת השירה בשונה מכלי ביטוי אחרים?
השירה משאירה מקום למחשבה לפירוש להבנה עצמית. כשאדם רוצה לבטא מסר ברור שאינו משתמע לשני פנים הוא כותב אותו כרעיון או ציווי ברור. כשאדם כותב שיר, הוא משאיר מקום לקורא להבין את הנכתב על פי נפשו ונטייתו האישית. פעמים רבות אנו מוצאים שיר שנכתב על ידי משורר והקוראים אותו מוצאים בשיר פירושים שונים ממה שהתכוין אליהם המשורר.
על פי אותו עיקרון התורה נקראת שירה. ואסביר את דברי, התורה היא דבר ה' לעם ישראל,אך מעצם היות כל אחד מאיתנו נפש מיוחדת בעל גוון יחודי הרי שבהכרח המפגש של כל אחד מאיתנו עם התורה והבנתה הוא יחודי לכל אחד מאיתנו. עיקרון דומה מלמדנו מרן הרב קוק זצ"ל בספר אורות התורה. בפרק ב העוסק במשמעות המושג לימוד לשמה כותב הרב: "אינו דומה האור המתחדש מצד חיבור התורה לנפש זו לאור הנולד מהתחברותה לנפש אחרת" כלומר המפגש שלנו עם התורה הוא יחודי לכל אחד ואחת מאיתנו.
ברעיון זה יש עומק ומסר גדול, אין לאף אחד מאיתנו תחליף, כל אחד מאיתנו חושף פן אחר בתורה ובמצוותיה, והתורה הגדולה והעצומה שאנו עוסקים בה מאירה וחושפת בכל אחד מאיתנו אור אחר. כל אחד מאיתנו מגלה לומד ומלמד תורה יחודית לו.
יחד עם השמחה בהארה הגדולה הזו, צריכים אנו לדעת שיש בה סכנה מסוימת, הרצון של כל אחד מאיתנו להבין את התורה לפי דעתו ונפשו, יכול להביא אדם לסטות מהבנה נכונה בתורה, לא תמיד אדם יכול לסמוך על האינטואיציה שלו, לא תמיד הבנה עצמאית של אדם בתורה מכוונת לאמת, אם כן מה נעשה? כיצד נחשוף את המיוחד לנו בתורה אך לא ניפול להבנה מוטעית?
הפיתרון לזה הוא להיות מחובר למסורת התורה, אנו לומדים תורה רב מפי רב לכל אורך הדורות עד משה רבינו שקיבל תורה מסיני, מי שמחבר את עצמו למסורת של תורה שבעל פה, מובטח לו שלא יטעה ולא יגלה בתורה פנים שלא כהלכה.
עוד בנושא התבוננות אמונית

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il